אגודה אחת > עלון ערך מוסף > גיליון 11 > דבר המערכת // מתי הורוביץ

דבר המערכת // מתי הורוביץ

 
13/04/2016 | אין תגובות

 

כל חג המצות וכל ההכנות לקראתו סובבים סביב נושא אחד: לאכול לחם שהוכן בחיפזון ולסלק כל זכר ללחם שהוכן בניחותא ומתוך התפחה טובה. מדוע?

כל כך הרבה דברים היו שם-  אותות ומופתים, עשר מכות שכל אחת גדולה מחברתה, קרבן פסח, גירוש, חיפזון, קריעת ים סוף, הליכה במדבר ומעמד הר סיני. מכל זה בחרה התורה להנציח לדורות את… החיפזון. למה?

כדי להבין זאת עלינו לדמיין את רגעי הבחירה הנקרים לפנינו – האם לרחם על פלוני או לא, האם לעזור לאלמוני או לא, האם לוותר, האם לומר את האמת המדוייקת ועוד. מה קורה לנו באותו רגע? ככל שאנחנו מהפכים בדעתנו ומחשבים חישובים "למה הפעם לא…" אנחנו מתרחקים מהצעד הנכון. הפיתרון הוא בדרך כלל להכריע במהירות לטובת השיקול הפשוט והטוב. כי "הא-לוהים עשה את האדם ישר – והמה בקשו חשבונות רבים."

אדם הראשון מול עץ הדעת יכל לפעול על פי הציווי הברור, או להטיל ספקות וחישובים שונים "מדוע הפעם הוא לא צריך לשמוע בקול אלוקים" ברגע האמת הוא כשל. ולכן לפני כריתת ברית עולם, הועמדנו שוב בפני פרשת דרכים – האם לפעול על פי הציווי הברור וללכת אחריו אל ארץ לא זרועה, או מאידך, לחשב את כמות האוכל ולהישאר עוד קצת במצרים. לכאורה, היה יותר נוח להישאר במצרים! היו שם תנאים נוחים, שומים ואבטיחים.

ולשם כך הוכנה התוכנית לגירוש בחופזה. להביא אותנו לרגע האמת, לרגע שבו אין זמן לחשוב. ועלינו להכריע במהירות לאיזה צד אנחנו שייכים. האם אנו הולכים אחריו באש ובמים, או שמא לא.

"כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

ברגע האמת, בחרנו ללכת אחריו, בלי לערב שיקולים אישיים.  כך גם במעמד הר סיני, קודם "נעשה" אחר כך "נשמע". אנו מתחייבים, בלי לערב חשבונות אישיים. מפה לשם נשארנו עם בצק יבש, שלא היה לו זמן לחשוב, זמן לתסוס ולתפוח. כי לפעמים החיפזון אינו מהשטן.

חג פסח כשר ושמח.

מתי הורוביץ

 

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר