חיי הנישואין בחברה החרדית והדתית/ חלק שלישי

בפרק השלישי בנושא חיי הנישואין בחברה החרדית בוחן נתי בקר את הסיבות לבעיות המתפתחות, מתוך הספרות המקצועית - המסורתית והמודרנית. החל מהפרעות נפשיות, שינויים במעמד האשה,האינטרנט, תרבות הפנאי, ועוד. מכאן הוא מוביל מתווה פתרון אפשרי שיענה על קשיים אלו.
נתי בקר

לשם שרטוט הפתרון אקדים ואפרט את הגורמים לכשלים ולבעיות בשלום הבית החרדי, וכיצד הפתרון המוצע עשוי לענות עליהם. ע"פ בארט (2012) הגורמים נעים על פני רצף שבקצהו האחד נמצא את ההסברים מסורתיים, ובקצהו האחר את ההסברים המודרניים.

 ההסברים המסורתיים

ההסברים המסורתיים מתייחסים בעיקר לבעיות נפשיות ולאלימותבעיות נפשיות מאופיינות בהסתרה, ובמקרים רבים הצד השני אינו מקבל דיווח מלא אודות הבעיה בשל החשש המתמיד מפגיעה בשמה הטוב של המשפחה. עד לפני שני עשורים הציבור החרדי מיעט לפנות לטיפולים מקצועיים במחלות נפש, הן בשל החשש מפני סטיגמה שלילית, והן מפני מיעוט אנשי מקצוע חרדים. בשנים האחרונות קיימת מגמת שינוי בגישה, ורבים יותר פונים לקבלת טיפול מקצועי.

אלימות במשפחה אינה נחלתה של החברה החרדית בלבד, והיא כוללת אלימות פיזית, מינית ופסיכולוגית, כשזו האחרונה כוללת אלימות מילולית, כפיית התנהגות וסגנון חיים המדכא את האישה, מניעת צרכים יסודיים מהאישה, ואלימות כלכלית. דהאן ולוי (2011) המשיגו את האלימות הרוחנית כסוג אלימות נוסף וייחודי למגזר הדתי-חרדי, הכולל הקטנת הערך הרוחני של האישה ואמונותיה, מניעת או הגבלת האישה מעשייה רוחנית, ופעולות הגורמות לה לעבור על איסורים רוחניים. 

ההסברים המודרניים

שינויים במעמד האישה בתעסוקה ובמשפחה  לאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה בישראל חברה חרדית המכונה 'חברת הלומדים' (פרידמן, 1991), שקידשה את ערך לימוד התורה כמוטיב מרכזי בחיי המעשה של רוב הבעלים במגזר הליטאי. תפקיד הנשים היה אפוא לשאת בנטל פרנסת הבית. סמינרי הבנות לימדו אך ורק את מקצועות ההוראה והגננות, מתוך הבנה שרצוי שהאישה תעבוד בסביבה נשית חרדית, ובכך תמנע מכל מגע עם העולם החילוני ורוחות ההשכלה. בראשית שנות ה-90 חל מפנה, כתוצאה ממחסור חמור במקומות עבודה. נשים החלו ללמוד מקצועות שונים, חלקם זוקקים הכשרה אקדמאית, ובהתאם, לעבוד במקומות לא-חרדיים (לופו, 2003). בשלב הבא נשים חרדיות החלו לחשוב על עבודה לא רק כצורך לפרנס את הבעל הלומד, אלא גם לצורך מימוש ומיצוי עצמי. ערכים מערביים כמו שגשוג, מעמד וכסף תפסו את מקומם על חשבון פשטות החיים וקידוש ערך חיי התורה. בשל מחויבות הנשים לשעות עבודה רבות ובלתי מתגמשות במקומות עבודה שאינם בתי ספר וגנים, נוצר מצב שבעלים לומדי תורה הפכו לשמרטפים ולנושאי העול העיקריים בגידול הילדים, מצב שגרם להפחתת ערכם בבית ולהפחתת ערך לימוד התורה. האישה החרדית שמלכתחילה הייתה משכילה יותר בשל חינוך מגוון יותר, פיתחה גם פער תרבותי ומעמדי בשל שיג ושיח עם תרבות אחרת ובמקרים רבים מציאות זו יצרה מתח משמעותי

גורם גירושין מודרני נוסף, מהבולטים בחברה החרדית בת ימינו הוא ההתפתחות הטכנולוגית. באינטרנט למשל ניתן למצוא כמה אלמנטים שיכולים להסביר כשלים בהתנהלות התא המשפחתי: פורנוגרפיה – השוואות בלתי נמנעות בין האישה לבין האובייקט המיני שעל המסך. קניות – בזבוז כספים מיותר וכניסה לחובות. בידור – החשיפה לתרבות המערבית, השוואת הזוגיות לזוגיות-הפנטזיה המוצגת בסרט/בסדרה. אמונות ודעות – פורומים, בלוגים, וכתבות עשויים ליצור פערים בתפיסת האמונה והדת בין בני הזוג. בזבוז זמן – שעות גלישה על חשבון שעות זוגיות ושעות אבהות. זאת ועוד, התפתחות הטכנולוגיה הכוללת גידול בכמות המידע, בהיקפו, במהירות ובתדירות בהן הוא מגיע ועוד, יוצרים שחיקה בחיי הזוגיות ובחיי ההורות.

אך בעיני רבים העוסקים בהשכנת שלום בית ופתרון בעיות בזוגיות, הגורם המרכזי להן הוא התפתחותה של תרבות פינוק, מותרות, העדר התמודדות והעדר לקיחת אחריות. אנשי מקצוע מדגישים שבשונה מבעבר הלא-רחוק, כיום בחורים מגיעים לחופה מבלי שהתמודדו עם דבר אחד בחייהם. הם אינם יודעים במקרים רבים דבר אודות תכנון כלכלי, או מושגי יסוד במיקרו-כלכלה, והם נעדרי הכוונה בסיסית בכל הקשור להריון, לידה וגידול ילד. היותם מחונכים על פי התפיסה שהכל מגיע ואין צורך להתאמץ לשם כך, בנוסף להיעדר בולט של ידע אודות הנ"ל, יוצר מצב שזוגות מפרקים בתים בשל כניסה לא אחראית לחובות, בשל הריון קשה, בשל לידת ילד לא בריא, או בשל לידות מרובות ותכופות שאינם עולות בקנה אחד עם יכולתו של הזוג להכיל מי מילדיו. ניתן להסביר את חוסר האחריות בכמה דרכים, אך הבולטים שבהם היא העובדה שהורים משיאים את ילדיהם ואין הילדים משיאים את עצמם. בחורים דורשים ומקבלים הכל עבור נישואיהם, ובמקרים רבים הדבר גורר התערבות הורית מוגברת לאחר הנישואין. הורים חשים שמגיע להם לדעת מה קורה עם הזוג כיון ששילמו, וזוגות חשים שעליהם לשתף את הוריהם בכל דבר כי ככה זה נח. נוצר מצב שהזוג לא בונה את עצמו, ומתקשה להתמודד כאשר מגיע המשבר הראשון.

 הפתרון המוצע

הפתרון המוצע הוא שפור מערך ההדרכה לזוגות צעירים בראשית דרכם המשותפת. כיום חתנים וכלות מקבלים הדרכה בתקופת אירוסיהם. בתקופה זו הם טרודים בהכנות לחתונה, הם מרוגשים ומבולבלים, ובשל כך הדרכתם נופלת על אוזניים ערלות במקרים רבים. אני סבור שיש לזמן את הזוגות להדרכה כמה חודשים לאחר החתונה, בזמן בו הם מיושבים יותר ואוחזים בשגרת חיים מבורכת.

ההדרכה צריכה לכלול שלושה ממדים: הדרכה תיאורטית, כלכלית והורית. הדרכה תיאורטית מכוונת להגברת המודעות של שני בני הזוג למטרת הנישואין, ליכולותיהם ולכישוריהם, ליתרונותיו וחסרונותיו של הצד השני, ולקשיים שעשויים לערער את יציבות המשפחה והזוגיות.

הדרכה כלכלית – חוסר בתכנון כלכלי הוא אחד מגורמי הגירושין הבולטים. צעירים חרדיים אינן יודעים להתנהל עם משכורות שמגיעות לראשונה רק לאחר נישואיהם, נסחפים בקלות אחר אפיקי השקעה מפוקפקים, ונוטים לעשות כסף קל כהמשך לשגרת חייהם הלא-מתאמצת. זאת ועוד, פעמים רבות שהוצאות מסוימות הופכות מקובלות בחברה החרדית, והן עומדות בסתירה להכנסה הנמוכה של האברך הממוצע מלימודיו בכולל. אלו ועוד יוצרים מצבי מתח שמשפיעים במישרין על הזוגיות. ההדרכה בהקשר זה צריכה להימסר מפי גורמי מקצוע בתחום המיקרו-כלכלה, ועל שני בני הזוג ללמוד על הסיכונים והסיכויים שבכל פעולה.

הדרכה הורית – עולם ההיריון, הלידה והגינקולוגיה, זר לחלוטין לצעיר החרדי שזה עתה נישא. תפיסת העולם בחברה החרדית רואה במצוות 'פרו ורבו' (בראשית א', כ"ח) ו'לא תוהו בראה לשבת יצרה' (ישעיהו מ"ה, י"ח) מצוות חיוביות, שלא ניתנות לפרשנות ולסייג, ועל-פי רוב זוג חרדי יחבוק ילד כשנה לאחר הנישואין. בעיות רבות בשלום הבית מתרחשות על רקע הגעתו של ילד לעולם. אם מדובר בילד לא בריא (נפשית, פיזית, קוגניטיבית) המערכת המשפחתית נכנסת למצוקה, אך גם ילד בריא לחלוטין יכול לשבש את זוגיות הוריו אילולי הכנה מוקדמת. זאת ועוד, מצבי מתח רבים עלולים להתרחש במשפחות מרובות ילדים, בהן האם אינה חדלה מללדת וחולשתה הנפשית והפיזית משפיעה על המשפחה כולה. גם כאן, ההדרכה צריכה להימסר מפי אנשי מקצוע בתחום הגינקולוגיה והלידה.

 כיצד עונה הפתרון על הבעיות?

העלאת המודעות של כל צד כלפי עצמו וכלפי זולתו עשויה למנוע התפרצויות של אלימות באשר היא. כאשר שני בני הזוג מבינים ומפנימים את עובדת היות הצד השני מרקע שונה (משמעותית או רק בניואנסים דקים), הם יתייחסו למחשבות ולרגשות של האחר בכבוד הראוי. כאשר ברורה לשניהם מטרת הקמת ביתם המשותף, הם יפעלו בכוחות משותפים ובשילוב ידיים על מנת להיטיב ולשפר את השהייה המשותפת זה לצד זו. וכאשר תשתרש מגמת העלאת המודעות בציבוריות החרדית, אנשים פחות יסתירו בעיות נפשיות ובמקביל יהיו ערניים יותר ויבדקו דברים לאשורם.

העלאת המודעות והגברת הביטחון והדימוי העצמי עשויים לעמוד בפרץ כנגד התערבות הורית מוגברת. זוגות יבינו שיש להם את הכישורים והיכולות לקיים את ביתם בכוחות עצמם גם בישובים מרוחקים למשל. ההדרכה הכלכלית עשויה לתרום ליכולתם לתכנן עצמם קדימה, ולא לעשות טעויות של חסרי ניסיון. העלאת המודעות העצמית עשויה לעזור לבני הזוג בהתמודדות מול אתגרי התרבות המערבית המחלחלת, ולמנוע מהם כניסה להרפתקאות פיננסיות לא ראויות.

פרק משמעותי מפרקי ההדרכה צריך להתמקד בגורמים המודרניים לבעיות בשלום בית (פערים בשל שינויים במעמד האישה, ההתפתחות הטכנולוגית, ותרבות של פינוק והעדר התמודדות). ההדרכה צריכה להתאים עצמה למציאות של מעמד משתנה, ולפתח גישה חיובית כלפי שוויוניות במעמד ובתפקוד של הגבר ושל האישה. אין הכוונה לבטל לחלוטין את התפיסה הפטרונית לפיה הגבר הוא ראש המשפחה והאישה היא 'עזר כנגדו', אלא לפתח שיח ולעורר כיווני מחשבה אודות התפקידים והתפקודים השונים של שני בני הזוג. מטרת המהלך היא להגיע למצב בו הבעל לא רואה עצמו פחות ערך אם יעשה פעולות של עקרות בית, והאישה לא תעריך פחות את אישה עם תשתכר יותר ממנו. עליהם להבין שערוצי הצלחתו והצלחתה הם ערוצים מקבילים אך לא מצטלבים. הצלחתו היא ב(מקרים רבים) בתורה, והצלחתה היא בפרנסה. גם אם התחילה את חיי עבודתה כדי להיות עזר לבעלה, עדיין מותר לה להגיע לסיפוק אישי ומיצוי יכולות במקום עבודתה.

על בני הזוג ללמוד על האינטרנט ועל מקומו בחייהם המשותפים. כמה זמן הם רוצים להקדיש לעצמם וכמה לזמן לקבלת מידע אינטנסיבית. איזה שימושים ראוי שייעשו באינטרנט, ואיך לבצע בפועל התחברות מסוננת. עליהם להבין שאין חובה להיות מעודכנים בכל עת בכל הנעשה, ויש דברים שעדיף לא לדעת. יש להימנע ממצב בו אחד מבני הזוג הופך לשוטר ומפקח על רעהו, ובשל כך מטרת ההדרכה היא לפתח יכולת התמודדות אישית ולקיחת אחריות.

 לסיכום

הפתרון המוצע בפרק זה מכוון להדרכת זוגות כחצי שנה לאחר נישואיהם, שתתמקד בשלושה נושאים מרכזיים אלו: זוגיות, כלכלה והורות. בתחום הזוגיות התוספת המתבקשת להדרכה הקיימת תדגיש שני מסרים: חשיבותה של פשטות החיים אל מול התרבות המערבית, ושיח פתוח וכן אודות המציאות בת ימינו הכוללת התפתחות טכנולוגית ושינויים במעמד האישה בתעסוקה. בתחום הכלכלה התוספת המתבקשת להדרכה הקיימת משמעותית וקריטית, והיא כוללת היכרות עם מושגי יסוד במיקרו-כלכלה, סיכונים מול סיכויים בהשקעות ועוד. בתחום ההורות התוספת המתבקשת להדרכה הקיימת כוללת היכרות עם הגניקולוגיה של האישה בתקופת ההיריון והלידה, המשמעות הרוחנית של הולדת ילד, וקווים מנחים לגידולו ולפיתוחו.

 

 

תגובה אחת
  • 01
    אוריאל אופיר
    2014/07/24 22:52

    שמחתי מאד על המאמר שחותר לנקודות השורש של הקשיים במציאות המתחדשת, ולא רק נדהם משטפי הדם החיצוניים שלא פוסקים מזרימתם.
    אשמח לשתף פעולה בקידום פעילות הכנה בנושאים המדוברים. אני מעביר שיעורים בנושא ההכנה לחיים וכתבתי חוברת בעניין, אפשר לקרוא בקישור זה- http://www.bmty.org/bdd/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9A

    (דרך אגב, חסר את החלק השני)


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה