ישיבת ה'הסדר' החרדית // מפגש אישי

ט. מלמד יצא אל ישיבת ה'הסדר' החרדית "דרך חיים" ביישוב נחלים. אפוף ספקות מהנועזות של הרעיון מול הצורך בפתרונות הוא חוזר אלינו עם תובנות אישיות מאוד ברורות.
ישיבת דרך החיים 002

בין שלל היוזמות לשילוב חרדים בתעסוקה נפתח לפני שנה מיזם חדש ומרתק של ישיבת ה'הסדר' החרדית הראשונה. מדובר במהלך שהחל בתחילת השנה הקודמת עם מחזור של שמונה בחורים בלבד. כיום שנה אחרי מונה הישיבה כארבעים בחורים, הכפלה של פי ארבע לפחות, בלי ספק הישג מרשים.

היוזמה הזו לצד המקוריות שלה, מלווה גם בחשש מסוים בקרב החרדי הממוצע. אמנם יוזמות כמו שחר כחול וגיוסים ל8200 ראינו הרבה בשנים האחרונות אבל בכל אופן שם היה מדובר בחבר'ה נשואים שהולכים לצבא כאנשים ממוסדים, ואילו כאן מדובר על בחורים צעירים בתחילת חייהם על כל המשמעויות הנלוות מכך.

אודה כי מלכתחילה כששוחחתי עם ראשי הישיבה ואנשים הקשורים לפרוייקט על המיזם  ניקרו בליבי חששות אלו ולצד הרצון לקידום נושאים הקשורים בתעסוקה ופרנסה בכבוד הציקה לי העובדה שמדובר כאן בגיוס של בחורים צעירים לא נשואים.

לאחר בירור מעמיק שעשיתי נפגשתי עם ראשי הישיבה והגעתי בעצמי לשערי הישיבה על מנת להתרשם מקרוב במה מדובר.

התמונה שגיליתי היתה שונה ממה שדמיינתי.

השעה היא עשר בבוקר  אני מגיע לישיבה השוכנת ביישוב נחלים. בלב המקום השקט והפסטורלי נמצא בניין בית המדרש. ובסמוך חדרי שיעורים ופנימיה לבחורים.

ישיבת דרך החיים 005

מבנה הישיבה

כשאני מסתכל פנימה אני מבין שבעצם מדובר כאן בישיבה לכל דבר ועניין; אבל בכל אופן ישיבת הסדר. את ההגדרות המדויקות אקבל בהמשך. כאמור אני נכנס פנימה להיכל בית המדרש, מסביבי כמה עשרות בחורים יושבים ולומדים בצורה רצינית ולרגע הרגשתי כמו בישיבה קלאסית בבני ברק. בשעה הזאת מתקיים סדר הבוקר שבו לומדים גמרא בעיון מסכת שבת.

בנקודה הזאת ביקשתי להבין מהי בעצם המסגרת הזו ומהם התנאים שבה היא פועלת, מתי נמצאים בישיבה ומתי הולכים לצבא אם בכלל?

אני ניגש  לאחד הבחורים  שיצא רגע לשתות  ומבקש ממנו להסביר לי את מבנה ומסלול הלימודים.

הבחור: בשנתיים הראשונות אנו מגיעים לכאן (לישיבה בנחלים א.ב.) ומקיימים לימודים ישיבתיים רגילים עד השעה שש בערב. הסדרים כוללים כמובן תפילה ישיבתית, סדר עיון, שיעור מפי הר"מים ולאחר מכן סדר בקיאות. מי שאחראי על העיון בישיבה הם הר"מים, ואחר הצהריים אחראי על לימודי הבקיאות הרב דוד בלוך.

ה

ראש הישיבה לומד חברותא עם אחד הבחורים

כשאני נכנס יותר לפרטים אני נדהם מהאינטנסיביות וההספק הלימודי. למעשה מערכת הלימוד עובדת בצורה רציפה כמעט ללא הפסק, כאשר סדר הבוקר שמתחיל בתשע (קודם היה גם שיעור הלכה קצר בתום התפילה) נמשך עד השעה אחת והמסכת הנלמדת היא שבת. הלימוד עצמו הוא ישיבתי למדני עם שיעור מעמיק בדגש על אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.  מיד לאחר השיעור ישנה הפסקה לארוחת צהריים ומנוחה קצרה, בשעה 2:00 תפילת מנחה ומיד לאחר מכן מתחיל סדר בקיאות. גם כאן מדובר על לימוד מאתגר של דף ליום (השנה מסכת כתובות). הסדר נמשך עד השעה רבע לחמש כאשר בחצי השעה האחרונה מעביר הרב בלוך בתמצות את כל הרייד הישיבתי על הדף.

מיד בסיום השיעור מתקיים שיעור בנושאים שונים כמו כוזרי, תנ"ך ופרשת השבוע. כאשר בכל יום מוקדש השיעור לאחד מן הנושאים האמורים. כך לומדים בצורה יסודית את הלכות הדעות, אמונה ומחשבת ישראל.

בשעה שש בערב מתחיל החלק הצבאי. במסגרת המסלול עוברים הבחורים הכשרה במה שנקרא "לוחמת סייבר"  – סוג של התמחות במחשבים – שהולכת והופכת לנצרכת מאוד בצבא ובכלל. הלימודים נמשכים עד השעה 10:00 בערב, ואז מסתיים לו היום העמוס. עוד מעט זמן מנוצל באופן אישי ללימודי קודש או חול או סתם לעניינים אישיים, ובשעת חצות פורשים התלמידים לשנת הלילה, לקראת היום הבא העמוס והמחייב.

לאחר שנתיים שבהם מתקיימת מסגרת הלימודים יעברו התלמידים לשלב הגיוס שבו הם עתידים ליישם את הכשרתם בלוחמת הסייבר ביחידות שונות בצה"ל. אלא שגם כאן ישנה נקודה חשובה; הבחורים לא יעזבו את הישיבה. לפי המסלול שנקבע, הבחורים יפתחו את הבוקר בתפילה בישיבה כשלאחר מכן יסעו ליחידה הצבאית הרלוונטית, כאשר בשעה חמש בערב – עם סיום השירות, ישובו חזרה לישיבה, ללימוד סדר גמרא ותפילת ערבית בישיבה.

הם יגורו כמובן בפנימיה של הישיבה ולמעשה הפלטפורמה תמשיך להיות מסגרת ישיבתית עוטפת עם שילוב שירות במהלך היום. כמובן שגם בשבתות שוהים הבחורים בישיבה וגם שם כמובן מתקיימת האווירה הישיבתית הרגילה.

לקראת סיום הביקור הרושם שמתקבל הוא שמדובר במסגרת רצינית מאוד. לחלק זה יהיה אפילו רציני מידי, אך זהו העיקרון כאן – לבנות מסלול איכותי שמעמיד דרישות גבוהות מהתלמידים גם בלימודי הקודש וגם בלימודי המקצוע, תוך שמירה הדוקה על המעטפת התורנית – חרדית.

בדרכי החוצה אני נתקל בבחור חביב ומתפתח דו שיח על הישיבה. מסתבר שהבחור הגיע כבר במחזור הראשון וכעת הוא מתחיל את השנה השניה בישיבה.

אני שואל אותו, מה יש לך להגיד על המקום מנקודת מבטו של תלמיד בישיבה.

אני חושב שאתה גם ראית בעצמך שהמקום פה הוא בעיקר רציני. רציני בלימודי הקודש ורציני בלימודי המקצוע.

האמת היא שלפני שנה וחצי כשהרעיון עמד על הפרק, ההורים שלי מאוד התלבטו. לאבא שלי היה חשוב מאוד לשמור על ה'חרדיות'  שלי והיה לו חשש לאן זה הולך. אצלינו בבית גם יש מאוד דגש על למידה. זה החינוך שקיבלתי תמיד וכך היה גם בבית הספר וגם בישיבה התיכונית. בסופו של דבר, הוא אומר לי, בשני הצדדים ההורים שלי מרוצים עד הגג ומרגישים ביטחון מלא במהלך שעשיתי.

אני יוצא החוצה ולאט לאט מתחיל להפנים שלמרות שמדובר בשירות צבאי ולמרות הקונוטציות הרגשיות שמלוות את המושג, מדובר כאן בבשורה מהפכנית יוצאת דופן.

אגב, מבחינתי הבשורה כאן היא בתחום התורני לא פחות מאשר במישור הכלכלי. המציאות שבה בחורים היום בישיבות לא יוצאים עם משהו ביד מבחינת צבירת ידע, היא בעיה מציקה מאוד שמטרידה רבים. במקרה של הישיבה הזאת המסלול של לימודי הקודש הוא כל כך אינטנסיבי (כולל בחינות וחזרות שבועיות עם מבחנים וכו') שילוב של למדנות ישיבתית רגילה עם פסיקת הלכה, שדורשת ידיעה מקפת באותם מושגים ולא רק ידיעה מעורפלת על סברות האחרונים, היא בשורה של ממש בפני עצמה.

איך שלא יהיה, נראה כי המסגרת הזאת (ומסגרות דומות נוספות שבוודאי יקומו בעקבותיה) יכולה להיות מענה ראוי בהחלט למי שמעוניין לשלב חיי תורה אמיתיים יחד עם אפשרות להגיע לחתונה כשהוא מבוסס כלכלית במקצוע מכניס ומכובד, ודרכו לחיים סלולה רוחנית וגשמית כאחד.

תמונה (3) (1)

 הסדר מתוקןהמ

 

 

 

2 תגובות
  • 01
    שני
    2015/10/06 22:48

    היום, אגב, זה בגן יבנה. כבר לא בנחלים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    יואל
    2019/02/25 13:00

    מי מגדולי ישראל תומך בזה?


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה