אגודה אחת > עלון ערך מוסף > גיליון 11 > כיצד נגאלים? // הרב דוד לוי

כיצד נגאלים? // הרב דוד לוי

 
13/04/2016 | אין תגובות

ה' שלבים נאמרו בגאולה:

הוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי

 

וניתן לחלק אלו לג' חלקים:

שנים הראשונים-         הם ממה.

השלישי-                    באיזה אופן.

הרביעי והחמישי-        הם למה.

 

והם ג' פגעי השעבוד:

א. חוסר העצמאות.

ב. חוסר האונים.

ג. חוסר התכלית.

לכן אמר הי"ת שיתקן את ג' אלו.

 

חוסר העצמאות מתחלק לשנים:

הפיזי – שבאופן מעשי נתון למרות זולתו.

והרוחני – שרוחו שפלה, ונכנע למרות זולתו.

 

ולכן אמר "הוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים"– השעבוד המעשי, שנתון בעול סבלות מצרים. ולכך די בהוצאה מעשית גרידא- שאין צורך אלא בשחרור בפועל מהשעבוד.

 

אך מי שהשתעבד ברוחו- לא יעזור לו השחרור הפיזי מהעול, כי עדיין מרגיש משעובד ועדיין עולו עליו. וע"כ אומר "והצלתי אתכם מעבדתם"העבודה מתייחסת לשעבוד הרוחני, כמו בע"ז, וכן מתרגמין "מפלחנהון"-  שרצונו משעובד לו, ולדבר זה טעון הצלה- שהיא ההוצאה הפעילה, ולא די במניעה והפסקה.

 

אמנם גם אחר שניצל מהשעבוד- נשארת התחושה של חוסר האונים, של אדם נטול יכולת, ללא בית, ללא כל בסיס של עוצמה, שכל כולו נתון לחסדי זרים.

 

וזה "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים"– הגאולה היא השבת דבר לשרשו, "גאלה תתנו לארץ" (ויקרא כה, כד)- שמשיב קרקע לבעליה הראשונים, שכ"ז שהיא ביד אחרים- היא אינה אלא מכשיר לניצול ביד אחרים, ורק בעליה האמיתים ידעו לטפל בה כראוי.

 

אך כל זה אינו שווה מאומה, שלא יתכן בן חורין באמת אלא מי שיש לו תכלית.

 

ויש  שתי תכליות:

א. תכלית על שעבר- שנותן טעם וסיבה לכל שעבר עליו, והוא גואל את העבר.

ב. התכלית לעתיד- שהיא המגמה והשאיפה שבשבילה יש לו סיבה להמשיך הלאה.

 

על תכלית העבר אמר "ולקחתי אתכם לי לעם וגו', כי אני ה' א' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"– כלומר שכל מה שסבלתם היה כדי שאקח אתכם לי לעם והייתי לכם לא', כי רק מתוך יצ"מ ידעתם כי אני ה' וגו'.

 

הוא הדיבר הראשון בעשרת הדברים: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"- שנדע כי רק ע"י ה' ניתן להשתחרר מהשעבוד, "מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב" (משלי יח,י), וזה נותן תכלית לכל השעבוד- שהוא לצורך 'ולקחתי', וע"כ לולא השעבוד- לא היה שייך 'ולקחתי'.

 

עד כאן ד' לשונות של גאולה שבאים לתקן את שעבר. אמנם הלשון החמישי הוא התכלית והשאיפה לעתיד- שהוא למעשה סיבת הגאולה:

"והבאתי אתכם אל הארץ וגו' ונתתי אתה לכם מורשה, אני ה'"– שבזה עם ישראל נהפך מ"עברי", מהגר בלא בית- לעם בעל בית, בעל מורשת, בעל בסיס ומשמעות.

 

 

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר