ואולי לפעמים צריך הדרת גברים? • הזמנה לדיון

כשיש קולות המתנגדים למינוי נשים למשרות ניהול, ד"ר תקוה עובדיה תוהה האם לפעמים דווקא אסור שגברים יהיו במשרת ניהול • על מצב הסמינרים ומוסדות החינוך לבנות.
כיתת הבוגרות השנייה של

לאחרונה, צדה את עיני וליבי סיטואציה. מנהל מוסד חינוכי, יושב רוכן מול תלמידה, עיני שניהם זה מול זו, והם משוחחים. שהיה של כמה רגעים נוספים במחיצתם, הבהירה לי שמתחוללת כאן שיחת נפש. התלמידה נסערת, המנהל מנסה: להקשיב, להכיל, לפתור ולהרגיע. יצאתי לחדר המורות, חזרתי לאחר כשעה, המנהל היה בשיחה עם מזכירה אחת מתוך חמש!  הסיטואציה לא מצאה חן בעיני, והעלתה מנבכי מאגר הזיכרון, סמינריון חיזוק שערכנו לתלמידות, לפני מספר שנים. הייתי בתפקיד ניהולי, הצטרפתי יחד עם כמה חברות הצוות, ללווי התלמידות לאורך הסמינר. התוכנית כללה הרצאות מטובי המסבירים בתחום היהדות בארץ, היו תוכניות "בידור" של אומנים ואומניות חוזרים בתשובה, וגולת הכותרת- הלילות. בלילות, "צדו" מארגני הסמינר נערות, שנראו להם בשלות, לשיחות נפש לתוך הלילה. השיחות התקיימו על ידי פעילי הארגון, בשטח הפתוח של מתחם הסמינר, (בחדרים מבודדים, חורשה או בחוף הים!) אחד על אחת. תמהתי אז מאוד, ומאחר וכל כוונותיי היו קודש, בבקר שאלתי את אחד המארגנים, לפשר התופעה. קבלתי תשובה, שיש היתר מהאדמו"ר, כי המטרה לשם שמים. יעידו שמים וארץ וגם אני, אכן ברוך ה', יצאנו מהסמינר מאוד מחוזקות, תלמידות רבות, התקדמו יותר בעבודת ה' שלהן. לאורך השנים קיימנו עוד כמה סמינרים מעין אלה, התופעה חזרה על עצמה, אני לא השלמתי אתה, לא אז, ולא כיום. הפעם החלטתי לשתף, ללבן את הבעיה, ואשמח גם לקרוא חוות דעת נוספות.

הבעיה שאני רוצה להתייחס אליה מורכבת מהשאלות הבאות: מהו מקומם של גברים במרחב הנשי? האם ראוי ומתאים שגברים ינהלו בתי ספר/ תיכונים/סמינרים לבנות? האם נכון, שגברים ינהלו אירועים שהאוכלוסייה המשתתפת בהם היא ברובה המוחלט נשים, בנות, נערות?

האם ראוי לגברים לעסוק בתהליכי היכרות עומק עם נשים, כגון: מנהלי מדרשות לחזרה בתשובה, ואז לנהל שיחות נפש למען "חזרה בתשובה", או ליבון השקפה נכונה, או חיזוק כוחות הנפש וכדומה, עם נערות, נשים?

אין בכוונתי במאמר זה לצאת חוצץ נגד גברים במרחב הנשי? או להשיב איזו שהיא "מלחמה" השערה, לגברים מדירי הנשים מהמרחב הציבורי. או לכונן חלילה את "הדרת הגברים". אלא, להבין את התופעה, לנסות לבחון, את עומק ומהות קיומה בקהילתנו, קהילת החרדים, והאם חובה שכך יהיה או שיש להתנהל אחרת? כמובן שאני מציגה צד שיש בו בעיה שנראית הלכתית ולא חברתית, אבל יש לה  בעיני, גם השלכות חברתיות ורגשיות שאמנה להלן.

ההבדל בין רב למנהל
בשלב הראשון, אני רוצה להוציא ממרחב הבעיה את מה שברור שאינו כלול בה. אינני מתייחסת לכל הרבנים שלימדו אותנו בסמינר, והיו בדרגת ובתפקיד מהותי של רב. לימדו שיעורי קודש או הלכה, שמרו על דיסטנס, (לא ידעו מי אנחנו ומה שמנו) וייצגו בדמותם את דמות "הרב". בזיכרוני ובזיכרון עמיתותיי חקוקים כמה כאלה, שעשו עבודתם נאמנה, והטביעו חותמם הרבני, השקפתי או הלכתי על ליבנו ונשמתנו. כגון: הרב נויברט זצ"ל, הרב גרינברג זצ"ל ועוד.

מי כן נמצא במרחב הבעיה? גברים שתפקידם היום יומי, כולל שהיה, ברוב שעות היממה, במרחב נשי. מרחב הכולל מאות תלמידות, מורות, נשות צוות, מזכירות ועוד… מלבד השאלה שעולה: מדוע גבר מחפש עבודה במרחב כזה? מדוע מלכתחילה הוא נכנס למקום, שאמור להיות תחום לנשים בלבד? עולה השאלה, האם זה נכון? אינני פוסקת הלכה אבל, לאחר יותר משני עשורים בתחום הניהול אני יכולה למנות כאן, תפקידים רבים של מנהל בסמינר לבנות, שאינם הולמים דמות גברית תורנית. כגון: שיחות אישיות עם תלמידות, ממשמעת ועד צניעות ואחרות. מעקב אודות התקדמות לימודית וחינוכית של תלמידות, קשר  מתמיד עם הורים, בניהן אימהות לבנות, קשר יום יומי עם צוות המורות, שיחות עם מורות, עידוד והעצמה של צוות נשי כפרט וככלל, קשר עם צוות טיפולי, חשיפה לבעיות רגשיות של נערות מתבגרות ועוד.  האם ראוי שגברים יהיו שם?

דעת הרב
שאלתי את אחד המו"צים, את השאלה הנ"ל. ענה לי הרב, דעי לך, שלאחרונה, כשהורים שואלים אותי, ומבקשים ממני סיוע ועצה לבחור בין שני סמינרים, אני ממליץ לפנות לסמינר שיש בו מנהלת ולא מנהל. שאלתי מדוע? והוא ענה: א. אינני מבין מה מביא גבר, בוגר ישיבות וכוללים לנהל סמינר לבנות? ב. אני חושב שרק אישה מנהלת, תשפיע באופן בריא על התפתחות של נערה מתבגרת. קשר עם מנהל, הוא קשר מבלבל.  איזו דוגמא משדר מנהל? דוגמא של תלמיד חכם? דוגמא ליושב אוהלים? איזו זהות מתפתחת לבוגרת, שגדלה בסמינר שהמנהל משתית בו את הדרך וההוויות? האם התבוננות בו מעצימה בה את היכולות הנשיות שלה? האם התבוננות בו, מלמדת אותה, כיצד עליה לנהוג? ואולי, התבוננות בו והערצה שלו, תביא אותה לפתח דמות גברית יחידה אבסולוטית טובה, אותה היא תשווה ברבות הימים עם בעלה לעתיד, ולא תהיה מרוצה, עד ש"תהפוך" אותו להיות כמו המנהל שלה? (עד כאן תשובת המו"ץ.)

אם תאמרו, חייבים מנהלים! הם דמויות למנהיגות רוחנית. אין להשוות בין רמתו הרוחנית וידיעתו בתורה של הגבר, לעומת האישה. על זאת כמובן אין עוררין, ולכן ראוי ורצוי שלכל סמינר לבנות, ואפילו בית ספר יסודי, יהיה מופקד רב, ועדיפות לוועדה רוחנית רבנית. שלוש דמויות שיהוו מעין מועצה רוחנית לדון בענייני השעה ההלכתית, המתרחשים מעת לעת. אבל, במקום ובתפקיד הדמות המשפיעה על המרחב כולו, על הפרט ועל הכלל, והמקשרת בין כל התפקידים, צריכה להיות אישה. ומדוע?

מעבר לסיבות שמניתי לעיל, הסיבה הנוספת מתייחסת לתפקיד החינוכי, שנוטלות הנשים על שכמן, כבר למעלה ממאה שנים. בקרוב, ימלאו מאה שנה ליסוד רשת בית יעקב על ידי המנהלת הראשונה והיוזמת הגב' שרה שנירר ע"ה. מני אז הכשירה הגב' שנירר מנהלות, שיצאו לכל ערי אירופה ויסדו בתי ספר בכל עיר ועיר. מנהלות אלה, ידעו כי תפקידן מורכב מהתווית הדרך החינוכית רוחנית, ועד פתרון בעיות טכניות קיומיות שהתגלעו בערים השונות, ועשו זאת במנהיגות ובגאון. גם כיום ברחבי הארץ מופקדות מנהלות על סמינרים, ובתי ספר לבנות, המונים מאות ויותר תלמידות ומבצעות עבודתן המנהיגותית נאמנה. מדוע לא נשאיר מרחב זה להן? ורק להן!?

בנוסף, לעניות דעתי, מאחר ומקומות העבודה שנשים יכולות לעבוד בהם, מטעמי הלכה וצניעות,  מצטמצמים עקב מבנה התפקיד או אופי המקום, ראוי ורצוי שמקומות שמיועדים מלכתחילה לנשים, שישמרו לנשים בלבד.

 

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז'. צילום: ויקפדיה

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז'. צילום: ויקפדיה

 

בציונות הדתית
כדי לבחון אם הבעיה שאני מעלה, היא פרי דמיוני הפרוע, או שמא רגשי נחיתות, חלילה, פניתי לחפש ספרות מקצועית או אחרת שנכתבה בתחום. התפלאתי אבל גם התרגשתי לגלות, ספר שכתב פרופ' שרגא פישרמן, בשם "עלמה אבודה". הספר הוא פרי מחקר של שלוש שנים, שחקר סיפורים נרטיביים של בוגרות הציוניות הדתית שעזבו את הדרך, ובחרו בחיים לא דתיים. חלק מהסיבות, שמנו הנחקרות, התייחסו  לבניית זהות אישית מורכבת בגיל ההתבגרות. את המקור לבלבול, ייחסו הבנות, לראשי האולפנות הגבריים, שנתפסו בעיניהן, של התלמידות כטובים ומושלמים, עד כדי פסילת כל דמות גברית אחרת, שאינה דומה להם בהנהגתה. אחת הנחקרות, הגיעה למשבר נישואין עקב אי השלמה שלה עם דמות בעלה, שאינה דומה לרב שלה באולפנה. כמובן, שזה מקרה פרטי, כמובן, שיש סיכוי שהחוקר ופרשנותו, מושפעים מהשקפתו הבסיסית, אבל יחד עם כל זאת, מסתבר שיש בעייתיות, בקשר מנהל- נערה מתבגרת. ואל תאמרו, בציונות הדתית, אין מספיק דיסטנס בין הרב ראש האולפנה לנערה, לכן, התהליך התרחש. א. יתכן וקביעה זו אינה נכונה! ב. אם היא נכונה, הרי זו בדיוק הבעיה שהעליתי בראש המאמר, קירבה רגשית, בין רב מנהל לתלמידה, או רב מנהל מדרשה לחוזרת בתשובה.

על פי אריקסון, התפתחות הזהות הנשית, שונה מהתפתחות הזהות הגברית מאחר שמתבגרות נוטות להשאיר אופציות של זהות פתוחות וגמישות יחסית, כך שיוכלו להתאים עצמן, לגבר שלו יינשאו ולמשפחה שאותה יקימו. הדגש אצל הבת המתבגרת הוא על מידת האטרקטיביות שלה, דימוי הגבר הרצוי ומתאים לה. זהותה של בת – תושלם עם הנישואין והאימהות. על פי תיאוריה זו בנות, שנפגשות עם דמיות גבריות משמעותיות בגיל ההתבגרות, משלימות את זהותן, כאילו הדמות היא, דמות הגבר הרצוי לה. כך קורה, שהן נפגשות במשבר לאחר עזיבת הדמות הגברית, והכרות עם דמות גברית אחרת, זו שבחרו כבני זוג לחיי הנישואין. לעומת זאת. בנות שפוגשות דמויות נשיות לאורך גיל ההתבגרות מעצבות את זהותן, ביחס לעתידן, ביחס לבחירותיהן, בהתאם לדוגמאות שהן פגשו בנשים שהשפיעו עליהן, ומשאירות מרחב, לעיצוב סופי של הזהות, בהשפעת הבעל, לקראת נישואין ובניית משפחה.

מה עושים הלאה?
מאחר ובשנים האחרונות, נשים מועצמות, מתוכניות מנהיגות, ותוכניות לפיתוח מנהלות במערכות חינוך, ויחד עם כל הנאמר לעיל, נראה כי יש מספיק סיבות טובות, לפנות את שדה חינוך הבנות, לנשים בלבד. האומנם?

 

 

 

תגובה אחת
  • 01
    עקיבה
    2015/01/06 23:09

    בציונות הדתית יש הדרכה מפורשת של הרצי"ה זצ"ל לתפקידים הללו לשאוף שבמידת האפשר ימלאו נשים ויש על כך דיון מאוד רציני וענייני באחד החוברות הישנות של צוהר עם דברים לא פשוטים בכלל… שהענין שם חמור מאוד


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה