אגודה אחת > אקדמיה > "אקדמיה אקוויוולנטית"- פרק חמישי

"אקדמיה אקוויוולנטית"- פרק חמישי

ד"ר תקוה עובדיה מספרת על חלקה ביצירת התואר השני האקוויוולנטי, מה הוא כן ובעיקר מה הוא לא.

 
| אקדמיה | 4 תגובות

מדוע להשקיע בלימודי תואר M.A כשהוא לכאורה רק דרגת שכר?

עיתוני סוף השבוע ניסו לתאר את התואר השני האקוויוולנטי על היבטיו השונים. בראש ובראשונה ההיבט הלכאורה הלכתי, המותר או אסור? האם רבני החסידים התירו, ורק לחסידים מותר, או שאולי גם המועצה הליטאית תאפשר לנשים לממש את רצונן להחכים? היבט התעסוקה, כמה נשים נוספות תקבלנה עבודה בזכות הלימוד? היבט ההשתכרות, היבט ההצפה של הלומדות…..ההצפה של אישורי שעות השתלמות שהחינוך העצמאי יצטרך לשריין למורותיו….

מאושר (יצירה וצילום: אומץ לחרדים)

מאושר (יצירה וצילום: אומץ לחרדים)

 אך אף אחד לא עצר לרגע ושאל: מה יעשו שם? מה ילמדו? ומהו הערך של התהליך הלימודי כתהליך? כיצד הוא ישפיע עלינו ויקדם אותנו כחברה? כיצד הוא ישפיע על הנשים כקהילה נשית מתפתחת ומשכילה?

מאחר והייתי בסוד ההכנות לאורך השנה האחרונה אנסה לצייר להלן את הפן שהמריץ אותי, לתת כתף ואת התועלת והיעד לטווח הרחוק אותו מצפים הוגי התוכניות לממש, למען הנשים.

הקהילה החרדית כוללת בתוכה קבוצה גדולה של נשים שמפאת תפקידן בעבודות תחת מסגרות מסוימות, או מפאת תעסוקת בעליהן, או מפאת נאמנותן לרבותיהם, או מפאת כל הסיבות ביחד, לא יפנו ללימודים מתקדמים שאינם מתקיימים תחת סמל צביון ובית שאינו "בית יעקב". אותן נשים, רובן חכמות ומלאות דעה ובינה יתירה משתוקקות הן להתמחות מעמיקה בתחום עיסוקן והן למצוא דרכים להגדלת טווח פוטנציאל התעסוקה וההכנסה. לקבוצה זו נבנתה תוכנית דרגת  השכר לתואר השני.

האם יכולה להיות "אקדמיה אקוויוולנטית"? מה היא אקדמיה אקוויוולנטית?

אין אקדמיה אקוויוולנטית. לאקדמיה נורמות וחוקים שהתפתחו לאורך כמה מאות השנים האחרונות, והבא בשערי האקדמיה מתאים עצמו אליהם. אין מציאות שנבנה כעת מוסד לימודים אקדמאי לנשים חרדיות, כי האקדמיה מושתתת על עקרונות שחלקם סותרים רעיונות יהודים.

אז מה כן אפשר לעשות? איך תראה התוכנית הנרקמת? לאן ניתן להוביל אותה?

אפשר לבנות תוכניות, שינסו (ויצליחו) להביא ללומדות את פרחי האקדמיה הצעירים החרדים, שיצאו משערי האקדמיה הכללית, כשהם מאותגרים להעביר את הידע, ההרהורים, הערעורים, הלאה לדורות הבאים.

אפשר לבנות תוכניות שיש בהן עושר של ידע מחקרי עדכני בתחומי החינוך, החברה, מדעי הנפש והחיים, ההגות היהודית, וכל מה שנוגע אלינו כבני אנוש בכלל וכבני אלוקים בפרט.

פרחי האקדמיה הכללית שילמדו בתוכניות יפעלו מתוך צניעות ואמונה שהם יודעים מעט, ועליהם ללמוד עוד. מתוך מחשבה שתוך כדי לימוד והוראה  הם גם ממשיכים את התהליך האישי של למידה וחקירה ומחקר לאורך החיים שלהם.

אפשר ללמוד מהאקדמיה הכללית את מבנה תוכניות הלימוד המקבילות לתחומים השונים, ולבחון התאמה שלהן להוראה לציבור הנשים החרדיות, מבלי לגרוע מאיכות היקף ועומק התכנים.

אפשר לנסות לייצר רעיונות חדשים ייחודים לקהילת הנשים החרדיות. כגון: עבודות גמר שהן פיתוח של תוכנית לימודים ייחודית, לחסידות, מגזר, אוכלוסיית קצה ועוד. התוכניות הייחודיות יעברו תהליך מחקר ותיקוף ויותאמו לאוכלוסיות נוספות במגזר.

אפשר לבנות כלי מחקר ייחודים למגזר החרדי, ולהרחיב את הכלים שיש לנו כחברה לחקר תופעות חברתיות ואחרות בתוכנו.

אפשר לבנות תוכניות שהן תוכנית אב, כפתרון לבעיות שעד כה לא טופלו בחברה. או אם טופלו, דרכי הטיפול נגזרו באופן אוטומטי מדרכי טיפול של אוכלוסייה ישראלית כללית.

אפשר ללמוד בתוכניות אלה ולהיות מאותגרים להפיק מקסימום תועלת לפיתוח התפקיד אותו מבצעים בזמן אמת בשדה החיים.

אפשר ללמוד ומכל שיעור לנסות להרחיב את הנלמד, להרחיב את התיאוריה לעולמות מקבילים, ולנסות לבחון דרכים ליישום תיאוריות מצליחות.

ראוי ורצוי שתוכניות אלה תתפתחנה ותתעצבנה לאורך השנים הראשונות, באמצעות מחקר שיבחן את תועלתן ללומדות בטווח הקצר של ההשתתפות ובטווח הארוך לאחר סיום הלימודים.

אפשר לחשוב על רעיונות נוספים פורצי דרך לקידום החינוך החרדי ולרקום אותם תוך כדי או במקביל….

אני רוצה להאמין שכך יראה התהליך , ואהיה מאוכזבת מאוד לגלות בטווח הרחוק שהייתי תמימה  מדי בציפיותיי.

החששות

מי חושש מנשים חרדיות משכילות?

החסידים? מסתבר שלא, מאז ומתמיד הן עודדו נשים להחכים בדרכן שלהן. וגם כעת הם חלוצי ההיתרים ואדריכלי התוכניות.

הליטאים? מאוחר מידי!

מי שחושש מנשים חרדיות ליטאיות משכילות, היה צריך לעצור את כל תהליכי הסוציאליזציה של החברה החרדית ובפרט הליטאית. היה צריך לגנוז את רעיון "חברת הלומדים", ועוד כמה נורמות.

ואולי החשש מפני משרד החינוך שיחיל גזרות חדשות על החינוך המוכר? וידרוש דרישות לתארים אקוויוולנטיים מתקדמים  מעתה ואילך?

לא נראה באופק שיש  סיכוי!

בבדיקה שערכתי מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במערכת החינוך הכללית נמצא כי עדיין מאוישות משרות הוראה רבות על ידי:

מורות ללא תעודות הוראה או רישיון הוראה למקצוע אותו הן מלמדות.

מורות ללא תואר ראשון.

ובוודאי מורות ללא תואר שני במערכת החינוך העל – יסודית.

הא למדנו, אף אחד שם בחלונות הגבוהים לא מתכנן גזירת שמד השכלתית.

ובכלל, אם נהיה פרקטיים התוכניות עדיין לא אושרו באופן פורמאלי, כל השותפים בתהליך עדיין מעצבים פדגוגית את מבנה התוכניות להגשה.

אופטימיות זהירה

יחד עם הרצון העז לפתח לקדם ולספק סקרנות אינטלקטואלית למבקשות אותה, בתוך בתי בית יעקב, חשוב להיות אמיתיים וזהירים ולהדגיש כי למרות שבפועל נשתדל להביא את התוכנית לרמה האקדמאית המיטבית ביותר, התואר אינו קביל לצורך הגשת מועמדות למכרזים שתנאי הסף בהם תואר שני, אינו קביל כתואר על המשתמע מכך, הוא קביל כדרגת שכר.

מי שחיפשה ללמוד להחכים להתפתח ולאו דווקא לבצע שינוי תעסוקתי, ברוכה הבאה בשער!

מי שמעוניינת\מעוניין להיות מהוגי הרעיונות ומובילי התוכניות בפועל במרכזי "בית יעקב" והיא\הוא בעל\ת תואר שני ומעלה, מוזמנת ליצור איתי קשר. [email protected]

אני אהיה שם, כדי לתת לרעיון הזדמנות להעצים נשים חרדיות בכל דרך אפשרית!

 

 

 

4 תגובות
  • 01
    חיה גרשוני
    2015/06/15 22:56

    לדעתי יש היבט שחייבים להתייחס אליו.
    לימודים נוספים, המכוונים להתמקצעות, מאפשרים למורות ולמחנכות להעשיר את הידע, למנוע שחיקה וללמוד מעמיתותיהן. אותן מורות מתייצבות מחר מול הילדות שלנו, והן מלאות בהתחדשות ומקבלות כוח להמשיך בעבודתן המסורה. אני רוצה שהמורות של בנותי, עד כמה שאפשר תמשכנה להרחיב אופקים ולקבל כוחות (ומוטב, גם עם עוד כמה שקלים בשכר…)


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 02
    יסמין
    2015/06/16 00:17

    היזמה נשמעת מעניינת מאוד בשלב זה, אם כי נראה לי שרבות מגיעות לתכניות אלו בשל רצון להרוויח יותר וזהו.

    הייתי מציעה לבדוק את השלכות "אקדמיה אקוויוולנטית" זו על חברת הלומדים, על בית של תורה וכו'.
    ככל הנראה צפויות התפתחויות מעניינות.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 03
    ציפי
    2015/07/01 12:49

    שלום לגב' תקוה עובדיה.

    אם זה כ"כ טוב, כפי שאת מתארת ומקווה, אז איפה היינו עד היום?
    למה- וזאת השאלה הכי מהותית כאן- בכל פעם שהצענו את התכניות הנ"ל לרב אלישיב זצ"ל הוא "זרק אותנו מכל המדרגות" ?
    כן, הוא התנגד לכל שינוי ממה שקורה כיום.

    יותר מכך, כשנכנס לבית יעקב התואר הראשון , דיברנו עם הרב וולבה זצ"ל -אישיות פרגמתית וחינוכית שאין שני לה- והוא ישב וכתב מאמר ארוך מאד תחת הכותרת "בית יעקב לאן" ובמאמר זה הסביר הרב בטוב טעם, את הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי תעסוקת נשים חרדיות, וכל הקשור לזה מול תפקידיה היהודיים של אם בישראל, כאשר אין חולק בצורך שלה להביא טרף לביתה.

    גישתם של מנהיגי הציבור הליטאים היתה ועודנה, כי אין זה נכון וראוי לאשה יהודיה לעסוק בהשכלה, נקודה.
    להביא פרנסה כן, להתעלות במעלות האקדמיה, ממש ממש לא.

    וזה עוד לפני שפתחנו את שאר הנושאים, כמו מי יהיו המרצים, מה יהיו התכנים, לאן זה יוביל ועוד כהנה וכהנה נושאים .

    לצערינו, נשים רבות שפילסו לעצמן דרך אקדמית ולמדו במכללות או באקדמיה, הפכו את ביתן למשהו שאפילו הן לא האמינו לאן ניתן להידרדר, אך היה כבר מאוחר מידי.

    לא, הרעיון מיותר!!
    גינזו אותו לפני שיהיה מאוחר מידי.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
    • יסמין
      2015/07/02 22:53

      ציפי, תוכלי להביא קישור למאמר "בית יעקב לאן"?
      מעניין אותי מאוד לקרוא אותו.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      להגיב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר