התייאשתי מ"שידוכים" • טור מזוית אחרת

קיבלנו טור קולח ורהוט מאת אליהו לוי, סטודנט מוכשר המתאר מה גרם לו להתייאש ממוסד השידוכים. ואתם, מה דעתכם?
20091213-to-do-list

בעקבות כנס השידוכים שנקיים בקרוב קיבלנו את הטור המצורף. הטור עוקצני מעט, וסביר שההצעה בסופו לא תמצא חן בעיני רבים. מצד שני האתגר הוא שלנו, להציג את מוסד השידוכים כבעל פיתרון מקיף, שאינו מתאים רק לחלק מהציבור.

——————————

בעוד כשבועיים תקיים "אגודה אחת" את כנס השידוכים הראשון עבור הצעיר החרדי האקדמאי והעובד. בעקבות כך עלו בי מספר הרהורים על שיטת ה"שידוכים" הנהוגה בחברה החרדית והשלכותיה.

את המוסד הקרוי "שידוכים" פגשתי לראשונה בהיותי בשיעור ב' בישיבה גדולה. באותם הימים עוד הייתי בחור ישיבה מן המניין השוקד על תלמודו ברצינות ראויה וכל שיגו ושיחו רק בהוויות דאביי ורבא ובד' אמות של הלכה. אז, בזמנים התמימים ההם, הטרידו אותי הבעיות המינוריות בהם נתקל כל בחור בתחילת דרכו בישיבה, חברותות, שיעורים, סברה ב"ר' ברוך בער", יותר "עיון" או שמא להשקיע ב"בקיאות", אלא שלדאבוני לא נהניתי כל כך מהשיעור היומי שנמסר לנו, בני שיעור ב', על ידי ראש הישיבה, ומכיוון שהשיעורים בישיבה לא נחשבו חובה רשמית, סברתי בתמימותי כי חוסר הנאה מהווה עילה מספקת להיעדרות מן השיעורים. כעבור זמן מה בו נוכחותי בשיעורים הלכה והידלדלה, הפסקתי לחלוטין להיכנס לשיעורים. לאחר שבועיים בהם לא נכחתי בשיעור, נתקלתי במסדרון בראש הישיבה אשר שאלני בפשטות לאן נעלמתי. ככל הנראה הייתי קצת נאיבי והשבתי לו כי "אני לא מתחבר כל כך לסגנון הלימוד של השיעור". השתדלתי לעשות זאת בנימוס ולתלות את החיסרון בי, אך ככל הנראה ראש הישיבה לא השתכנע באופן נחרץ ביותר הוא הצהיר כי החל מרגע זה "איני עוד תלמיד הישיבה מבחינתו". תוספת המילה "מבחינתו" חשובה מאד להבנת הסיטואציה, כיוון שלהלכה לא הייתה להכרזה זו כל משמעות. כאמור, השתתפות בשיעורים לא נחשבה כחובה ולא היה בכוחו להטיל עלי כל סנקציות, כך לפחות סברתי אני.

פרשה זו הייתה שוקעת בוודאי באבק ומעבר לשיחות עומק וויכוחים ערים אודות הכן והלא והאולי והלמה אשר נמשכו כמה ימים באופן חסר תוחלת למדי, לא היה נשאר ממנה כל רושם. אלא שכעבור יום או יומיים ניגש אלי אחד מחשובי הבחורים בישיבה "המבוגרים" וניסה להסביר לי בעדינות את השלכות מעשי. אני לא זוכר את כל פרטי השיחה, הנימוקים בעד ונגד, והאם אני הוא האשם או שמא ראש הישיבה, אבל משפט אחד נחרט בזיכרוני: "לא כדאי לך, אליהו, זה יזיק לך בשידוכים!". אותו מבוגר אחראי ובעל ניסיון ניסה לשכנע אותי כי פשוט לא כדאי לי להסתכסך עם ראש הישיבה, אולי הוא לא יכול לסלק אותי מהישיבה, אך "זה יזיק לי בשידוכים". הייתי בן 16 באותם הימים, ילדון, אשר הדבר האחרון שמעניין אותו זה "שידוכים", אבל את המסר הבנתי – חשוב לך מאד ליישר קו עם ראש הישיבה, זה יקבע את עתידך וגורל ילדיך.

אולי אם הייתי מעט יותר בוגר או קצת יותר אחראי, דבריו השקולים של אותו בחור חשוב היו חודרים ללבי ומצליחים להניא אותי מעיקשותי הסכלה. אך כיוון שהייתי צעיר ולא עליכם גם "אידיאליסט", שיקולים מעין אלה נדמו בעיני כאופורטוניזם זול שרק אישיות רכרוכית ביותר תיכנע להם. סירבתי להתנצל וההמשך מבחינתי הוא היסטוריה. עם אותו ראש ישיבה לא החלפתי עוד מילה במשך כל שנות שהותי בישיבה, אך הרומן שלי עם חריגה מקוד ההתנהגות המקובל רק התחיל. במשך שאר שנותיי בישיבה הספקתי לבצע את הפשעים דלהלן: שיחקתי כדורסל, למרות שלא הייתי "פרוסטר". סיימתי יבמות באמצע זמן חורף והתחלתי ללמוד נזיר, בסדר א'!. החזקתי אופנים בישיבה, דבר שאפילו "יישובניק" יודע כמה הוא מזיק. למדתי תנ"ך, ממש, לא רק הפטרות ו"שנים מקרא". החזקתי בחדר ספרי הרב קוק, ואל תגלו לאף אחד, פעם פעמים אפילו הכנסתי את זה לבית-מדרש. בשנותי האחרונות בישיבה התחלתי, לא עליכם, גם להשחית את הנוער – למדתי תניא בחבורה עם חברים מקשיבים ופרסמתי מאמרים מפרי עטי ברחבי הישיבה. (ויש כמובן עוד כמה דברים שאיני יכול לחשוף כאן, בכל אופן – "שידוכים!"). אף אחד מהדברים הללו לא אסור באופן רשמי, אך אף בחור נורמלי שאני מכיר לא יעז לעשות אותם אם הוא לא רוצה לסיים את חייו עם גננת ספרדייה בת להורים גרושים הפוזלת באחת מעיניה (דירוג אחד לפני הסוף במדד השידוכים, במקום האחרון נמצאת זו עם האח תסמונת שאין להורים שלה גרוש).

סגירת המעגל בנושא השידוכים התרחשה אצלי 6 שנים מאוחר יותר, כאשר אני נמצא כבר בצדו השני של מסלול החיים הישיבתי – "אלטר-בוחר" בוועד שביעי או שמיני. ישבתי בחדר עם כמה חברים אשר ריכלו על מי, כמה ועם מי. הנושא היה מי הם הבחורים החמים ביותר מבין הנכנסים עתה אל "שוק השידוכים", קרי, זמן קיץ, ועד חמישי, עונת השידוכים. לתדהמתי הם ציינו כי אותו ראש-ישיבה נזכר אמר על פלוני אלמוני כי הוא הבחור המבוקש ביותר בשוק, הסלב החדש של העונה. לא הכרתי היטב את אותו צעיר אך היה קשה שלא להשתומם. בעיני הוא נראה כבחור ממוצע בהחלט שהתכונה היחידה בה הוא הצטיין הייתה בינוניות מופלגת. הוא לא היה גבוה ולא נמוך, לא יפה ולא מכוער, לא מכושר במיוחד וגם לגמרי לא שנון, ללא חן נראה לעין וללא יכולת התבטאות. באופן כללי הוא עשה עלי רושם של אפרוח די מפוחד, טיפוס שעדיין לא התבגר כל צרכו, אך הקונפורמיזם הנוקשה בו הוא מציב את עצמו מגן עליו מפני העולם האכזר, התחרותי והקשוח. אלא שאז הבנתי את הקסם, "שידוכים". הוא היה בחור נבון, אותו הצעיר, זהיר במיוחד. הוא מעולם לא עשה משהו שיוכל "להזיק לו בשידוכים". התוצר המושלם של המערכת, הקונפורמיסט האולטימטיבי. המעגל נסגר.

תובנות אלו הדהדו אצלי ברקע, אך עם זאת האמנתי כי מוסד השידוכים עודנו השיטה הטובה ביותר למציאת בני-זוג. אחרי הכול שיווק עצמי הוא תמיד דרך הרבה יותר קשה: הוא תובע הצטיינות והתבלטות. הוא מחייב אותך לעשות את העבודה בעצמך, להוכיח כי תוכל להיות בן-זוג ראוי, דואג, ייחודי ואוהב. הוא דורש ממך להעניק לגברת המיועדת נימוק משכנע לכשירותך לתפקיד ראש-משפחה, לגלות אחראיות, אולי אפילו להגיע עם איזו הבטחה למקצוע עתידי. ידעתי זאת, זו דרכו של עולמנו, מקום תחרותי הפועל לפי הכללים הנוקשים של ביקוש והיצע. ידעתי כי אם ארצה למצוא כלה לפי חוקי השוק החופשי, אאלץ להוכיח כי אני סחורה בעלת ערך שזו משימה ממש לא פשוטה. מסיבות אלו חשבתי לי כמה טוב ונאה שהחברה הקימה מערכת מאורגנת, בה כל המשא ומתן מתבצע באמצעות שדכנים והורים, בה המתווך עובד בשבילך ועליך רק לענות בכן ולא וכמה כסף נותנים. ימות המשיח ממש.

אלא שאז באה "אגודה אחת" והכריזה על כנס השידוכים ל"סטודנט החרדי" שזה הסטטוס שלי כיום, ובדיוק באותו שבוע פגש אותי שכן וביקש לברר על בחור מהישיבה בה למדתי. באופן לא מפתיע שאלתו הראשונה הייתה "הוא חלק?" כלומר "הוא קלאסי?", ולאלה מביננו של מבינים בדקויות מונחים אלו, אפרש: "הוא קונפורמיסט?" ואז הבנתי, שמוסד השידוכים קצת התרחק ממטרתו המקורית, הוא לא כלי לעידון התחרותיות של השוק, הוא מונופול. והוא קרטל המהווה אחד הגורמים הראשיים לקונפורמיזם החברתי השורר בישיבות. זהו כלי רב עוצמה הנתון בידי המערכת ומאפשר לה לעצב אנשים כרצונה, לדכות את היצירתיות והעצמאות ולנדות כל אדם שאינו מיישר עמה קו עד לפרטים המשמימים ביותר.

והנה זה פלא: אותו כוח נפלא המביא גברים להצטיין, להיות חכמים יותר ומשעממים פחות, להביע עוצמה ולגלות אחריות; אותו דחף המביא נשים להיות עליזות וחינניות, לטפח את עצמם ולעצב את אישיותם הייחודית – הרצון למצוא בן זוג – נהפך על ידי ה"שידוכים" למכשיר מנוון השואף להפוך צעירים בעלי אופי מגוון וכישרונות שונים לתוצר משעמם ואחיד.

אני יודע כי הפחתת מנגנון הפיקוח בשוק השידוכים הוא צעד לא פשוט. חלק גדול מהאופי שלנו כחברה בנוי על מוסד השידוכים ועל אף ההשלכה השלילית שציינתי, בסופו של דבר מוסד  זה הוא שמאפשר מסגרת של צניעות. אינך יכול סתם לגשת אל בחורה באירוע ולפתוח אתה בשיחה. באופן טכני זה לא אפשרי ומעל זאת, זה נחשב לגסות וחוסר טעם. אז נכון שזו מעלה, אבל יחד עם זאת מוכרחים לחשוב גם על פתרונות לצעירים וצעירות חרדיים שאינם בתוך המסגרת. ניתן כמובן ואף מומלץ להיעזר בשדכנים, אך כאשר כל הכוח נמצא בידי המערכת, יש לדבר השפעה משתקת.

הצעתי היא לבחון מודלים נוספים של ציבורים יראי שמים בישראל ובתפוצות שמקיימים שיעורים ואירועי חברה בכובד ראש, אשר מצד אחד אינם מיועדים עבור "פגישות", אך על ידם צעירים וצעירות יוכלו להכיר ולייצור קשרים. ברור לי שהפתרון אינו מתאים כפתרון ציבורי גורף, אך מהניסיון המועט שלי בסוג דומה של מפגשים, לא נגרם כל נזק לצעירים וצעירות בוגרים המדברים אחד עם השני. אחרי הכול, אם מדובר באנשים מחונכים וצנועים, ממפגש כזה יוכלו לצאת רק דברים טובים.

17 תגובות
  • 01
    צביה
    2015/05/19 00:40

    יש כאן קצת ערבוב של סיבות ותוצאות. החברה החרדית, ככלל, שואפת למקסימום קונפורמיות. יש לה "שוטים" שונים כדי להגיע לתוצאה הזו: מוסדות לימוד, וועדות קבלה וגם שידוכים.
    להגיד ששיטת השידוכים היא הגורם לקונפורמיות, זו טענה שגויה


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • עקיבא
      2015/05/19 11:38

      אם אליהו היה מוסיף את המילה רק בתחילת הטענה שלו אז הטענה שלך שיש דרכים נוספות הייתה נכונה. אבל מכיון שהכתבה דנה בכוח הדיכוי המרכזי שיש בזמן שאנשים מתחתנים דהינו בזמן שהותם בישיבה הכלי בו משתמשים בשביל לדכא הנעוירם שלהם הוא "שידוכיים".

      נקודה נוספת לא נראה לי שאליהו כותב פה טיעון מנומק אלא הוא מתאר את המצב הקיים בישיבה ואת הגורמים לקונפירמיות בישיבה . כידוע ישיבה כמו אוניברסיטה היא הפרק הכי משעותי בקורות חיים של אדם למשל אפשר לומר על אדם מבוגר שהוא למד בחברון או באוניברסיטה העברית וזה רלוונטי.

      עקיבא


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
    • נדב כהן
      2015/05/19 15:35

      צביה, זה נכון, אבל לפי הנראה לעין הכלי החזק ביותר של החברה לאכוף את הקונפורמיות על בניה ובנותיה הוא מוסד השידוכים; פשוט אין דבר המפחיד אנשים יותר מאשר החשש להישאר לבד, ולכן הכלי הזה הוא האפקטיבי ביותר לאכיפת הבינוניות, התלותיות וחוסר המעוף.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
    • יסמין
      2015/05/22 09:04

      צביה, בגדול יתכן שאת צודקת.
      אבל במבט שני על הדברים – יתכן מאוד שהגולם קם כאן על יוצרו, וששיטת השידוכים בהחלט מתפקדת כגורם לקונפורמיות,
      ובהמשך – כגורם לאי ההקשבה אל קול הנפש ולפיתוח ייחודי של כל אדם.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
  • 02
    מתי
    2015/05/19 00:43

    ההבדל הוא שמוסד פוגש את האדם בגילאים מסויימים, ווועדות קבלה במקרים מסויימים, אבל משפט המחץ "זה יזיק לך בשידוכים" פוגש את האדם מהיוולדו ועד…

    כי זה לא רק "לך" אלא לאח, לאחות, ולמי לא, בשם זה אסור גם לספר על מחלות ועל אירועים לא נעימים, זה כבר לא איך להתנהג אלא גם "מה אסור שיקרה לך".


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    יעל
    2015/05/19 10:23

    הנך יוצא מנקודת הנחה שכל הבחורים והבחורות הם בוגרים, מחונכים.
    האם יש לאגודה אחת תקנון? תנאי קבלה? איזשהו סנן?
    ובכלל, איפה אפשר למצוא את דרכי ההתנהלות?


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    ליאורה
    2015/05/19 10:52

    נפלא!! כאשר הבת שלי רצתה לצאת מהבית בפיג'מה הבן בן 12 אמר לה: אל תעיזי לצאת כך: לא יהיה לי שידוך ולא יקבלו את אחותינו בסמינר…


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 05
    אשר
    2015/05/19 11:41

    יש כאן התמרמרות על מוסד השידוכים ממי שכבר נמצא מחוץ למשחק. וזו טעות.

    בחור ישיבה ובחורת סמינר, אין להם דרך אחרת להיפגש, מדובר על גיל צעיר ועל חיים במסגרות נפרדות, ולכן אין דרך אחרת. בנוגע לכותב הרי שלפי חשבון פשוט מדובר בבחור בן 25+ שנמצא מחוץ לישיבה, למה לו להזדקק למערכת שמיועדת לילדים קטנים. הוא הרי "גדול" שיתמודד עם הבחירות שלו.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 06
    יהושע
    2015/05/19 19:45

    המאמר יפה, אבל הטיעון המרכזי, יחד עם המסקנה שיש לשנות במידת מה את מודל השידוכים, לא חזק (לענ\"ד).

    המאמר עצמו מזכיר שזה עניין של היצע וביקוש – כלומר, יש כאן בסה\"כ מצב מוכר של שוק חופשי. העובדה שמרביתן של בנות והוריהן מחפשים בחורים קלאסיים וקונפורמיסטיים היא תופעה כלל-חברתית, והטיפול בה לא קשור בכלל למוסד השידוך אלא לחינוך.

