עבודה זה לא רק הייטק

מצוקת הפרנסה מביאה את הציבור החרדי לחפש מקומות עבודה מסודרים. המתווה היחיד שבינתיים הביא פירות אמיתיים הוא שוק ההייטק. אך האם אפשר להתבסס רק על הנישה הצרה הזאת? ואלו סכנות כלכליות נגזרות ממנו?
admin-ajax  תמונה 2

ענף ההייטק  הוא שוק מפתה ללא ספק. משכורות שמנות תנאים נלווים וסביבת עבודה סטרילית, הקנו מעמד אליטיסטי לענף. מעמד הביניים מהצד העליון שלו מחזיק אחוז גבוה של אנשי הייטק שמתפרנסים יפה ונחשבים למבוססים כלכלית.
אין פלא איפה שבשנים האחרונות כשהחלה מגמת היציאה לשוק העבודה בציבור החרדי היה אפשר לראות שמרבית ההשמה מכוונת לשוק ההייטק. מכוני ההכשרה המקצועית היו ברובם בתחום התכנות ובדיקת תוכנה כאשר התכנות מיועד לאלה שמשקיעים יותר והבדיקה היא סוג של משהו בינוני יותר שמיועד לאלה שלא מעוניינים במסע מפרך מידי של לימודים.
גם פרוייקט שילוב החרדים בצבא של שח"ר הוא כל כולו היי טק. כל היחידות המגייסות אם זה חיל האוויר ואם זה מודיעין כולם כולם מתעסקים בנישה הצרה (או הרחבה) של מחשבים תכנות ובדיקת תוכנה.
בשנה האחרונה התבשרנו על מיזם חדשני ונועז משהו של הרב לייבל, סוג של תורה ועבודה לאברכים שזקוקים לפרנסה ויחד עם זאת מעוניינים גם  להמשיך ללמוד. הפרויקט המעניין גם הוא עוסק אך ורק בדבר אחד – הייטק.

בחשיבה יזמית יש היגיון רב בגישה הזו. מעבר לעניין המשכורות היפות שיש בשוק,  יש כאן נקודה עמוקה יותר. הציבור החרדי הגיע למצוקה כלכלית שהובילה את התהליכים האלו. בשלב הזה נוצר צורך למצוא תעסוקה לכמות גדולה של צעירים שחיפשו עבודה. התחום היחיד שיכול לייצר מסה של הכשרה ומסה של השמה מעשית הוא תחום ההייטק. עולם המחשבים נותן פלטפורמה להכשרה של מאות ואלפים  באותה נישה וקו למידה ומיד לאחריו ניתן לשלוח את כולם בצורה מרוכזת לעבודה דרך המנגנונים הגדולים שמעסיקים בתחום ההייטק. חברה כמו מטריקס יכולה לקום רק בתחום ההייטק ועם כל הביקורת ויש ביקורת בסופו של דבר היא מביאה משרות במאות אחוזים יותר מכל ענף אחר.
יחד עם זאת, לאחר תקופה ארוכה שהתחום הזה עמד בראש הפירמידה יש מקום לבחון את הנושא מזוויות נוספות.
בתחילת שנות התשעים החלה הפריצה הגדולה של הענף, חברות ההייטק צצו כפיטריות  וההנפקות בבורסה הגיעו לשיאים. לאחר כמה שנים זה הפך לבועה שבשלב מסויים התפוצצה והותירה אלפי אנשי הייטק מכובדים מובטלים וחסרי פרנסה. אני זוכר שבזמנו נסעתי עם נהג מונית צעיר סוג  אקדמי שלא התאים לפרופיל הקלאסי של נהג מונית. לשאלתי אם הוא לא מצא משהו אחר לעבוד בו הוא אומר לי:  אני עד לפני חצי שנה הייתי מרוויח 15 אלף שקל בחודש בהייטק. המשבר הנוכחי השאיר אותי מובטל לגמרי. הנפילות של אנשים היו אנושות בעיקר המעבר החד מאנשים מבוססים מאוד לאנשים חסרי פרנסה.
עם הזמן העסק התחיל להתאזן והביקוש לתחום חזר . העובדה שהעולם הופך לטכנולוגי יצר מצב שאין שום דבר שאפשר להפעיל  – אזרחי וצבאי כאחד ללא אנשי הייטק. ולכן הצורך האמיתי קבע את העובדות והפריחה חזרה, אם כי בצורה מתונה יותר.
אבל הלקח הזה מלמד ששום דבר לא בטוח גם לא שוק ההייטק. אם תמשיך הנהירה לעבר ענף ההייטק יש סיכוי שנגיע שוב לרוויה ואז נראה את הצד השני של המטבע;  אותו ענף שידע לקלוט בשנים היפות עשרות אלפי עובדים אותו ענף גם יפלוט את אותם אלפים בתקופת השפל לרחוב מובטלים וחסרי פרנסה.
לכן להעמיד את כל העתיד התעסוקתי בציבור החרדי על ענף ההייטק זה לא חכם ואפילו מסוכן. אין ביטחון לאף אחד איך השוק הזה ייראה בעוד כמה שנים והמשמעות של נפילה תהווה מכה אנושה לכל השידרה הכלכלית של ציבור העובדים החרדי. אלא שבעוד לחילונים יהיו אפשרויות אחרות להתנסות בהם אנחנו נישאר רק עם תעודת המתכנת ביד.

נקודה נוספת ולא פחות חשובה. תחום ההייטק הוא תחום מסויים מאוד זוהי נישה שבאותה מידה שיש רבים שאוהבים ומתחברים אליה כך יש לא פחות שסולדים ממנה ולא מוצאים את עצמם בתחום.
מה נעשה עם הפלח הזה שהוא בוודאי לא פחות ואולי גם יותר מחובבי המחשבים? האם נשאיר אותם להסתכל על חבריהם המשוטטים בהנאה במרחבי הרשת? 
לכן צו השעה כעת הוא למצוא פתרונות חלופיים נוספים שיוכלו לתת מענה יצירתי לאותם רבים וטובים שרוצים לעבוד אבל לא בהייטק.
אז נכון שזה לא קל למצוא עוד נישה שתתן מענה סיטונאי כל כך, אבל הצורך הזה יחד עם הקטסטרופה האפשרית בעתיד מחייבים את עסקני הציבור למצוא פתרונות אחרים, וכמה שיותר מהר כן ייטב.

 

5 תגובות
  • 01
    יחיאל
    2014/05/26 14:47

    אני מזדהה מאוד עם המאמר, אם כי, אולי חסר לי ידע, אבל לידיעתי הדלה, גם בעולם הגדול, אין כל כך היצע של עבודות עם הכנסה מכובדת, ואני לדוגמה, שמתעניין יותר במה שנקרא "מדעי הרוח", לא נראה לי שיש לי סיכוי בדרך הטבע למצוא עבודה בתחום זה. אשמח מאוד להתבדות.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    אלעזר וייס
    2014/05/26 21:11

    יחיאל
    בגדול אתה צודק אבל תיקח בחשבון שבעולם הגדול ההכשרה למציאת תעסוקה מתחילה הרבה יותר מוקדם ויש לכל אחד את הזמן להתכוונן למקור פרנסה שיהלום את אופיו.
    ודבר שני ישנם תחומים יותר יצירתיים ופוריים שיכולים להלום את טבעך כאיש עם מעוף. אז זה לא יהיה פילוסופיה, אבל זה עדיין יהיה הרבה יותר טוב ממחשבים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    יונתן
    2014/05/27 19:45

    אם הבנתי נכון, כותב המאמר סבור שהשיקולים האישיים נוטים לטובת ההייטק (משכורת, תנאים, וכו') והוא מעלה כנגד זה שיקול "ציבורי" (לא לשים את כל הביצים בסל אחד).

    זה לא כל כך משכנע. אף אחד לא רוצה להיות פועל שחור רק בשביל שאם יום אחד מפונקי ההייטק יקרסו הוא יהיה שם כדי לעזור להם.

    ובנוסף זה גם לא נכון. אם כולם היו מתאימים להייטק, מוטב היה לשלוח את כולם לבור השומן ולהשאיר לשלטון את הדאגות של מה יהיה אם הכלכלה תקרוס. לא זו הבעיה.

    הבעיה האמיתית היא שרק מעטים מתאימים באמת להייטק. הסיבה שבגללה התנאים בהייטק טובים כל כך היא משום שהעבודה הזו מצריכה תכונות וכישורים שאינם מצויים אצל כל אחד.

    מי שמתאים להייטק – שלא יחפש שום דבר אחר! אבל לפני שמשקיעים זמן וכסף בלימוד מקצוע, כדאי לברר אם בכלל מתאימים לזה. יש חברות שמתמחות באבחון מקצועי שמיועד בדיוק לשם כך.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    יחיאל
    2014/06/12 14:31

    אליעזר וייס.

    א. תודה רבה!

    ב. האם יש לך באמת רעיונות לעבודה בתחומים יותר יצירתיים ופוריים כהגדרתך, לאדם כמוני שלא עבר הכשרה למציאת תעסוקה בגיל מוקדם??
    אודה מאוד.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 05
    אלעזר וייס
    2014/06/20 17:07

    יחיאל!
    רעיון מסויים אין לי אבל אני חושב שזה צריך להיות אולי בכיוון של יזמות וקידום פרוייקטים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה