לימוד התורה כלימוד מקצועי

מהן הסיבות לניוון הפושט בעולם התורה? ומהי הדרך לשנות אותם? ברוך גליס שואל ומשיב.
צילום: iStock

ראשית, המאמר עשוי לרמוז לנושאים רבים אחרים, אך עיקר עיסוקו הוא בנושא שבכותרת.
הרקע למצב עולם התורה, והשפעתו על כל אורח חיינו, מאופיין בהקשר זה בשלוש תקופות:

בראשונה, עם הקמת המושג ישיבות – מה שנהוג להגדיר וולוז'ין, התקבצו מי שחשק לבו בתורה, או סומן כעילוי, סביב אדם גדול בתורה, שיכל להעניק להם מסגנון לימודו, וזה היה עיקר הביסוס, עד כדי שישיבות התפלגו על ויכוח על סוג לימוד המוסר וכדומה.

התקופה השנייה – לאחר השואה. אז החלו בביסוס הישיבות, כמקום לימוד להמונים, אבל תוך מטרה, להצמיח רבני קהילות, דיינים ומגידי שיעורים בישיבות, ושאר כלי קודש. כאשר המושג 'כוללים', בשימוש עבור יחידי סגולה (מקור השם הוא בתקופות מוקדמות שזה כלל את כל צרכי יחידי הסגולה ובפרט סוג של מגורים) וכל שאר בחורי הישיבות, יצאו מעולם התורה לעולם המעשה, בחתונתם, או מעט לאחריה (ולפעמים, גם לפניה).

רובם גם שירתו שירות כלשהו בצה"ל, כמו שלב ב' וכדומה, כדי שיוכלו לעבוד, ואפילו כמחנכים ודיינים, ולא ראו בכך כל פגם.

התקופה השלישית – בשלושת העשורים האחרונים (יש אומרים מהמהפך ב77 תשל"ז וכניסת החרדים לקואליציית בגין ולתקציב). בתקופה זו נוצר מצב, שבו הצפי למשרה תורנית, הוא נחלתם בעיקר של 'יורשים', ומשכך עלו הכוללים לראש התורן, כמטרה ולא כאמצעי למיוחדים. כך שהישיבות ברובן, לא עוסקות בהכנת התלמיד לחיים, אלא הם עוד תחנה בדרך לכולל, שהוא אמור להיות לכל החיים, מיום החתונה עד…

כתוצאה ממצב זה, נוצרו מספר בעיות יסוד:

א. חוסר בתחרות בריאה, במערכת, שתגרום לתוצאות. כי אם זה סוג של חברה, שבה כולם שוים ואין למה לחתור, אתה נותר בלי עתיד, בלי תקוה, בלי חלום.

ב. במישור התורני. ניתן היה לחשוב, שמהריבוי העצום של לומדי תורה, תתרחב ידיעתה ויצירתה. אך בדיקה קצרה, וכל שכן מעמיקה, יוכיחו את ההיפך בדיוק. מעטים הם המוסמכים להוראה,  ואפילו בקיאים בכרך אחד מספרי ההלכה, נדירים לממצא. כמו כן, תלמידי חכמים חסרים בכל התחומים, בפרט במענה לדברים מתחדשים, שמרוב חרדה, וחוסר מחקר, התשובה העיקרית היא – אסור, מציאות שאין שני לו עד  תקופתנו.

ג. מחיקת האידיאלים: מאחר וקו זה  מושך את כולם למקום אחד, נעשו שאר הדברים, כמו – עבודה ושירות העם, כחלק ממכלול העבירות החמורות בתורה, שעליהם יהרג ואל יעבור.

כה אבסורדי הדבר, שרוממות החינוך וטהרתו בפינו, אבל ברוב תלמודי התורה, אין אפשרות למצוא מלמדים לכיתות נמוכות, וצריכים הם לייבא ממקומות שונים וקהילות אחרות. כך גם המצב שאדם גדל מחונך ומוקפד, אך אם חלילה בגיל 20 ויותר, הוא יראה משהו, כל השקפתו תיהרס. או אם ילדיו, יחשפו למי ששונה מהם מעט, בלימוד יחד בבית הספר, כל חינוכו יכשל?!.

 הצעת הפתרון שלי לכל הנזכר, היא, כבכותרת: "לימוד תורה כלימוד מקצועי".

 חלק מיישום תוכנית זו, תלוי ברשויות בישראל, וחלק בחברה, ובהובלת ההתפתחות בה. הדבר הזה  יתבצע בראש ובראשונה על ידי הכרה בלימוד הישגי (למעט חימום ספסלים), כתארים אקדמיים, לכל דבר. כאשר כושר לרבנות, יהיה תואר ראשון, וכושר לדיינות, או רבנות עיר, תואר שלישי.

בנוסף, תוקם מערכת אמיתית של תארים, בלימוד הגמרא – בעיון ובקיאות, שיבוצעו על ידי מכונים מקצועיים ומתוך כך התחרות תיצור דרישה ציבורית, לתארים אלו.

למשל, מחנך יחויב בתואר ראשון, ר"מ בתואר שני, וראש ישיבה בתואר שלישי, מה שיגרום, לנתינת עתיד ללומדים, יכולת ללמוד, והפסקת השלטון המשפחתי, המשחית והמרדד.

מתוך כך, מי שיתקשה למצוא את מקומו במצב שיווצר, יצא ביתר קלות, לשוק העבודה, שירות בצה"ל, ולימודים אקדמיים. על הדרך, תגדל ידיעת התורה, והאמת בחינוך, וגם הביקוש לתפקידים חינוכיים יקבל את מקומו הראוי.

 ברור, שביצוע תוכנית כזו על כל שלביה, דורש רצון של שר החינוך וחברי הכנסת, יחד עםשיתוף פעולה ציבורי (ברצון או בהכוונה תקציבית). אבל, גם לפני שחזון זה, יקרום עור וגידים, ניתן להתחיל בהקמת 'תלמוד תורה' אחד, שיתגמל את מוריו בהתאם, ויתחיל ביצירת תחרות, ובסמוך לו, מכון להכשרת מחנכים, גם להוראה, וגם בסוגי התארים המוזכרים לעיל, ומתוך זה, נגיע לשיפור בבעיות המוזכרות במאמר.

אחתום בתפילה, שאור חדש על ציון יאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו.

8 תגובות
  • 01
    אלי
    2014/10/21 09:21

    כמה נכון! כמה חכם! כמה פשוט! כמה צלול! כמה בהיר! וכמה התקפות פראיות שתגענה מצד שומרי "פך השמן הטהור", אבירי "חדש אסור מן התורה", ומובילי "אל תגעו במשיחי", כנגד הרעיון הנפלא הזה!!!
    אבל, ברוך, אל תירא ואל תחת.
    "בסודם אל תבוא נפשך, בקהלם אל ייחד כבודך".


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    נתנאל אדיר
    2014/10/22 20:52

    רעיון נפלא.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    אוריאל אופיר
    2014/11/02 18:43

    אני מזדהה עם הרעיון. אבל לא הייתי לומד את את המקצועיות מהאקדמיה. אני מאמין ביכולת של הציבור שחפץ ביקרת התורה למצוא את הדרך לחזק את לימוד התורה, בלי להעתיק את גועל הנפש של מסחור הידע שקיים באקדמיה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    נתנאל אדיר
    2014/11/02 21:30

    מסחור הידע?
    ומה עם כל הקבצים שיוצאים לרגל כל מיני שמחות או פתיחת ישיבות, זה לא מסחור הידע?
    שלא לדבר על הזילות שבידע התורני בימינו, שבכלל חסר מטרה ושימוש ריאלי כלשהוא (למרות שהוא באמת ראוי לכתר- ללמוד על מנת לעשות וכו' וכדו').
    על זה נאמר- כמורא בשר ודם והלוואי.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • אוריאל אופיר
      2014/11/02 21:48

      כפי שכתבתי אני מזדהה עם הרעיון שכתבת לגבי הצורך בכיוון חדש בעולם התורה.
      לכן אני מסכים גם ההערה שאמרת בתגובתך כעת.
      אבל העובדה שבעולם התורה יש קושי, לא מחייבת אותנו ללכת בעקבות עולם האקדמיה. תקוותי שנמצא דרך מקורית, אמיתית וכוללת.
      מסחור הידע באקדמיה? כשתעודות שוות כסף העיקר הוא התעודה ולא הלמידה. אני לא רוצה שהשגת תעודות תורניות תהיה עיקר הפעילות בבתי המדרש.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
      • עקיבה
        2014/11/03 18:35

        בצאנז כבר הרבה שנים שפתרו את הענין בצורה מאוד פשוטה יש מלא תארי כבוד לפי רמת והצלחת הלימוד מה שגורם להחשיב את התורה כמרכז ולעודד תחרות ללא חשש יחסי של קרדום לחפור בו ושל כסף/פרנסה כשהתורה היא רק תרוץ…


        מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
        הגב
  • 05
    ברוך
    2014/11/04 12:30

    א.מצב של מסחור ידע עדיף לאין ערוך מול מצב שכל הקובע זה קשרים ומשפחולוגיה ששם ללעג וקלס את הידע וכתוצאה את התורה ולומדיה.
    ב.המטרה היא לשפר את הרמה בכל התחומים כדי שאנשים מוכשרים יוכלו לבוא לידי ביטוי ולא רק מקורבים או בינונים שמקודמים כדי שלא יזיקו.
    ג.צאנז זה דבר מוערך. אבל לא נראה שזה לבדו יכול להכיל ציבור שלם וגדול ולתת את סיפוקו.
    שאו ברכה


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 06
    אמלתרא
    2014/12/15 19:04

    אכן הגה"ק רבי שרגא פייויל מנדלוביץ זי"ע הקים ישיבה אש דת ללמד מלמדים אבל מתנגדיה לא הרשו לו להמשיך, וע"כ נהפך לבית מדרש עליון


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה