היד והכפפה, מי ישדך? • הטור של הניה שוורץ

הניה שוורץ שואלת מה השתבש בדרך? הרי יש לנו גמ"חים לרוב, גם בתחום השידוכים. אז מהיכן הרווקות המתגברת אצל בחורים מחוץ למסגרת?
rubber_glove_thumbs_up_stockphoto_by_oneofakindknight-d4eywxw

טבע בני האדם כולם זה לעבוד כמה שפחות ולקבל כמה שיותר. ככה עובד הראש שלנו ופרקטית ככה זה עובד. מה שקורה זה שאם בנאדם מוכן להשקיע יותר ולקבל לפעמים פחות – מסובבים לו את האצבע על הרקה לאמור "חסר לו בורג".

ולכן בכל מקום אליו אנחנו הולכים לעבוד אנחנו מנהלים סוג של משא ומתן כמה ניתן כמה נקבל וכשהמשוואה היא: אם אנחנו נותנים – נרצה לקבל עוד יותר. שעה נוספת? תשלום נוסף. פרויקט גדול – העלאה בדרגה, עשיתי לך טובה – תחזיר לי שתיים. זה הטבע האנושי, ומעבר לצדיקים שבדור – המחשבון שבראש מעביר מספרים במהירות גם בלי שנחשוב כמעט. התרגלנו. ככה אנחנו בנויים. קח עוד – תן יותר.

זה עובד בכל הרמות בכל העולם ובכל התחומים עד שזה מגיע ליהודים ולרגל השלישית ששמה חסד. שם הכל מתבלבל ולכן תראו בספר הטלפונים של בני ברק נתח עב כרס שכולו גמ"חים. כלומר קחו כמה שיותר – שלמו כמה שפחות, קבלו כמה שיותר – תנו כלום וחצי  זה עובד בכל ארגוני החסד הגדולים: מה תרצו לאכול? לשתות? "נשאר לי סנדויץ אולי תקחו עוד אחד"? אפשר לראות את העגלות של ארגוני ביקור החולים במסדרונות עמוסות כל טוב שנדבו ונידבו אנשים אלמונים שהיו מוכנים ללכת, לקנות, לקלף, לחתוך, לבשל, ולנקות – והכל בכדי שמישהו יאכל וישבע ולא יוכל אפילו להודות להם. וככה זה בגמ"חים שנוקשים להם באמצע הלילה בדלת כדי לקבל מוצץ או תרופה וכל היתר. הוא שאמרנו "הכל תמורת כלום".

כי אצל יהודים עושי החסד ההתנהלות עובדת אחרת מאשר ההרגל והטבע האנושי. אפשר לומר כמעט מולם לגמרי, נגד הזרם.

זה עובד כמעט בכל תחום, אבל לאחרונה נדמה שמשהו בגלגלים המשומנים הללו חורק בתחום מאד מסוים שכל כולו חסד, ומשום מה נראה שאין מי שירים את הכפפה.

 

rubber_glove_thumbs_up_stockphoto_by_oneofakindknight-d4eywxw

והתחום הזה הוא התחום שהתחיל לעלות פה באתר: "השידוכים לחרדים עובדים".

תחום השידוכים הוא תחום גמ"חי. אמנם יש ציבורים שהוא כן מתגמל כספית את העוסק בו לרמת משכורת ומעלה, אבל בהרבה מאד ציבורים מדובר בנטו של לשם שמיים ומצווה של הקמת בית נאמן בישראל. אנשים שעוסקים לפרנסתם במגוון תחומים מפנים מסדר יומם שעות יקרות כדי להקדיש לאחרים, אנשים שכבר יצאו לפנסיה מקדישים את הזמן שאחריה לבניית בתים בישראל, ונשים נחמדות מפנות את כל התשעה קבין אל השפופרת כדי להיות חלק מעבודתו של הקב"ה.

וכך היה בעם היהודי דורות על דורות. ולכל חוג ולכל סוג היה את השדכן המיתולוגי שלו וב"ה נדבך על גבי נדבך קמו דורות של יראים ושלמים.

אבל בדור האחרון יש מקומות בהם עוד לא נולדה ההגדרה שתסדר את האנשים במקום מאד מדויק ומסודר ותמציא להם את כל השירותים הנצרכים, שדכנים למשל.

נושא השידוכים ממשיך להתגלגל כסדרו במקומות בהם העסק סדור ומאורגן מימים ימימה, לחסידים יש את השדכנים שלהם, לליטאים גם, למתפלגים בוודאי. לספרדים גם להם יש מי שבקיר ויודע ועושה ועובד עם כל סוגי ה'מזרח' שיש, מיוצאי טוניס ועד יוצאי אירן מלוב ותימן. לכל חוג השדכנים המסורתיים שלו והכל ברור ומסודר.

אבל מה עושים כאשר קם מגזר חדש שלא היכירוהו אבותינו? מי יעזור ויחבר שם בין השרוך לנעל ובין היד לכפפה?

מי יעזור למגזר שלם המתקרא באין הגדרה טובה מזו לפחות בינתיים 'החרדים העובדים'? אלו שלא יכלו מעל מיני טעמים לשבת בישיבה על התורה ובחרו בעבודה, אלו שבוחרים כל יום מחדש להיות חרדים ברמ"ח ושס"ה אבל הם לא ישנים בפנימיית הישיבה ולא מתנדנדים על הסטנדר כל היום אלא קובעים שיעורים ומתנהלים כמו בעלי בתים טרם נישאו?

זה מסובך כי המגזר עוד לא ממש בנוי ולא ממש הומוגני ולכן יש טעויות.

חרדי עובד? שואלת את עצמה השדכנית הממוצעת מה זה אומר? שב"בניק? בשביל מה לי להסתבך? נלך על בטוח.

חרדי עובד? שואל את עצמו שדכן שנטוע היטב בתוך הציבור שלו, מה זה אומר בעצם? לומד? לא לומד? חולצה כחולה? חולצה לבנה?. בשביל מה להכנס לזה בכלל חסר לי עבודה?

ובנתיים עד שיסודרו ההגדרות ויובן שחולצה לבנה זו רק חולצה ועובד הוא גם ירא שמיים מרבים, והבית העתידי הוא בית חרדי בנתיים בנתיים דרושים פשוט אנשי חסד אמיתיים כאלו ששמים לב למה שחסר למה שצריך וממלאים אותו.

ואולי הם יזכו ויהיו השליחים הטובים להקים בתים בישראל?

מי ירים את הכפפה וימצא לה את היד המתאימה?

הניה שוורץ היא מנחת הורים יועצת זוגית ועורכת המגזין 'בתוך המשפחה'

3 תגובות
  • 01
    רוני
    2015/01/08 18:10

    הניה, לפני כחצי שנה הנושא הועלה כאן באגודה אחת.
    הכפפה הורמה כבר מזמן, אם כי החשיפה שלה היא קשה במיוחד, ובפרט בקהל החרדים העובדים עקב חוסר האיגוד שלהם.
    כנסי לכתבה:
    http://www.aguda-achat.org.il/articles/2778/


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    רוני
    2015/01/08 19:07

    הניה, לפני כחצי שנה הנושא הועלה כאן באגודה אחת.
    הכפפה הורמה כבר מזמן, אם כי החשיפה שלה היא קשה במיוחד, ובפרט בקהל החרדים העובדים עקב חוסר האיגוד שלהם.
    כנסי לכתבה שבקישור:
    http://www.aguda-achat.org.il/articles/2778/


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    מיכאל
    2015/01/11 20:32

    רוני
    א. אין מזרזין אלא למזורזין. הקריאות מהשטח לא מפסיקות לזרום למערכת ועל כן יש לעורר זאת שוב. אם זה ידחוף את שידוכיישן, והיה זה שכרנו.
    ב. נדמה לי שכמו בכל שוק רחב, לא די בגוף אחד, אלא יש צורך ברבים שיצטרפו למערכה, ועל כן חשוב שוב ושוב לעורר את הנושא


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה