מנהל חיידר חילוני ורמטכ"ל חרדי

2  חייל חרדי

אי שם ברחבי הארץ מתנוסס לתפארה אחד מבתי הספר הרבים של ארגוני הקירוב. הרמה הגבוהה של הלימודים לצד החינוך האיכותי קסמו גם לזוג הורים חילוני, ולמרות שהם עצמם לא תכננו לשנות את אורח חייהם,  החליטו לשלוח את שני הילדים שלהם ללמוד בבית הספר התורני.  עד כאן סיפור מעניין בהחלט אבל לא משהו שלא נתקלנו בו בהזדמנויות אחרות.
הסיפור הזה מקבל תפנית, כאשר אותם זוג הורים החלו לגלות מעורבות גבוהה בהתנהלות המוסד ובשלב מסויים הצטרפו לעמותה שמחזיקה את המוסד ומשם הגיעו עד לכדי השפעה משמעותית על הליך קבלת ההחלטות והמינויים. לאחר תקופה הגיעו ההורים למסקנה שדרוש שינוי בקרב ההנהלה ומשכך ביקשו להעמיד מנהל אחר.
אלא שכאן צצה הבעיה ,המנהל המדובר היה חילוני. אמנם הוא היה טיפוס ענייני ואוביקטיבי אבל בעל זאת חילוני. כמובן שהנושא עורר סערה פנימית והמהומה הגיע עד השמים. חברי העמותה החרדים טענו בתוקף כי לא ייתכן שמוסד חינוכי תורני ינוהל על ידי אדם שאינו שומר תורה ומצוות. מנגד ניצבו ההורים שבאמת ובתמים לא הבינו למה לא יכולים לשים אדם מקצועי לניהול המוסד. אז מה אם הוא חילוני, תמהו?

הסיפור הזה עדיין לא הסתיים והוא נמצא בדיון/מאבק מתמשך, אך המסר שעולה מכאן הוא סוג של מראה גם מהצד השני. בעצם אנחנו מבינים שמוסד חינוכי בעל אג'נדה דתית מובהקת לא יכול להתנהל על ידי אדם שהשקפת עולמו עומדת בסתירה לדפוסים החינוכיים של המוסד.  

טענה זו בדיוק מגיעה גם מהצד השני. 

2  חייל חרדי

 

למשל בצבא.

אמירות של קצינים דתיים על שליחות אלוקית, ובכלל החדירה של חבר'ה דתיים וחרדים לעמדות פיקוד בצבא, מעלים את מפלס החרדה בקרב הציבור החילוני. 
הם מביטים באימה על תהליך של השתלטות הדת על המקום שהוא בעיניהם מעצב חינוכי ותרבותי בחברה. מבחינתם הטרגדיה בכניסת הדתיים/ חרדים לצבא שווה לפלצות האוחזת אותנו מרעיון של מנהל חיידר חילוני.

אז מה נשאר לעשות?

צריך לשנות את התפיסה.

אותה תפיסה  שבה הצבא הוא כלי חינוכי ומעצב אישיות. הגיע הזמן להגדיר את הצבא כמות שהוא – מקום שמכשיר אנשים להגנה על המדינה מפני האוייב. הא ותו לא. 
משתשתנה ההנחה תרד עימה גם מיפלס החרדה, והציבור החילני יוכל לקבל ביתר קלות חדירה של דתיים וחרדים לפסגות הקצונה ללא מורא וללא חשש.

 
 
 
 
4 תגובות
  • 01
    נתנאל אדיר
    2014/10/15 01:07

    תבין שאם יש כזו תפיסה, הרי שמישהו מרוויח מהתפיסה הזו ויש לו ענין לשמר את הצבא ככזה, ולכן הוא לא יתן לאף אחד לשנות את תפיסתו החביבה…


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    מיכאל
    2014/10/15 12:57

    צבא אינו כלי חסר "נשמה". צבא נע על מוטיבציה. מוטיבציה נוצרת מאידיאולוגיה. לאידיאולוגיה יש שורשים. כעת המאבק מאיזה שורשים ינק הצבא. בניגוד למה שחשבנו בעבר – הציבור הדתי הוכיח שההכרעה היא בהשפעה מבפנים.
    האם אנחנו נהיה שם? ימים יגידו….


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    נתנאל אדיר
    2014/10/17 14:06

    הציבור הדתי הוכיח?
    איך? בפינוי ישובים? בהתנתקות?
    שם ראינו כמה "השפעה" מבפנים של שנים רבות וארוכות הועילה לדבר שלא רק היה מנוגד אדאולוגית, אלא אף פגע ישירות בציבור זה.
    שאלת השירות בצה"ל צריכה להיות מנותקת משאלת ה"השפעה" שהיא גם לא ריאלית וגם לא מהותית לדיון.
    ראית כיצד נוהגים שומרי הדמוקרטיה בקצין שרק כתב במכתב, לקראת מלחמה שנוהלה בצורה שנוהלה, שהוא נלחם בשם אלוקי מערכות ישראל?


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    מיכאל
    2014/10/17 14:55

    נתנאל
    משומרי הדמוקרטיה אין לי ציפיות…כך שזה לא הנידון. אלו קרבות מאסף של מי שאיבד או מאבד את בכורתו.
    המבחן אינו בנקודות קיצון כבהתנתקות (שאני מסכים שזה מבחן שנכשלו בו) אלא בשינוי אוירה. האם הצבא קורא בשם ה'? הרבה יותר מבעבר. האם מחלחלת רוח יהודית למוסר הצבאי? הרבה יותר מבעבר. הטעות שלנו היא הרצון לשנות מערכות ענק ביום אחד. או משיח או גלות. זה לא קורה ולא יקרה. חדירה איטית של עוד קצין יר"ש ועוד אחד ועוד אחד תגיע למסה קריטית שתהפוך את הקערה.
    אם שאלת ה"השפעה" יוצאת מן הדיון, טענת "הצבא אינו פועל כהלכה" צריכה לצאת גם כן משם. זוהי בעיה ופתרונה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה