אגודה אחת > יהדות > האם קיימים קציני סדום בימינו?

האם קיימים קציני סדום בימינו?

 
| יהדות | 2 תגובות

ומעשה באחד שנטל חלקו וחלק חברו והיו קורים אותו בן חמצן עד יום מותו. אמר רבה בר רב שילא מאי קרא – אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ. רבא אמר: מהכא – למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ, אשרו חמוץ ואל תאשרו חומץ.

(גמרא יומא לט ע"א).

 

הפטרת פרשת חזון מזמנת מחשבות על חינוך לרגישות חברתית ולאחריות לשיפור מצבם של עשוקי החברה.

מדינת הרווחה המודרנית הקימה מנגנונים יעילים, יותר או פחות, לטיפול בחלשי החברה ונזקקיה: ביטוח לאומי על קצבאותיו השונות, לנכים, קשישים, מחוסרי עבודה או אנשים המצויים בין עבודות, מס בריאות פרוגרסיבי לשם הבטחת שירותי בריאות הכרחיים לכל, ועוד. זאת ועוד: במדינה מודרנית שהחוק הוא שליטה, לרוב אין העושק גלוי לעין, או לפחות אין הוא נתפס ככזה על ידי האזרחים. תפיסות מערביות רווחות של שוויון בין בני אדם וזכויות אדם בסיסיות שאין צורך לרכוש אותן (אלא להיוולד עימן, ממילא) לא מאפשרות בדרך כלל עושק והפליה בוטים וגלויים לעין.

ועדיין המצב איננו משביע רצון. אם רק נתבונן סביבנו, ואנו יכולים וצריכים להזמין את תלמידינו להתבוננות משותפת איתנו, נגלה שעדיין מתקיימת, פה ושם, הפליה בקבלה למוסדות חינוך שאינה עניינית, כזו שמתייחסת למוצאו של האדם ולצבע עורו במקום לכישוריו והישגיו; שועדות קבלה ביישובים שונים נוקטות שיקולים פסולים דומים; שלעתים, משיקולים צרים ומוטעים, נפגעים החלשים ביותר בחברה, אלה שקולם לא נשמע כי עוד לא למדו להשמיעו, ילדים שהותקפו מינית בידי מבוגרים שחברותם בקהילה זו או אחרת גוננה עליהם מהבאה לדין והפסקת היכולת שלהם להמשיך ולפגוע.

אם נפנה את מבטינו אל עולם התעסוקה, נגלה שמשרות רבות בשירות הציבורי חסומות בפני חרדים, מסיבות שאינן ענייניות, ושמשרות רבות אחרות, במערכות ציבוריות קהילתיות-חרדיות, שמורות למקורבים, מקושרים ובני משפחותיהם (מדור שני או שלישי); ושבמידה רבה מדי יכולתו של אדם להשתכר היטב ולהתפתח, נגזרת מבחירותיהם של הוריו או אפילו הורי הוריו, ואין באמת הזדמנות שווה לאנשים צעירים להתקדם מבחינה חברתית וכלכלית.

אלה עוולות מורכבות יותר מעושק גס של אלמנה ויתומים, או מהילת מים ביין (הסבירות שזו תתרחש כיום נמוכה בשל מנגנון התביעות הייצוגיות), ועדיין חובתנו לשרש אותן ולהלחם בייצוגים חדשים שלהן. במבט מעמיק ונוקב יותר, אולי נחשוב שגם דברי הנביא על "קציני סדום", או השרים הסוררים וחברי הגנבים רלוונטים גם לזמננו ומקומנו.

הדרך, הארוכה אך היחידה, להגיע לשיפור מוסרי וחברתי היא על ידי פיתוח מודעות מוסרית אצל חניכנו, שהיא בהכרח גם מודעות פוליטית. עליה לכלול הבנה של המדינה המודרנית, שורשיה והעקרונות הערכיים עליה היא נסמכת; היכרות עם מנגנוני השלטון ואופן ההשפעה עליהם, ולבסוף וחשוב מכל – פיתוח מודעות מוסרית שמתבוננת סביב בביקורתיות ומתוך רצון לשפר. מי שעוסק בה מגלה בדרך כלל שתלמידים נוחים להבין את ההבדל בין יין ובין חומץ, שהוא יין מקולקל; בין מצב מוסרי מתוקן ובין מצב בו החמסנים ("בני חומץ" בלשון הגמרא) הופכים את חמסנותם לשיטה ונהיים קצינים, שרים וחברי גנבים. תחילתו של התיקון, כמו שמלמד אותנו ישעיהו היא בלימוד: לימדו היטב, שמרו משפט, אשרו חמוץ.

2 תגובות
  • 01
    כ. כהן
    2016/08/14 21:27

    אשריך הרב בניהו. דבריך מתוקים ומעשיך נאים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 02
    שושנה
    2016/08/16 17:48

    בשביל מה הפרסומת הזאת ללימודי אזרחות?
    האחריות האישית של כל אחד מנצחת אוול, לא המדינה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר