מה ה'חישניקים' צריכים כדי להצליח?

פרוייקט מיוחד: מיתוג ההתחדשות החרדית, בעד נגד ומדוע
בחדרי חרדים

טורו של אביגדור רבינוביץ – גרר דיון רחב בפורום בחדרי חרדים:
הניק "חזק ואמץ" פתח את הדיון:

הם רוצים להיות חרדים ישראלים, וזה בסדר גמור, זה שילוב אפשרי שמוותר קצת על חרדיות וקצת על ישראליות.
אבל הם רוצים לגיטימציה גם מהחרדים וגם מהישראלים, וגם בזה הם צודקים. קשה לחיות בלי לגיטימציה.
לגיטימציה מהישראלים יש להם, פחות או יותר. אבל לגיטימציה מהחרדים זו בעיה. חלק נכבד, אולי רוב מוחץ, של החברה החרדית, נרתע מהרעיון של שילוב בין חרדיות לישראליות. זה מאיים עליו, וגם אותו אפשר להבין.

חישניקים יקרים, יש דרך. כן, יש דרך לקבל לגיטימציה מהחברה החרדית (כוונתי לחרדים נורמטיביים, ולא לקנאים מטורללים מהפלס והעדה"ח).
הדרך היא פשוטה, ואל תיעלבו ממה שאני מציע: תהיו רציניים. פשוט כך. תהיו רציניים.
אני מתכוון שתארגנו לעצמכם שיעורי תורה בכל קבוצה שלכם, בכל שכונה בארץ יש לכם עשרות אנשים – תעשו עם זה משהו יהודי. שיעורי תורה, כינוסי חיזוק, קהילות שמטרתן היא עבודת ה'. תתארגנו ותוכיחו לעצמכם ולחברה החרדית כולה, שאכן, השילוב בין חרדיות לישראליות אינו פוגע בעבודת ה', למרות שהוא כן פוגע בחרדיות.

אני כותב את זה מכאב. בשכונה בה אני מתגורר יש עשרות חרדים-צעירים-עובדים, שבקלות ניתן להגדירם 'חישניקים'. הם לבושים בד"כ צבעוני, יש להם בד"כ אייפון, חלקם משרתים בצה"ל וכו' וכו'. לפני תקופה ניסיתי לארגן שיעור כלשהו בערב לקבוצה הזאת (אני חבר קרוב של חלקם), ואז התחילו התירוצים: זה לא יכול מסיבה זאת וזה לא יכול מסיבה אחרת.
אני לא חושב שאלו תירוצים מומצאים. קיים באמת קושי להתארגן לשיעור תורה באופן קבוע. אבל אני זוכר את ה"בעלי-בתים" בימי ילדותי, אנשים שעבדו במקצועות חופשיים, אנשים בהחלט עסוקים, שישבו כל ערב לשיעור של שעתיים וחצי. למה זה לא קורה אצל רבים מה'חישניקים'?

אין לי ספק שאם תשקיעו ותתארגנו בקבוצות שמטרתן היא עבודת ה' (בכל דרך אפשרית. זה יכול להיות קהילות ממש עם בתי-כנסת וכו', זה יכול להיות שיעורים יומיים/שבועיים וכדומה, זה יכול להיות נסיעות לקברי צדיקים להתפלל, זה יכול להיות סעודה שלישית משותפת עם אווירה רצינית של התעוררות – מה שמדבר אליכם בתחומי עבודת ה'), אם תעשו זאת תרוויחו הרבה.
קודם כל, תרוויחו את הרווח הגדול שאתם עצמכם תהיו עובדי ה' והחיים שלכם יהיו מאושרים יותר. תרוויחו, כאמור, גם לגיטימציה כשהחברה החרדית תראה שאתם אנשים רציניים. תרוויחו גם התגבשות ביניכם על כל מעלותיה. יום אחד החברה החרדית תודה לכם על שייצרתם מקום אפשרי לאדם חרדי שרוצה לעבוד את ה' וגם להיות ישראלי. בסופו של דבר, לא תהיה משפחה שלא תרוויח מכך – אבל זה בתנאי שאכן תפעלו בכיוון הזה של התארגנות למטרות עבודת ה'.

אם תתארגנו רק למטרות פוליטיות-חברתיות, תישארו תמיד בשוליים, לא לגיטימיים, ובסופו של דבר רק אתם תפסידו מכך.

בהצלחה!

נ.ב. לטעמי האישי, 'חישניקים' הוא כינוי לא מוצלח. אבל זה באמת לא מהותי. גם "חרדים חדשים" ואפילו "חרדקים" יכול להיות כינוי מכובד, אם האנשים שנושאים את הכינוי הזה יהיו אנשים מכובדים ולגיטימיים.

 

————————-

הניק יוסף_דב:

לבכות מצחוק או לצחוק מרוב בכי.

מה שרבים רבים רוצים זה בדיוק ההיפך ממה שכתבת. מה שהם לוקחים מהחרדיות זה ממש לא את הרצינות וממש לא את עבודת ה' כי אם דווקא את הדברים הטפלים יחסית ובעיקר את החיבוק וההשתייכות.

הסיבה שאינם רוצים להיות חרדיים היא פשוטה – קשה להם. קשה לוותר על מסעדות = נתפשר על הכשרים פשוטים יותר. קשה להתפלל כדבעי = נתפשר על תפילות חפיף. קשה לשמור על צניעות = נתגמש.

אני כותב בכאב מאחר ואני עצמי חווה את הבעיה הלא פשוטה של פרישה מבית המדרש [יש אומרים שמעולם לא הייתי מתמיד גדול מדי – ויצדקו, אולם, בכל זאת הייתי ועודני שייך לשם ולחבורתם]

החישניקים רוצים לנהוג כישראלים ולא כחרדים, מהחרדים הם רוצים רק את ההכרה. מהישראליות את התרבות ואת התוכן.

הלוואי שתקום תנועה של בעלי בתים כבעבר, האמת שישנם רבים רבים שהינם בעלי בתים ונמצאים בתך הקהילה פנימה, אמנם חשים הם החמצה שאינם עמלי תורה כחבריה ששרדו, שאינם גדולי תורה כחבריהם שגדלו אך טוב שכך. תחושת החמצה זו היא זו שמניעה אותם לעודד את בניהם וחתניהם לנהוג אחרת.

אגב, אותם אנשים מתקבלים למוסדות הטובים ביותר, למעט מקרים בשוליים. הם אינם רוצים ואינם זקוקים למסגרת חיצונית "חישניקית" שתדאג להם למסגרת חברתית בילויית.

החבר'ה שעליהם אני מדבר זקוקים כן ליותר שיעורי תורה, ליותר מסגרות ללימוד בערבים ובחציי ימים אך ממש לא לחישניקיות.

תמצית החישניקיות כפי שהיא נתפסת בעיניי ניתנת להגדרה הפשוטה של ללכת בלי ולהרגיש עם. [סליחה ממי שצורמת לו ההגדרה]

 

[הדיון המלא – כאן]

 

תגובה אחת
  • 01
    יוסי
    2016/01/20 02:24

    "מה צריכים כדי להצליח?" – חזון.
    אם אין לקבוצה איזו בשורה גדולה, משמחת ומחיה, תמיד תמצא הקבוצה את עצמה נגררת בשולי המחנה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה