מה עם ה"גוטע יידן"?

א. בן דוד כותב על האתגר שלנו כחברה לשלב את היהודים ה"פשוטים" - מה שכונה תמיד - "גוטא יידן" , בתוך החברה התורנית כשווי זכויות.
גוטא

סבא שלי היה יהודי פשוט. מאי משמע יהודי פשוט? איש צנוע שומר תורה ומצוות עמל לפרנסתו להביא טרף לבני ביתו ומסיים את היום בשיעור לבעלי בתים בשטיבל. אבל לסבא שלי היה מזל אחד הוא נולד לפני שמונים שנה.

זה לא שלפני שמונים שנה לא היו מעמדות. היו גם היו, זהו דרך העולם. אין לי ספק שגם אביו של סבא שלי שהיה מאותו הסוג, לא נמנה על היושבים ראשונה בבית הכנסת ואף מעולם לא היה לו שיג ושיח עם ראש הקהל המכובד. אך דא עקא לחיידר הוא יכל לשלוח את בנו כמו כולם ואף אחד לא בדק עם הוא שייך למשפחת… 

גם מקומו בבית הכנסת היה שמור וחייו החברתיים והתורניים כאחד התקיימו על מי מנוחות. רב העיירה לקח אחריות על החיים התורניים שלו ושל ילדיו. ולכן סבא שלי קיבל את החינוך הראוי יחד עם כל בני העיירה.

משום מה שמונים שנה אחרי זה משהו השתנה. הציבור התורני – מתוך שאיפה להתעלות עוד ועוד, סינן את עצמו סינון אחר סינון שאחריו נותרו רק משפחות העילית המובחרות כשכל סטייה קלה מהנורמות דוחקת החוצה מהמיינסטרים.

משפחות בעלי תשובה זה לא זה,

בעלי רקע אמריקאי גם לא,

משפחות מצוקה בחוץ,

אנשי פריפריה אין מה לדבר,

וכך נותרים להם החזקים לבד, והחלשים לבד. ואף שהצלחנו להקים דור שבו קיימים אברכים מופלגים בתורה בעלי ידיעות ולמדנים, היכן שהוא הותרנו את "היהודים הטובים" מאחור. ובמשל הרכבת, הקטר התנתק מהקרונות, ובמקום תפקידו לגרור את הקרונות אחריו, הוא מנצל את עוצמתו כדי להתקדם לבד במהירות. אין ערבות ואין אחריות.

אך עלינו לזכור שבעולם היהודי של לפני השואה וירושלים של מעלה – העולם שעליו אנו נשענים –  לא חשו פגיעה במעלתם הרוחנית להתחכך באנשים הפשוטים, לחלוק עימם את אותו חיידר ולתת להם מקום באותו בית מדרש. אז נכון היו הבדלים והיו מעמדות  אך בסופו של דבר הכל נכנס לתוך קונצנזוס קהילתי אחד.

ולהיפך, הרבנים הגדולים – עיקר עבודתם ודאגתם הייתה לעזרת החלש, הגר היתום והאלמנה כציווי התורה.

נראה שכיום לאחר ההישגים העצומים בבניית עולם התורה הגיע העת לתת את הדעת גם ליהודים הפשוטים. יהודים  שאינם נמצאים בפסגת האליטה החברתית אך אינם נופלים במעלתם מהם. עולם התורה הוא עולם של גוונים שונים וסגנונות שונים ועלינו מוטלת האחריות לקום ולעשות מעשה – לשלב את אותם "גוטע יידן" בתוך החברה התורנית.  לתת להם את הביטוי שלהם, את הצרכים שלהם, ולהכליל אותם בכל תקצוב ובכל יוזמה קהילתית.

האחריות שלנו היא לוודא שכולם!  אבל, כולם! יוכלו לחסות תחת כנפי הקהילה איש לפי צורכו ומעמדו.

זה מתחיל בבית הכנסת ב"עליה לתורה" שצריך לכבד בה את כולם כולם, ולא כחבר שלי שעשה כברת דרך ארוכה והגיע למקום שצדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, ועל כן לא זכה מעולם לעמוד ולברך את ברכות התורה.

זה ממשיך בשיחת חולין פשוטה ביציאה מבית הכנסת או בחדר המדרגות. או בהסכמה ושמחה בהקמת מוסדות שמיועדים למי שלא במיינסטרים.

וזה לא מסתיים בשום שלב, תמיד לשים עין ולקרב את הפריפריה החברתית, מתוך ערבות הדדית, מתוך אחריות יהודית.

 

7 תגובות
  • 01
    ישי ליפשיץ
    2014/09/21 10:18

    אינני חולק על העובדות אלא על הפרשנות.
    נכון שבפועל קיימת היררכיה, אולם הסיבה אינה נובעת מגאווה אלא מפחדים.
    החברה החרדית קנאית – בצדק – לטהרת בניה.
    לצערנו, העולם היום מבולבל וישנם אנשים רבים המגיעים מחוץ לחברה החרדית, ומנהלים מערכת חיים המסכנת את החברה החרדית.

    אינני סבור כי הצורה בה החברה החרדית מנסה להתמודד עם העניין – נכונה. לדעתי היא מונעת מכוונות טהורות אך מחוסר מחשבה ומי שמנהל את המערכות בתחום הזה, הינם אנשים פוחזים וריקים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • אלי
      2014/09/21 22:35

      "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות", אומר הפתגם.
      הכוונה המקורית של מי שהחל במהלך בידול האברכים, לפני כשלושים שנה, היתה ליצור חברת "בני עליה", כשמעמד זה יחייב אותה במאמץ יתר לעבודת ה'.
      מה שיצא בפועל היא חברה יהירה שמה שמוביל אותה הוא ה"אני ואפסי עוד".
      לא פחד, אלא גאווה נקיה ומזוקקת, של מתיימרים להיות בני עליה ורחוקים מכך ת"ק פרסה על ת"ק פרסה. והתנהגותם בהרחקת ה"גוטע ייד'ן", והמחלוקות האוכלות בהם בכל פה, יוכיחו.
      חברה כפויית טובה הנושכת את היד המאכילה אותה, אינה יכולה להוות דוגמא לבני עליה, אלא לשחיתות מוסרית וערכית.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
      • ישי ליפשיץ
        2014/09/21 23:59

        "הכוונה המקורית של מי שהחל במהלך בידול האברכים, לפני כשלושים שנה, היתה ליצור חברת "בני עליה", –

        מנין לך שזו הייתה הכוונה המקורית ולא רק כקו הגנה?


        מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
        הגב
        • אלי
          2014/09/22 00:58

          הוא אמר זאת במפורש. לא היו צריכים לנחש.
          .הוא טען שחברת העילית מעבר לגידולה ותפארתה תמשוך אחריה את המוני העם ופשוטיו, "בלעבתים" בלע"ז, כלפי מעלה.
          מה שיצא הוא, שהם מושכים את כולם כלפי מטה.


          מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
          הגב
  • 02
    נתנאל אדיר
    2014/10/06 21:35

    אלי – בשביל לכבד כל אדם צריך להעריך כל אדם, ומה יעשו אלה שאתה בעצמך הגדרת כ"יהירים" בהודעה הקודמת, יתכן אף שלא באשמתם- בעקבות החינוך שייצר תחושה זו המקננת בקרבותיהם.
    מה לעשות?
    לחנך ש"לך לאומן שעשאני", אבל זה יעזור לילדים שלך, שלי. איתם אין על מה לדבר.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    אלי
    2014/10/06 22:47

    נתנאל.
    אתה מאד צודק!! ועל דא קא בכינן!


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    נתנאל אדיר
    2014/10/06 23:02

    כשילד שלי בוכה בצרחות אני לפעמים אומר לו לבכות בשקט…
    וברצינות- צריך לחשוב איך להעמיד אלטרנטיבה תורנית רצינית, ולא רק לקרוא להם לקבל ולכבד, דברים שמנוגדים לתפיסת עולמם, וממילא לא יעזרו. אלטרנטיבה שתדע להגדיר בצורה ברורה את האמת התורנית בפנים הנפוחות שלהם.
    בהצלחה לעם ישראל!


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה