אגודה אחת > עלון ערך מוסף > גיליון 6 > דבר המערכת // מתי הורוביץ

דבר המערכת // מתי הורוביץ

 
12/11/2015 | אין תגובות

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ, לִי."

 

כמה מחשבה וחשיבה טמונות בבקשה פעוטה זו?! וכי יעקב קם בבוקר והחליט פתאום לקנות את הבכורה? לא. הוא תכנן זאת מראש וחיכה להזדמנות. נשאל עוד, האם תכנן להשתמש ברכישה זו באופן מיידי? גם לא. הוא עשה זאת מתוך חשיבה על העתיד. ושיעור גדול יש כאן כיצד לתכנן ולחשוב על העתיד.

 

כיום אנו נמצאים בשלב ה"חסדים", מפעלי חסד קטנים וגדולים הוקמו בעשורים האחרונים: יד שרה, עזר מציון, ארגוני הצלה, בתי תמחוי, וועדות צדקה שמנהלות מליוני דולר. ונראה שהגיעה השעה לעלות שלב לשלב ה"אחריות והתכנון".

 

ההבדל בין אחריות לחסד הוא פשוט, חסד הוא לעזור בשעת מצוקה, אחריות היא מניעת המצוקה עצמה.  בתחום הבריאות עלינו לפתח ארגונים שמלמדים בריאות ומניעת מחלות, בתחום הצדקה אנו זקוקים לוועדות שמפזרות עלונים פעמיים בשבוע בכדי ללמד התנהלות פיננסית תקינה. וכן הלאה בתחום הנשירה, גזענות ועוד.

 

ניתן לומר שבתחום החסד הגענו לדרגה גבוהה מאוד, אנשים יוצאים מגדרם לעזור לזולת, ללא שום ציפיה לתמורה, ועם כל הלב, ביום ובליל, בקיץ ובחורף, בחול ובשבת. ודווקא משום שההתארגנות כה מבוססת – "נטילת אחריות" היא הצעד הבא.

 

למעשה האחריות כבר נמצאת, אבל בקטן, לדוגמה ארגון "דור ישרים" שמונע נישואים עם פוטנציאל למחלות תורשתיות, וכן לאחרונה ארגוני הצלה יצאו עם קמפיינים למניעת השארת ילדים ברכב. אבל דומה שיש בשלות ציבורית להקמת ארגוני ענק שעוסקים בגילוי אחריות. בשערי עיתון המלאים בישועות למי שיקפיד על חינוך ילדיו, וישמור על בריאותו, וכספו.

 

הבשורה הרעה היא שזה לא קורה מעצמו, אלא ביזם שעמל על כך, קשה. הבשורה הטובה היא שכל ארגון גדול התחיל במיזם קטן. ולכך כולנו מסוגלים.

 

שבת שלום, מתי הורוביץ

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר