מה לא נכתב כבר על פגעי הטכנולוגיה // הרב יחזקאל רוזנבלום

hand-apple-iphone-smartphone

 

אחראית לפירוק משפחות, לנשירת הנוער, לדרדור רוחני, להפרעות קשב וריכוז, ועוד ועוד. מצד שני, העולם עובר לשימוש ברשת המקוונת. גם בישראל, הבנקים מצמצמים משרות, ודוחקים בלקוחות לעבור לשימוש באתר הבנק. עשרות מיליארדי דולרים משולמים מדי שנה בעיסקאות מקוונות מקצה העולם אל קצהו. משרדי הממשלה החלו לתת שירות יעיל באמצעות גישה מקוונת, שלא לדבר על תיירות שמזמן מנצלת את ההזדמנות שיש באינטרנט ובטכנולוגיה.

ואכן, השאלה שצריכה להשאל היא, איזה שימוש יעשה האדם המצוי בכלים הטכנולוגיים, אחר שניתנה בידי הקב"ה לבני אדם בינה לְיַצְרָם. שאלה זו, יכולה להישאל גם במובן הרחב יותר. האם כדאי להיחשף למודרנה ולעולם המודרני? והלא רעות חולות תלויות בקולרה של המודרנה. הפריצות, הכפירה, האלימות ועוד ועוד. ומצד שני, קשה להתעלם מתרומתה לחיינו.

אפשר לגשת אל העולם המודרני בשני אופנים:

אפשר לאמץ אל חקינו כל חידוש, כל טכנולוגיה הכי חדשנית, כל גישה הכי מודרנית. שהרי העולם שייך לצעירים ולטכנולוגיה החדשנית. ואפשר לחשוב שאפשר להתעלם, להסתגר, להישאר מאחורי חומות, ולשמור על דמותנו כצלמם של הורי הורינו.

איש לא באמת סבור כאפשרות להתעלם באופן מוחלט. שכן כולנו משתמשים בשעונים דיגיטליים, מדברים בטלפון ונוסעים ברכבים ממונעים. הטכנולוגיה מקיפה את חיינו, מקרר ומכונת כביסה נשלטים על ידי פיקוד ממוחשב, התור בעירייה ודו"חות החניה, כולם כולם ממוחשבים, ומבוססי טכנולוגיה.

אם כך, היכן עובר שביל הזהב?

בפסיכולוגיה של המשפחה ידועה האבחנה בין משפחות 'אטומות', 'פתוחות' ו'פרוצות';

ישנן משפחות, שיש בהן סודות רבים, ממעטים מאד להזמין אנשים הביתה, הילדים ממעטים לשחק בחוץ, איש אינו יודע מה קורה שם, ולעיתים אף לא בני המשפחה הקרובה. פעמים רבות, הבית סגור גם פיזית, החלונות סגורים גם בימי החום, והקשר בין המשפחה לבין הסביבה, זעום.

ומן הקצה השני, יש משפחות שהכל שקוף בהן. אין פרטיות לבני הבית, הילדים נכנסים ויוצאים, החברים והשכנים יודעים שאפשר להכנס מבלי לדפוק, ובאופן כללי, מספרים לכולם הכל, גם דברים שראוי להם להשאר בצנעת המשפחה. אין גבולות.

המצב הבריא הוא כשיש דלת לבית. יש פנים וחוץ. אך הדלת והחלונות יודעים הן להיפתח והן להיסגר. כך יש איוורור כלפי חוץ וקשר בריא עם החוץ, אך יש מרחב של פרטיות למשפחה ולבני המשפחה, ויש חמימות משפחתית נעימה, יחד עם חמצן טרי ובריא הנכנס מהאויר שבחוץ.

חדשנות אינה ערך לשמה. היא לא רעה או טובה. היא אמצעי בשירות מטרה: לייעל או לקצר תהליכים, לאפשר זוויות מבט נוספות, לאפשר פעולות שעד היום היו בלתי אפשריות או לא כדאיות מבחינה כלכלית. כל אלו אמצעים, אך תמיד צריך למצוא את המטרה.

למשתמש הרגיל, די בטכנולוגיה שאינה הכי חדשה, אלא זו שכבר נוסתה על ידי ההמון, ויודעים את תכונותיה, את מעלותיה וחסרונותיה, את יתרונותיה וסכנותיה וכך אפשר להבינה יותר, ולדעת כיצד להשמר מהסכנות הטמונות בה.

גם החשיפה למודרנה צריכה להיות ברמה כזו, שיהיה פער בינינו לסביבה, אך לא פער גדול מדי. משום שפער מייצר בידול, ופער גדול מדי עשוי ליצור הן סקרנות והן תחושת הפסד, כביכול יש משהו חשוב בחיים שנמנע מאיתנו. דבר שעשוי, לכשלעצמו, לגרום לאנשים ובעיקר בני נוער, לנסות ולעבור אל הצד השני.

זהו שביל הזהב, זו הדרך הטובה ביותר לשמור על ייחוד בלי לפתוח פערים הגורמים למשברים קשים. וכשצועדים בשביל הזהב, גם קל יותר לראות את הסכנות האורבות במדרון החלקלק שמשני צידי השביל.

הכותב הינו עו"ד, ומקים קבוצת ה"חרדים הישראלים" 

תגובות

השאר תגובה