משכן העדות, והחינוך לחידוש // בניהו טבילה

rabbi-and-his-students

פרשת פקודי מזמנת מחשבה על תורות שבכתב, תורות שבעל פה ולימודן.

בראש פרשתנו קרוי המשכן בשם 'משכן העדות', כש'עדות' היא התורה שבכתב הנקראת כך משום שהיא מעידה על הציוויים שנתנו על פה. (ע"פ רש"י בפרשת תרומה ובש"ח שם).

המשכן כולו על פרטיו ודקדוקיו, אינו אלא משכנה של התורה הכתובה, שהיא עדות לדברים שדוברו על פה.

בדרך כלל אנו רגילים לחשוב על התורה שבעל פה כמשנית לתורה שבכתב. ובבסיסם של דברים, זה בוודאי כך, ועדיין יש להישמר מהבנה פשטנית: הנה פקודי משכן העדות פוקדו על פי משה, טרם שנכתבו; כתיבתן אחר כך היא 'עדות' לקיומן הקודם.

סדר הוראת התורה לבני ישראל מפורש במסכת עירובין: משה, אהרן, אלעזר, איתמר ושבעים הזקנים לימדו לעם כולו את המצוות בפירושן, קודם שנכתבו לבדן. הפירוש נמסר בע"פ, בסדר המפורש בראש מסכת אבות: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה".
והתמיהה ידועה ועולה מאליה: אם במסירת התורה עסקינן, כיצד זה מחדשים אנשי כנסת הגדולה 'שלושה דברים'? והתשובה, גם היא שבה ונשנית בספרים רבים: מסירת תורה שבעל פה, מניחה מקום לתורה שבעל פה חדשה ומיוחדת, התורה המתחדשת משמרת את העקרון הנמסר (אליו היא מתייחסת כאל 'כתב') ומפרשתו באופן חדש. למעשה, עקרון זה עצמו נרמז בדבריהם של כמה חכמים שם.

ואנו, מה עלינו ללמד את תלמידנו?
האם שינונה של תורה שבכתב (ושבע"פ שניתנה להיכתב) בלבד, או גם לאמן את יכולתם ביכולת לחדש בעצמם? משמעותו המקורית של 'תלמוד', לו אנו מצווים להקדיש שליש מן היום, אינה אלא זו:

"ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, וידין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שיידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה – ועניין זה, הוא הנקרא תלמוד" (רמב"ם).

ודברים מפורשים יותר יש בשו"ע של אדמו"ר הזקן, הלכות תלמוד תורה:

"בזמן הזה, שכל התורה שבע"פ היא כתובה לפנינו, אין צריך לשכור מלמד לבנו שילמדנו כל התורה שבע"פ, אלא שילמדנו להבין היטב בתלמוד ברוב המקומות גם בהלכות וסוגיות העמוקות עם רוב הפוסקים הראשונים ואחרונים, ויעמידנו על עיון ההלכה למעשה, שיוכל לעיין בעצמו ללמוד ולהבין ולהורות הלכה למעשה מתוך עיון בתלמוד ופוסקים ראשונים ואחרונים, ואז יוכל הבן ללמוד בעצמו כל התלמוד והפוסקים לידע כל ההלכות של תורה שבע"פ, שהן פירוש התרי"ג מצות ודקדוקיהן בטעמיהן ומקוריהן כאִלו לִמדו המלמד".

מלמד המשכיל לפתח יכולות לימוד וחידוש עצמאיות של תלמידו, מוסר לו גם את מה שילמד ויחדש התלמיד בעתיד. בלימוד באופן כזה, משכנה של העדות הוא בכל אחד ואחד. כל מי שזוכה לחדש בתורה ולהתחדש על ידה.
"ושכנתי בתוכם", כדרשת חז"ל הידועה, "בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם". בתוך כל אחד הזוכה ל"עדות ה' נאמנה, מחכימת פתי".

תגובות

השאר תגובה