מדורים: חינוך

על רכבת קלה, וירידה מהפסים

יופי, הרכבת הקלה הראשונה בישראל עלתה לפסים, נושאת בקירבה המון של אנשים. ופתאום מתברר, כי לא לילד הזה ציפינו, ולא עבור אמצעי תחבורה שכזה שתקנו למעלה מעשור. המרחק בין תחנה

מאמר מערכת – אלול תשס"ט

עומדים אנו בפתחו של חודש אלול, בו נהגו בית ישראל להחל בפשפוש ותיקון המעשים לקראת יום הדין ויום הכיפורים. ברור שהתחום הראשון בו ראוי לאדם להתמקד הוא התחום שבין אדם

האינטרנט הכשר, שוק חפשי או יד מכוונת?

אחת הסכנות הרוחניות הגדולות הניצבות בפנינו, אם לא הגדולה שבהם, היא גם אחד המאפיינים המובהקים של העתיד, ואם תמצי לומר ההווה, הלא הוא מר אינטרנט הי"ו. מחד, לא ניתן לדמיין

ואת עמלנו אלו הבנים, ומה עם הנושרים?

אני מבקש להתחיל לנתח בשורות הבאות את תופעת הנשירה של בני ובנות נוער חרדים ממוסדות הלימוד המקובלים ומהמסגרות הקהילתיות השונות, תופעה שאין חולק על כך שהיקפה כיום רחב הרבה יותר

"אגודת החרדים" הנסיון שלא צלח

בתקופה האחרונה מרבים לדבר ולהעלות את הרעיון להקמת מסגרות מתאימות לנוער שבו יוכשרו אף במקצוע. אולם משום מה פעולות אלו מתקדמות באיטיות רבה. המצב של הנוער ומצבם הכלכלי של רבים

זאת חליפתי זאת תמורתי. על החליפה ויוקר התמורה.

בתקופה האחרונה קיימת התעוררות רבתי לחיזוק בנושאים שונים, בין ההצעות שהועלו, קָבלו הורים רבים על ההוצאות המיותרות הנלוות לכל אירוע או שמחה, הנורמה החברתית המקובלת חורגת בהרבה בהשוואה לכיסו של

וכאן הבן שואל

היעד העיקרי העומד לנגד עיניהם של כל אב ואם, הינו להשריש אצל בניהם ובנותיהם את האמונות העקרונות והערכים אשר לאורם הם חיים. הנחלת דרך התורה והמצוות לדורות הבאים, היא העומדת

מלמדו אומנות, כיצד?

תנן בסוף קידושין, רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבתורה ואיני מלמד את בני אלא תורה. המהרש"א מפרש שם וז"ל "ור' נהוראי דקאמר לקמן מניח אני כל אומניות שבעולם

מעולמו של בן ישיבה, ולמה הכל הפך לשיגרה.

בתחילת היום היה זה בגדר שמועה בלבד, לאחר המנין הראשון של תפילת השחר פרץ עלם צעיר לבית המדרש בסערה אמר מה שאמר והותיר אחריו הפתעה ובלבול, כדרכן של שמועות היו