אגודה אחת > עלון ערך מוסף > גיליון 5 > האם ראוי להימנע מאכילת בשר? // יצחק ברוך

האם ראוי להימנע מאכילת בשר? // יצחק ברוך

 
16/10/2015 | אין תגובות

 

"כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" (בראשית ט, ג)

"שלא הרשיתי לאדם הראשון בשר, אלא ירק עשב, ולכם – כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל" (פירוש רש"י, על פי הגמ' בסנהדרין נט, ב)

בפתח השנה החדשה, התוודענו לפעילותם הנמרצת של ארגוני זכויות בעלי-החיים, במאבקם נגד מנהג ה"כפרות" על ידי תרנגולות. פעולות המחאה של ארגונים אלו נערכו לא אחת בדרכים אלימות ואגרסיביות, במידה המטילה צל כבד על רגשי החמלה אשר בשמם הם פועלים, ואף מעוררת את הספק שמא הדאגה לבעלי החיים גורמת לטשטוש ההבחנה המוסרית בין זכויות אדם והחובות המוסריות כלפיו, לבין זכויות בעלי-חיים אחרים.

ומכל מקום, ראוי לנו לדון בשאלה נכבדה זו: מהי עמדת ההלכה באשר למידת המוסריות שבנטילת חיים לשם אכילת בשר? אמנם ברי לנו כי הלכה למעשה – אכילת בשר מותרת. יתירה מזו, לא מעט ממצוות תורתנו הקדושה לא מתקיימות אלא על ידי אכילת בשר ונטילת החיים הכרוכה בעקבותיה. ואף על פי כן, עדיין יש מקום לבחון, האם מצב-עניינים זה, בו האדם נוטל חיי בהמה כדי לזון את גופו, הוא המצב האידאלי מנקודת המבט התורנית, או שמא גם אם הדבר מותר, ואפילו לכתחילה, אין זאת אלא מתוך הכרה בגבולות ההכרה המוסרית של בני-האדם, לעת עתה, בעוד האידאל התורני המושלם חותר למניעה מוחלטת מכל נטילת חיים באשר הם.

שאלה זו העסיקה מאוד את רבותינו הראשונים ז"ל, ודבריהם נסובים סביב דברי חכמינו זכרונם לברכה, שלא הותרה אכילת בשר לאדם הראשון, עד אחר המבול. מדברי הרמב"ן (בראשית א, כט) עולה שאכן הימנעותו של אדם הראשון מאכילת בשר נובעת ממעלתם של בעלי החיים, שהם בעלי נפש, "ויש להם קצת מעלה בנפשם, נדמו בה לבעלי הנפש המשכלת, ויש להם בחירה בטובתם ומזוניהם, ויברחו מן הצער והמיתה". כלומר, אין מן הראוי ליטול את חייהם! ומדוע, אפוא, הותרה אכילת בשר לנח? "וכאשר חטאו והשחית כל בשר את דרכו על הארץ, ונגזר שימותו במבול, ובעבור נח הציל מהם לקיום המין – נתן להם רשות לשחוט ולאכול, כי קיומם בעבורו" (רמב"ן שם).

מדברי הרמב"ן יש להסיק כי אמנם בתחילה הייתה אכילת בשר ונטילת חיים לשם כך, פעולה בלתי-ראויה, אלא שאחר המבול, כיון שכל קיומם של בעלי החיים אינו אלא בזכות האדם, שבה אכילת בשרם להיות ראויה וצודקת. האם משמע הדברים הוא שהאידאל הראשוני חלף הלך לו? כלומר, האם אין עוד מקום לשאיפה מוסרית, החותרת לשוב אל המצב הראשוני, בו האדם נמנע מנטילת כל חיים להספקת מזונו? בדברי הרמב"ן קשה להכריע. במקום אחר (ויקרא כו, ו) הרמב"ן מתאר את המצב האידאלי שבו אף בעלי החיים אינם טורפים האחד את זולתו ומסתפקים כולם במזון מן הצומח, וקצת משמע מדבריו שאף האדם בכלל.

ואולם, דברים המסופקים בלשון הרמב"ן מפורשים הם בדבריו של רבי יוסף אלבו, בעל "ספר העיקרים" (מאמר שלישי, פרק טו). לדבריו, הריגת בעל-חי לשם אכילת בשרו היא אכן פעולה אכזרית המשפיעה תכונה רעה על נפשו של האדם! זו הסיבה לכך שנאסרה אכילת בשר על אדם הראשון. אלא שדרישה מוסרית נעלה זו גבתה מחיר גבוה מדי: היא גרמה לטשטוש ההבחנה בין אדם לבעל-חי, ובלבול זה הוא שהביא את קין להרוג את הבל (היזכרו בפעילי האירגונים לזכויות בעלי החיים). כיון שכך, הכרח היה להתיר את אכילת בשר בעלי החיים, כדי שחלילה לא תיפגם ההכרה בדרגתו העליונה של האדם.

על בסיס דברים אלו, ודברים רבים אחרים מרבותינו הראשונים, ערוכה מסתו החשובה של רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, "חזון הצמחונות והשלום", שהרעיון המרכזי בה הוא ההבחנה בין האידאל הסופי, המושלם, שעל פיו אדם נמנע מכל נטילת חיים באשר היא, לבין המצב הריאלי בו אנו חיים, ובו עלינו לשים חיץ ברור בין מעלתו וזכויותיו המוסריות של האדם ודרגתם של שאר בעלי החיים.

כשריד וסימן לשאיפה המוסרית העליונה, ניתנה לנו מִצוַת כיסוי הדם, שבה יש משום הכרה בפגם המוסרי העקרוני שבנטילת חיים לצרכי תזונה, ובשל כך היא אמורה דווקא בדם חיה ועוף. אלו בעלי חיים חופשיים שקיומם אינו תלוי באדם, והריגתם לצרכינו מלווה ברגש בושה המתבטא בכיסוי הדם, בעוד חיי הבהמה תלויים באדם, ודאגת האדם לחיי הבהמה באה כתמורה לנטילתם בבוא העת (חזון הצמחונות, אות טז, על פי פירוש הטור הארוך לויקרא יז, יג).

הרב קוק עומד שם (אות יא) גם על הערה חשובה ביותר: לעתים מוסר-כליות טבעי הנטוע באדם מביא אותו לדאוג דאגה יתירה לשלומם וטובתם של בעלי החיים, בעוד הנהגתו עם בני אדם אחרים מושחתת עד היסוד. בכך הוא משקיט את מצפונו, בנתבו את רגשותיו אלי בעלי חיים. בשל הסטייה האפשרית הזו, יש להיזהר מאוד שלא לטשטש את הפער המהותי בין ערכם של חיי אדם לערכם של חיי אחרים. בשל כך התירה התורה במובהק את אכילת בשר בעלי-חיים, כדי שלא להציב דרישה מוסרית מופרזת, שסוף דבר תוביל לזילות בקדושת חיי האדם.

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר