אגודה אחת > חברה > האם החרדים יגשימו את חזון הרב קוק?

האם החרדים יגשימו את חזון הרב קוק?

דניאל סגרון, חובש כיפה סרוגה – מצביע על השלב הבא של הציונות הדתית – שילוב ידיים עם המגזר שלנו. האם גם אצלנו אפשר לקבל רעיון כזה?

 
| חברה | 4 תגובות

בשבת התערבתי עם אשתי.

סיפרתי לה על המאמר של גדעון לוי, בו הוא קבע שהציונות הדתית הצליחה במשימתה להשתחל לעמדות ההנהגה במדינה, ואמרתי לה שצריך כבר לחשוב על השלב הבא.

לפני כמאה שנה הרב קוק שיער בחכמה מופלאה שציונות בלא תורה לא תחזיק מעמד, ולכן סופם של חובשי הכיפות להחליף את האליטות הישנות, מקימי המדינה ומפתחיה.

במאמרו 'למהלך האידיאות בישראל' הרב קוק מתאר איך לאורך כל ההיסטוריה, האנושות נעה בין האידיאה הלאומית, הכוללת בתוכה את כל צרכי הקיום, לבין האידיאה האלוקית, הכוללת את הצרכים הרוחניים של חברה אנושית. הציונות החילונית התמקדה רק באידאה הלאומית והלקח מההיסטוריה הוא שלאורך זמן חברה צריכה חזון גדול יותר מהישרדות. במיוחד במדינת ישראל בה הקשיים רבים יש הכרח להציב חזון עצמי, או בלשונו של הרב סולבייצ'יק – ברית ייעוד ולא רק ברית גורל.

מעניין שכבר בעבר צפה זאת מייסד המדינה דוד בן גוריון, כפי שמעיד הביוגרף שלו מיכאל בר זהר (עמוד 566): "ישראל, סבר בן גוריון, לא תתקיים אלא אם תהיה אומה וחברה צודקת. הוא לא חדל להטיף על הכורח להפוך את ישראל ל'עם סגולה ואור לגויים". לכן באופן טבעי מקומם של אנשי האמונה מתחזק והולך ככל שהמדינה מתייצבת יותר והמרחק מאושוויץ גדל יותר.

אך כיום, אפשר כבר לדמיין את הסיבוב הנוסף של גלגל ההיסטוריה, את ההתפתחות האבולוציונית הטבעית. לא מן הנמנע שמה שעשתה הציונות הדתית לציונות החילונית, תעשה החברה החרדית לציונות הדתית. שהיורש של בנט יהיה בוגר חברון. אשתי טענה שזה לא יקרה כי בשביל להעפיל צריך חזון, דלק רעיוני, ואני התעקשתי שבמשך הזמן הם יפתחו חזון מסוים.

אולי הסיבה שקשה לדעת מה יהיה בעתיד, היא משום שהדבר תלוי בצעירים החרדים של היום.

בתקופה האחרונה מתרבים דיונים פנימיים על החברה החרדית. דיון על יחסי האישות בחברה מסוגרת בעקבות ספר שיצא על חסידות גור ותקנותיה המחמירות; דיון על שקיפות ואומץ להתלונן כנגד בעלי סמכות תורנית בעקבות סיפורי אלימות מינית קשים שנחשפים בדף הפייסבוק 'לא תשתוק'; דיון על היחס לגרושות בחברה החרדית בעקבות התחקיר של אמנון לוי ודידי שור; דיון על הרומנטיקה החרדית בעקבות שטיסל, ועוד כהנה וכהנה.

פירות הדיונים הללו, הנוספים ליציאתם של חרדים רבים לאקדמיה ולשוק העבודה מה שגם חושף אותם יותר לאינטרנט על שלל המורכבות שלו, מתיימרות לשנות את פני החברה החרדית, וגם טמונה בהם בשורה גדולה לעם ישראל.

אם ההנהגה החדשה, הצמחה כעת לאיטה מתוך הדיונים ברשת, תשכיל לשמור על הבסיס התורני המוצק של החברה החרדית, לא תרפה מאמונתה בצדקת דרכה של התורה, ויחד עם זאת היא תתקן את הדרוש תיקון, תשפר את הדרוש שיפור, הם יכולים לעזור לי לנצח בהתערבות. שבועיים לא לעשות כלים זה לא בא ברגל.

יש חיסרון בהנהגה הסרוגה שלפעמים בלהט הדהרה, תחת מעטה מילים גבוהות כמו 'כלל ישראל' ו'אחריות לאומית', מעגלים פינות. מחליקים 'מצוות קלות'. מאז פטירתו של הרב קוק מתדיינים ממשיכי דרכו על דמותו 'האמתית'. מחד הרב קוק עצמו היה ירא שמים בתכלית, עובדה שמוסכמת על רובא דרובא מן גדולי התורה שבזמנו וגם שבימינו. השפה שלו בכתביו ההגותיים כולה קודש, כולה חותרת לרומם את העולם כולו לתוספת קדושה ודבקות בבורא. אך מצד שני יש בכתביו הרבה אמירות שמי שמחפש לברוח מעול מצוות יכול להיעזר בהם. משפטים כמו 'כל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה צריכים אנו בתחילה לא לסתור אותה כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה' (אגרות הראי"ה א' עמוד קס"ד), הם מאד גמישים. ניתן לקחת אותם לכיוונים רבים, ולעיתים קרובות החפץ לאמץ נורמות חילוניות נתלה באי אלו אמרות של הרב קוק על הטוב והמועיל שבקיים בכל דעה ובכל ערך אנושי.

לכן נוצר מצב שלעיתים דווקא אלו שמגשימים את החזון של הרב קוק ומפתחים את המדינה, לא צועדים בדרכו השלימה ולא מציבים את שמירת ההלכה בראש סדר העדיפויות. בגלל המצב הזה נוצר הציבור החרדל"י אך כיום הוא מהווה רק חלק קטן מהציונות הדתית.

לכן נראה שלהנהגה החרדית יש פוטנציאל טוב לפרוץ החוצה, להנהיג ולשפר, לקדם ולייעל, מבלי לוותר על קוצו של יו"ד, מבלי שהביטחון בנכונותה ועליונותה של דתנו ואמונתנו תיחלש או תצטמצם. אולי דווקא בגלל שהמניע של החברה החרדית הוא יותר פרקטי, רצון לחיים נורמליים עם פרנסה בכבוד וללא עוולות חברתיות, הסכנה להפוך לדתיים עם סדר עדיפויות ערכי שדומה לחילונים, קטנה ממי שיש לו תפיסת עולם מורכבת ומאתגרת. אין הכרה ערכית בנכונות של תפיסות מערביות נפיצות, אלא יש רצון ליצור חיים המתאימים גם למי שלא מצא את מקומו באוהלה של תורה.

ואולי, הדבר הטוב ביותר למען עם ישראל הוא שיתוף פעולה בין כל יראי השם. הסרוגים יביאו את האידיאולוגיה הסדורה של הרב קוק, והחרדים יביאו את הפרקטיקה והבסיס התורני המוצק. הפרקטיקה תקרקע את האידיאולוגיה והאידיאולוגיה תפיח חיים בפרקטיקה. במאמרו המכונן 'המספד בירושלים' כתב הרב קוק שתהליך גאולתו של עם ישראל מורכב משני שלבים. השלב הראשון הוא הבניין החומרי והשלב השני הוא הבניין הרוחני. לשם השלב הראשון, חידש הרב קוק, ניתן גם לשתף פעולה עם אנשים שאינם יראי שמים אך הם מסורים ללאום היהודי. על פי זה הציונות הדתית שיתפה פעולה עם הציונות החילונית בהקמת המדינה, נשיאה בעול המלחמות, התיישבות בכל חלקי הארץ, ונתינת ערך תורני לתורה ועבודה המפתחים את המדינה. אך כעת השלב הראשון מאחורינו. המדינה בנויה ומפותחת. כעת הגיע העת לבנות את הקומה הנוספת, הרוחנית. משכך, אם למען ביצוע השלב הראשון נוצרה שותפות בין הציונות הדתית לציונות החילונית מן הראוי שלמען ביצוע השלב השני תתבצע שותפות בין הציבור החרדי לציונות הדתית. האחרונים לעולם לא יצליחו במשימתם לקדש את המדינה, לפעול שהמערכות המרכזיות במדינה ינוהלו לפי חוקי התורה וערכיה, לולי העזרה של הציבור החרדי.

רק ביחד, בשילוב כוחות, הציונות הדתית והחברה החרדית יצעידו את עם ישראל לעבר הגשמת ייעודו ההיסטורי, משימת המשימות, לבנות בארץ ישראל ממלכת כוהנים וגוי קדוש שתגשים את נבואת ישעיה (מ"ט, ו') 'ונתתיך לאור גויים'.

4 תגובות
  • 01
    חיים
    2016/04/01 13:19

    מאחר שלדעתי אתה צודק קצת, וגם אשתך צודקת קצת
    מציע שתלך לחומרא, תשטוף את הכלים, ותתנה, שאם אתה פטור הרי זו "שטיפת נדבה"
    היא צודקת בכך שבשביל שהחרדיות המודרנית תפרוץ קדימה, היא זקוקה למשנה אידיאולוגית משל עצמה. היא לא צודקת לגמרי. חברה זו אכן חותרת לגיבוש משנה אידאולוגית (ויעיד על כך האתר הזה) ובהחלט הרב קוק יכול להיות אחד המקורות של משנה זו, אחד מיני נוספים
    אתה צודק בכך שיש מקום לשיתופי פעולה, אבל אם אתה מתכווין לשיתוף פעולה בין הרכבת החרד"לית לרכבת החרד"מית (חרדית מודרנית), זו שגיאה. גם אם שני הרכבות נמצאות כרגע בסמיכות מקום, הרי שכיוון הנסיעה שלהם מנוגד לחלוטין.
    חרדיות מודרנית אינה נובעת משיקולים פרקטיים, היא גם אינה "בינוניות" או "דיעבדית" כמו שאתה מרמז. היא דרך לכתחילית, גם אם האידיאולוגיה שלה עדיין בתהליך התהוות


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • שושנה
      2016/04/02 22:23

      אתה יכול לפרט קצת על "כיוון הנסיעה" של ה"רכבת החרד"מית"?
      זה בדיוק הדבר שאני אינה מצליחה לקלוט.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
    • דניאל
      2016/04/03 18:53

      אל דאגה מאז כתיבת הטור זרמו מתחת ידיי הרבה כלים בכיור:)
      שיתוף פעולה לא בהכרח מלמד על זהות מוחלטת אבל כן יש מקום למזג בין היתרונות של האידיאולוגיה החרדלי"ת לבין היתרונות של ההתנהלות של החרדיות החדשה
      אמנם זה לא דיעבד אבל זה כן מגיע ממקום של למצוא חיים שפויים בלי עוולות בלי קשיי פרנסה ושאר מרעין בישין. התכוונתי פרקטי בהנגדה לרעיונות החרדליים שלא חושבים כלל על עצמם על חיי היום יום שלהם רק איך לקדש את המדינה
      אגב אני לא בטוח שאיך שאתה מגדיר את החרדיות החדשה מוסכם על כל המרכיבים שלה ואני מניח שיש ביניהם חלק שרואים זאת פחות כמודרניות ויותר כשיפצורים לחרדיות הקיימת


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
  • 02
    חיים
    2016/04/03 00:24

    החרד"מיות מנסה להציג נוסחה אחרת מהחרדיות הישנה בשאלות שקשורות למפגש בין יהדות למודרנה. החרדיות הישנה באה מתוך עמדת נפש דוחה ומרחיקה כלפי דברים חדשים או מה שיש לסביבה התרבותית להציע. החרדיות המודרנית אומרת בעצם למה לומר ישר "לא", בוא נבדוק, אולי זה כן בסדר…


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר