לשאת בנטל גם ב"בין הזמנים"

אלי אדלר - פעיל ושותף במיזמי הידברות חרדים וחילונים - קורא לבחורי הישיבות בעת הקשה הזו, לא לנטוש את תלמודם בימי בין הזמנים.
eli

בימים קשים אלו לעם כולו, ימים בהם יום יום נהרגים ונפצעים יהודים, חיילים ואזרחים. ימים בהם הארץ כולה – חזית, הנתונה למתקפת טילים בלתי פוסקת, והחזית המלחמתית עצמה ברצועת עזה גובה מחיר דמים יקר. ימים של חרדות וחשש. ימים של דם, פחד ודמעות. רואים אנו תופעות מופלאות של שותפות גורל בין כל חלקי העם.

 כחלק בלתי נפרד מכך, גם הציבור החרדי בהמוניו, נרתם למאמץ המלחמתי, אם בתפילות, אם בהתנדבות, אם בלימוד תורה מוגבר ואם בשירות הצבאי עצמו.

 אבל יש דבר אחד בהקשר זה, שחשוב לתת עליו את הדעת.

הימים ימי חודש אב, ימי "סוף הזמן" בישיבות,  ואוטוטו מגיע "בין הזמנים". אין ספק ואין חולק על הצורך של בחורי הישיבות העמלים שעות על גבי שעות אל מול הגמרא במאמץ אינטלקטואלי מתיש, לקצת מנוחה והחלפת אוירה, אבל הפעם לכל הדעות המצב הוא שונה.

 מאמינים אנו בכל לב שלימוד התורה והתפילות "מגנא ומצלא", אז איך בזמן כ"כ קריטי, בזמן בו אנו זקוקים להגנה כפולה ומכופלת, יפחת לימוד התורה ויקטן בצורה כ"כ משמעותית?

איננו יכולים להסיר מעלינו, בידיים, את ההגנה הזו.

צריכים הלומדים עצמם להכיר בעובדה כי כמו שחייל אינו יוצא לחופשה בשעת הקרב כך גם אנו נצטרך להישאר בראש החץ של שמירה הרוחנית ולא להרפות ידינו בשעה קשה זו 

הרי תמיד אומרים אנו לעצמנו ולאחרים שלומדי התורה הם "חיל רוחני", חיל השותף במלא כוחו בהגנה על עם ישראל, אז בדיוק בעת פקודה ובזמן חירום יצא החיל הזה לחופשה?

מה תהיה התחושה של הורים לחיילים המסכנים את נפשם, כשיראו בחורים ואברכים מטיילים להם בנחת ברחבי הארץ?

מה תהיה תחושתם אם כוחות החילוץ וההצלה יוזעקו (אולי בליווי מסוקים, המשמשים לחילוץ פצועים משדה הקרב) לאחד הוואדיות לחלץ בני ישיבה שנתקעו, או נפצעו שם?

 כמי שמצוי בתחום ההידברות בין חילוניים לחרדים, אני רואה ושומע יום יום חילונים המבקשים: "המשיכו בתפילות ובלימוד התורה והגבירו אותם, רק 'כיפת הפלדה' הזו מגנה עלינו".

וכמי שמצוי בתחום החינוך של ילדים ונוער, אני מודע לעובדת חיזוק האמונה בקרבם בראותם ובשמעם את כל מאות הניסים המתרחשים כאן יום יום, ובהבינם שלימוד התורה והתפילות גורמים להם להתרחש.

 האם הגיוני הדבר לפגוע בכל זאת? איך נישא פנינו אליהם?

 פונה אני מכאן בבקשה לכל לומדי התורה, גם בימי "ביו הזמנים", אנא! עשו עימנו חסד והישארו באהלה של תורה. המשיכו להגן על עם ישראל. בטוחני שרבים שאין "תורתם אומנותם" יצטרפו אליכם מתוך אותה תחושת אחריות ו"שותפות בנטל".

 

הכותב הוא איש חינוך חבר ב"אגודה אחת" ושותף בפורומים "פלוגתא" ו"השלמה", שמטרתם הידברות בין חילוניים דתיים וחרדים.

2 תגובות
  • 01
    שלומי
    2014/08/01 10:13

    לא חושב שראוי להעלות את הנושא הזה בכלל. עצם העלאת הנושא יכולה לגרור דיון שיתגלגל לתקשורת החילונית ולא יעשה לנו טוב.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • אלי
      2014/08/03 02:17

      בחורי ישיבה בטיולים לא יעוררו דיון? או ליתר דיוק "עליהום"?


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב

השאר תגובה