סיפור: מה היא "יראת שמים"?

צילום: ויקיפדיה

מה היא "יראת שמים"?

בהיסטוריה של בית-החולים ־שערי צדק. רשומים שנים ששמם הפך לאגדה: הד"ר משה וולך, מייסד בית החולים ומנהלו במשך שנותיו ראשונות. ד"ר וולך גר בבית החולים וגם היה מל את הבנים שנולדו בו. הדמות השנייה, היא האחות הידועה זלמה – שגם היא הקדישה את חייה לשערי צדק. כיום יש הטוענים, שהילה דומה אופפת כבר בחייה את המיילדת הוותיקה של שערי צדק, הגברת רחל שלקובסקי הידועה בכינוי: במבי (ע"ש משפחת נעוריה: במברגר). ממנה שמענו על הקפדת הרב באשר לתואר "ירא־שמים".

וכך היא מספרת:

בשנת תשט"ז (1956) הייתי תלמידה בבית־הספר לאחיות של "שערי צדק". יום אחד, ניגשתי בהפסקה לבנק לאומי שברח׳ יפו – בצמוד לשוק מחנה יהודה כדי לפרוט צ׳ק של 5 לירות שהתלמידות קיבלו בכל חודש. עמדתי בתור, לבושה במדים של ביה״׳ס לאחיות, ולפתע ראיתי מאחורי רב מוכר נזכרתי שהרב הזה היה פעם בבית החולים, ומישהי אמרה שזהו ראש ישיבת "קול תורה״. עבור נערה כמוני שעלתה מצרפת לארץ הקודש היה זה תואר נכבד ולכן נחרטו פניו בזכרוני. לא רציתי שהרב ימתין ויבזבז אה זמנו ולכן כשהגיע תורי פניתי הצדה, כדי שיגש לפקיד לפני.

אלא שהרב סירב.

גם אני סירבתי… הרב התעקש: ״מה פתאום שאקח את התור שלך?!"

לבסוף התערב הפקיד ״הרב, מה כבר יקרה אם הבחורה תוותר על התור שלה?". הרב ראה שהוא מעכב את הממתינים, ולכן נכנע וניגש לדלפק.

כעבור מספר ימים, נודע לי שהרב שוחח עם המנהל האדמיניסטרטיבי של ״שערי צדק״, ד״ר אביעזרי כהן ז״ל. ככל הנראה המנהל שיבח את התלמידות ובעקבות כך הזכיר הרב את ׳התלמידה הגבוהה שלכם שכיבדה אותי מאוד בבנק' ושאל את הד"ר:'אתה יכול לומר לי את שמה?׳

זו היתה תחילת ההיכרות בינינו, שברבות השנים היתה קשורה הן לצד המקצועי שלי, והן לכספי צדקה. כך למשל הוא ביקש ממני פעם, לתרגם עבורו מכתב. מדובר היה במשפחה ירושלמית ששהתה בחו"ל לצורך טיפולי פוריות, ובמענה לשאלתם, כתב הרב שמותר יהיה לעשות את הטיפול אם הרופא יהיה ירא-שמים. כשהמכתב היה מוכן טלפן אלי הרב (וכהרגלו ״מדבר אוירבך") וביקש שאם לא קשה לי, אעשה שינוי בנוסח המכתב ובמקום "רופא ירא-שמים" אכתוב: שהרופא יהיה שומר שבת. הוא הסביר במתק לשונו מדוע הוא מטריח אותי:

״רק אחרי הניסיון הקשה של העקידה. אמר הקב"ה לאברהם אבינו 'עתה ידעתי כי ירא-אלקים אתה' – אז איך אפשר לדרוש שיהיה רופא "ירא שמים?״

ואכן כאשר נאמר  על מישהו – כדרך-העולם – שהוא "ירא-שמים גדול", היה הרב נוהג לשאול: "זו מנין לך? הלא יראת-שמים היא עניין שבתוככי הלב!"

[מתוך: "התורה המשמחת" // הרב יוסף אליהו]

תגובות

השאר תגובה