    בניגוד לקבלה למוסדות וכדומה (שאפשר לתאר כ\"שוט\" מערכתי), בעניין השידוך קשה לזהות התערבות בוטה של ה\"מערכת\" כדי לשמר ולקבע נורמות חברתיות מקובלות. השידוכים בעצם משקפים את אופיה וערכיה של החברה, והשדכן הוא רק מתווך.

    כאשר החברה תשתנה, שוק השידוכים יידע, כך אני מניח (ורואה קצת בפועל), להתאים את עצמו. כמו תמיד, החלוצים, אלה שמובילים את השינוי ומקדימים את התאמת השוק, מוצאים את עצמם במינוס כבד. זה בדיוק המחיר של מי שמבקש זכויות יוצרים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 07
    פיליפ
    2015/05/20 21:26

    אני חייב לומר שכל המלל על עברך בישיבה תואם (כמעט) אחד לאחד את עברי בישיבה. ובהבדל אחד קטן.
    הכל עשיתי תוך כדי התייעצות ושקיפות עם ראש הישיבה.
    למדתי ירושלמי, שו"ע, עשיתי רישיון, שיחקתי כדורגל (לא בהצטיינות יתירה, אחרי הכל תמיד העדפתי כדורסל…) ולבשתי משקפי שמש!!!
    אני הייתי הכי הכי יוצא דופן. לא האמנתי בעשייה על פי מסגרת. רעיון המסגרת לטעמי הוא מאוד מרבע והורס את היצירתיות.
    אבל בשונה ממך – היה לי חשוב לשוחח על כל דבר עם ראש הישיבה בכדי לתת לו את השיקולים שלי בעד ונגד, ולשכנע אותו שזה הדבר שאני חושב שנכון לעשות. כתוצאה מכך אני היום נשוי באושר. כי בשונה ממך היה לי חשוב להסתנכרן עם הבוס. ואני ממליץ לך לעשות את זה בעתיד. במקום העבודה, בחיי הזוגיות, ובכל פעם שההליכה מחוץ למסגרת תוכל להפריע ולהשפיע על אנשים אחרים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 08
    יסמין
    2015/05/22 10:00

    התיאור של ימי הישיבה כואב לא פחות מתיאור בעיית השידוכים.
    אמנם מטרת המאמר אינה לבקר את הישיבות (על אף שהביקורת שתולה היטב), אך כואב ומקומם לחשוב על כך ש"פסי היצור" האלו ממשיכים להנפיק בגאוניות עוד ועוד בחורים "חלקים" אפרוריים ובינוניים,
    שיכולותיהם ואיכויותיהם כבושות ומודחקות מאחורי אינספור חששות מנורמות חברתיות…


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 09
    תקוה
    2015/05/25 14:20

    אני מוכנה לעשות תרגיל ולכתוב את כל המאמר שלך אליהו, על בנות.
    ממש מאמר זהה מקביל שמתקיים בסביבה החרדית הנשית.
    כלומר : המאמר יספר את סיפורה של אליה, או איילה. ויצא אחד לאחד זהה לסיפורך
    האם תישא את אליה או איילה לאישה?
    אני מוכנה להתאמץ?
    ואגב, הזדעזעתי מהתיאור "גננת ספרדייה פוזלת".
    לכל אדם ביקום זכות להינשא ולהיות מאושר גם לגננת הספרדייה הפוזלת!
    ואולי היא זכתה והקדימה אותך באושרה!


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 10
    יעקב
    2015/05/26 19:55

    אני אהיה קצת בוטה אבל לדעתי אליהו כתב כאן בסגנון יפה ומכובס את דעתו על המסגרת הישיבתית והחרדית הוא לא הסתדר עם המסגרת שהיה בה וככזה הוא היה צריך לעזוב כי ככל שאתה נמצא במסגרת מסוימת הנך צריך להתנהג כמו שמתבקש ממך וכך זה לאורך החיים בכל מסגרת שיהיה ולהפיל את כל זה על השידוכים זה לא נכון ומניפולציה אין אין אין מושג כזה שבחור ובחורה יפגשו בוגרים ככל שיהיו לאורך זמן הצניעות לא תישמר ביניהם מכיוון שבסגנון כזה בדרך כלל מאריכים בפגישות ומורחים זמן. וגם אנשים שאינם חרדים טוענים ששידוך הוא הפתרון הכי טוב מכל האופציות האחרות אין פתרון מושלם .אני גם בחור שמשלב עבודה ועדיין חושב ששידוך הוא דבר טוב רק לדעתי צריך ששני הצדדים יאמרו מראש מה השקפתם לחיים בלי בושה ממה יגידו ומה מקובל בחברה החרדית זה נקרא" בוגר" וכך גם בחורים וגם בנות בוגרות יוכלו להשתדך בצורה ראויה
    דרך אגב הביטוי "ספרדייה גננת פוזלת" גועל נפש טהור מה שמוריד את כל ערך הכתבה לדעתי ואני לא מוכן להסבר שזה בא רק להבהיר נקודה שהוא יקבל שידוך לא טוב. זו דעתי


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 11
    דידי שור
    2015/06/01 11:34

    מאמר נכון ויפה, אולם פוגעני כלפי נשים. בטוחני שגם אתה, המוצלח והעצמאי והיצירתי, רוצה איזו בת סמינר משעממת וקונפורמיסטית שלא עשתה משהו יוצא דופן, והא ראיה "גננת ספרדיה" זה אצלך חיסרון משום מה. שוק השידוכים משקף את חוסר הערכיות של החברה שלנו, בה פוסלים אדם על פי מוצא עדתי, מקצוע ועוד שטויות בלי לראות את הבנאדם. לצערי רבים הבחורים המוצלחים שרוצים בחורה חד גונית ו"ילדה טובה ירושלים" וחס וחלילה לא בחורה עם דעה עצמאית וכשרונות.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 12
    נתנאל אדיר
    2015/06/02 06:39

    חבר'ה, ביודעי ומכירי, אליהו לא יזלזל בגננת ספרדיה. הכל "לדידהו", כלומר בשפת המגזר, וליה לא סבירא ליה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 13
    איציק
    2015/07/01 14:04

    תקווה- את מומזנת לכתוב את זה על הצד הנשי- אני בטוח שאליהו ייפגש בשמחה יתרה עם בחורה שייתה 8 שנים בסמינר 😉 ואז יצאה לעשות תואר, מבחינתי גם זה יתרון עצום על פני בחורה שמתחתנת בת 19 ישר מהסמינר בלי שום הזדמנות להכיר את עצמה מספיק ולדעת מה מתאים לאישיות העצמית שלה.
    כן! הסמינר ומערכות החינוך החרדיות הנן מכבשפס ייצור בהחלט! ועם קרוב ל0 חשיבה עצמית.

    לפיליפ היהיר- אשריך שזכית, אבל בטוח אני שהיה איזה מניע לראשיבע שלך להסביר פנים אליך עד כדי כך, תהיה רגוע, סמוך ובטוח של90% מהבחורים שהיו באים יותר מפעם אחת לראשיבע שלהם עם שאלות מהסוג הזה [לא כל ראשי הישיבות, אבל רוב מוחלט מראשי הישיבות הסטנדרטיות והמקובלות] היו מקבלים תגובה נוסח 'אתה לא מתאים לקו של הישיבה, ותצטרך למצוא ישיבה אחרת ע"מ שלא תשפיע לרעה חלילה על בחורים אחרים'


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 14
    אליהו
    2015/07/03 00:08

    אני רוצה רק להבהיר את ענין הגננת הספרדיה
    הדימוי הזה הוא אירוני ובה לשקף את העיוות במדדים המקובלים, בהם מומים גופניים מושווים למומים חברתיים וגזעניים.
    במאמר המקורי הוספתי כמה משפטים בסוף על כך שבמצב מתוקן זה לא היה קורה וכל בחור ובחורה היו נשפטים על פי התאמתם לבן-הזוג, כל איש ואשה לפי אופיים ועולמם הערכי, לטוב ולמוטב. משום מה זה ירד בעריכה.
    מתנצל.
    באופן אישי מעולם לא היה לי בעיה לא עם גננות ולא עם ספרדיות. לא פסלתי אף פעם שידוך בגלל מוצא גזעי או מקצוע (וגם לא בגלל הטיעון המטופש של "מנטליות שונה")


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה