לימוד גמרא כמו שצריך, הוא הליב"ה האמיתית

הבה נלמד גמרא כמו שצריך! בצלאל כהן מציע לוותר על הליב"ה, אבל ללמוד גמרא עם תכנית מסודרת המביאה תפארת לעושיה.
תלמוד תורה בעיר טיגינה במולדובה, 1937 (ויקיפדיה)

ההסכם הקואליציוני שנחתם השבוע בין יהדות התורה לליכוד, הציף שוב לסדר היום הציבורי את כלל הסוגיות השונות בענייני דת ומדינה, השנויות במחלוקת עמוקה בין הקהילה החרדית בישראל לבין חלק גדול מיתר החברה הישראלית. אני מבקש להתייחס בטור זה, לוויכוח הנמשך סביב סוגיית לימודי הליב"ה (לימודי יסוד בבתי הספר) במוסדות החינוך החרדים לבנים.

העמדה של כלל הציבור בעניין זה ברורה, יש לדרוש מהחרדים ללמד את מקצועות היסוד כדוגמת אנגלית; מתמטיקה; לשון; אזרחות; מחשבים; מדעים וכיו"ב, על מנת לאפשר לבוגרי החינוך החרדי להשתלב בהצלחה בלימודים מקצועיים ו/או אקדמיים; בעבודה ובכל תחומי החיים המצריכים ידע בסיסי בכל התחומים הללו. העמדה החרדית מתנגדת לכך, בטיעון שהדבר יפגע בלימוד התורה שעבורם מקדישים התלמידים החרדים את מרב זמנם בשנות הנערות, על מנת להתפתח כתלמידי חכמים.

כנגד העמדה החרדית נשמעת הדעה שניתן בהחלט לשלב בין לימודי תורה ולימודים כלליים, וכנגד העמדה של הציבור הכללי נטענת הטענה שבבוא היום יכול הצעיר החרדי להשלים את הפערים של לימודי הליב"ה בזמן קצר יחסית. ניתן כמובן להאריך ולדון בכל אחת מהטענות הללו, ואף לשולחנו של הבג"ץ הגיעו הטיעונים השונים בדיון אודות "חוק הישיבות הקטנות".

על פניו נראה הוויכוח פשוט מאוד, וקשה לכאורה להצביע על פתרון שיביא את שני הצדדים על סיפוקם. אני מבקש כאן לערער על העמדה הבסיסית של שני הצדדים, ולהציע כיוון חדש שלמיטב ידיעתי לא נידון עד כה בסוגיה. אני טוען שגם אם תמומש הדרישה לכפות על החרדים לימודי ליב"ה היא לא תשיג את מטרתה, בעוד שגם אם נקבל את עמדת החרדים נוכל להעניק לתלמידים החרדים לפחות חלק משמעותי מהכלים העיקריים שיידרשו מהם בבוא היום בכניסתם ללימודים ולעבודה.

תכנית לימודי הליב"ה מגדירה את מספר השעות הנדרש בכל אחד ממקצועות הלימוד, אולם היא איננה מגדירה יעדים והישגים נדרשים. אנו יודעים שגם אם יודיעו כיום החרדים על קבלת התכנית במלואה, קשה יהיה לראות הישגים בתחום מכמה וכמה טעמים. ראשית מחמת היעדר מורים מקצועיים מתאימים להוראת המקצועות הללו, שנית מפני החשיבות המועטה המיוחסת ללימודים אלו ע"י ההנהלה הצוות ההורים והתלמידים, ושלישית מפני הקושי לעקוב אחרי המימוש של מערכת השעות כמות שהיא. התוצאה במקרה כזה תהיה של שינוי לכאורה, שבעקבותיו ימשיכו להיות הישגי התלמידים החרדים במקצועות הכלליים אפסיים.

החרדים מצידם, יודעים להצביע על תלמידי ישיבות מתמידים ומצטיינים, אשר הצליחו ביציאתם לעולם המעשה להשלים פערים גדולים בזמן קצר ובהצלחה רבה. מעבר לתגובה המקובלת שמדובר במעטים בעלי כישרונות מיוחדים, נראה שאכן לתלמיד ישיבה אשר הקדיש את מרב ומיטב זמנו ללימוד תורה, ישנם כלים טובים מאוד הנוגעים להרגלי למידה; משמעת עצמית; ניתוח טקסט; יכולת טיעון וניסוח; יצירתיות ועוד, אשר חשיבותם בכל תחום לימודי ובעולם העבודה חשובים לא פחות מידע ספציפי של חומר מסוים.

תלמוד תורה בעיר טיגינה במולדובה, 1937 (ויקיפדיה)

תלמוד תורה בעיר טיגינה במולדובה, 1937 (ויקיפדיה)

השאלה המרכזית שאני מבקש להעלות היא, האם מערכת החינוך החרדית ממלאת את יעודה כנדרש? כלומר, האם ניתן לומר שכלל תלמידי תלמודי התורה; החיידרים; הישיבות הקטנות והישיבות הגדולות, מקבלים את החינוך הנדרש על מנת שידעו ללמוד תורה באופן הטוב ביותר? לצערי הרב, אני נאלץ להשיב על השאלה הזו בתשובה שלילית נחרצת. עולם הישיבות החרדי אכן מצמיח מתוכו בכל שנה תלמידי חכמים מופלגים, בקיאים ולמדנים לשם ולתפארת. אולם לצידם, יוצאים רבים מאוד שידיעותיהם דלות, למדנותם איננה מפותחת, שפתם עילגת, יכולת הטיעון שלהם נמוכה, וניתן לומר ששנותיהם במערכת החינוך החרדית בוזבזו באופן משווע.

הסיבה המרכזית להבנתי למצב זה, היא מפני שלמיטב ידיעתי מעולם לא נבנתה תכנית לימודים מסודרת להוראת הגמרא בתלמודי התורה והישיבות. לא הוגדרו מטרות ויעדים, כלי ההוראה והעזר הנדרשים, אמצעי ההערכה המתבקשים וכיו"ב. בעוד שהתלמידים המצטיינים, רוכשים בכוחם את כל הדברים הנזכרים, הרי שחלק גדול מהתלמידים מתקשים בהבנת הסוגיות התלמודיות על בוריין, אינם יודע לסכם את הנלמד, הם חסרי יכולת להציג את דבריהם בעל פה ובכתב באופן בהיר ומסודר, וכך הם מוצאים את עצמם בבגרותם לא רק ללא ידע כללי בסיסי, אלא גם עם ידע תורני דל וללא כלים אורייניים בסיסיים הנדרשים גם בלימוד תורה.

התיאור הזה נשמע אולי קודר מדי, אולם לצערי הרב הוא משקף מציאות אמיתית וכאובה. אני עצמי הייתי עד לעשרות נערים הלומדים מסכת "בבא קמא" "בבא מציעא" ו"בבא בתרא" ואפילו את המשמעות המילולית של שם המסכת (שער ראשון, שער אמצעי, שער אחרון) לא ידעו, וזוהי רק דוגמה קטנה מיני רבות. ניתן עוד להאריך אודות הגורמים שהביאו אותנו למציאות הזו, אולם דומני שאין צורך להרחיב את היריעה כעת בבירור העניין.

אני מאמין בכל לבי, שאם נוריד את סוגיית לימודי הליב"ה בחינוך החרדי מעל הפרק, אולם יחד עם זאת נדרוש ממערכת החינוך החרדית לבנים לגבש תכנית מוגדרת להוראת גמרא ברמה הטובה ביותר, תוך שימוש במיטב הפדגוגיות ואמצעי ההוראה וההערכה, כדוגמת שימוש באמצעי עזר והמחשה לנדרשים לכך, הוראת כתיבה וניסוח, התנסות בהרצאת הדברים בפני חברים, מבחנים ויעדים מוגדרים וכיו"ב, יצאו כל הצדדים נשכרים. התלמידים החרדים יהיו בעלי ידע והבנה טובים יותר בלימוד תורה, ויחד עם זאת בעלי כלים חשובים לא פחות ליציאה לחיים ולהצלחה בלימודים מקצועיים ו/או אקדמיים ובעולם העבודה.

בואו ונקיים את דברי חז"ל במסכת קידושין (ל,א) "תנו רבנן: ושננתם, שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד".

2 תגובות
  • 01
    אהרן אריאל לביא
    2015/06/09 11:06

    בצלאל היקר וידידי האהוב

    אני שמח שהגעתי סוף סוף להזדמנות לחלוק עליך נחרצות. כלומר, אני בהחלט מסכים שמן הראוי לפתח תכנית לימודים רצינית ומבוקרת בגמרא, בעיקר לצורך הגדלת התורה ולא לצרכים פסיאודו-אקדמיים, אבל הטענה שזה יעזור בצורה כה משמעותית להשתלבות בשוק התעסוקה העתידי עד שניתן לוותר על לימודי הליב"ה הנה אמירה חסרת ביסוס וחסרת אחריות כלפי דור שלם שנמצא בתלמודי התורה כרגע.

    מבחינה תיאורטית הסיבות לכך רבות ומגוונות, והפשוטה והחשובה ביותר הנה שדווקא אליבא דהכלים הפדגוגיים שאתה מדבר בשבחם ברור לכל בר בי פסיכולוגיה קוגניטיבית דחד יומא שהמח האנושי קולט שפות באופן אופטימלי בגילאים 3-8, והשלמות לאחר מכן קשות מאוד, עד כדי בלתי-אפשריות. מתמטיקה, וכל שכן אנגלית, הנן שפות לכל דבר ועניין והן לא נמצאות בגמרא (מתמטיקה כן, אבל נדרשת תכנית לימודים ייחודית כדי לחשוף אותה ברמה רלבנטית, כמו תכנית 'רקיע' שאנו שוקדים על פיתוחה, זה לא עולה בדרך אגב מלימוד הגמרא הסטנדרטי). אם אינך מחזיק מהתיאוריות הפדגוגיות המקובלות זה דבר אחד, וגם הוא טעון בירור, אבל מאחר ונראה שאתה כן מחזיק הרי שעליך להבין את המכלול והשלכותיו. הדברים שאתה מציע הנם שינויים חשובים אבל הם נוגעים רק לצורה (עמידה ביעדים, מבחנים, לוחות-זמנים, מצגות בפני עמיתים וכיוצ"ב), אבל הם לא יפצו על הפיגור בתוכן. בסופו של יום, כדי לדעת אנגלית, מתמטיקה ומדע צריך ללמוד אנגלית, מתמטיקה ומדע, פשוטו כמשמעו. אפשר בצורה כזו ואפשר בצורה אחרת אבל בסופו של יום מדובר בגופי ידע עצומים שלא ניתן להשלימם בשנים בודדות בגיל בוגר, ואין שום ראיות מבוססות לכך שזה אפשרי בהתפלגות על פני כלל האוכלוסייה.

    אכן, מבחינה אמפירית, אחוזי הנשירה העצומים של חרדים שלא למדו לימודי ליב"ה מהמוסדות האקדמיים מדברים בעד עצמם, וגם מי שמסיימים לרוב לא מסיימים במקצועות העילית, שלא לדבר על שוק התעסוקה העתידי והמגמות שם, וזה נושא לדיון שלם בפני עצמו. אז נכון, יש כמה גאונים שסיימו אלקטרו-פיזיקה בטכניון למרות שלא ידעו צורת אות באנגלית כשהתחילו, אבל גאונים יש בכל אוכלוסייה ואי-אפשר להשליך מ2% על האוכלוסיה כולה.

    עוד לאלוק מילין ויש הרבה מה להאריך בעניין, ואנחנו גם מתכננים בקרוב מחקר רציני שיבדוק את מיתוס הגאון. מי יודע, אולי נתבדה ונגלה שיש לו רגליים, אבל רוב הסיכויים שלא ותמהני מי מרגיש בעל כתפיים רחבות מספיק להוליך עוד דור חרדי שלם לאבדון כלכלי, שלא לדבר על ההשלכות של זה על כלל החברה בהינתן ש-30% מתלמידי כיתות א' כיום לומדים במוסדות חרדים. אני לא הייתי עושה ניסוי חברתי כזה, שכבר נכשל, ועוד ללא כל בדיקה מדעית ותורנית רצינית.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    עמירם גונן
    2015/06/09 16:57

    אני מסכים עם האתגר של הצורך בשדרוג לימודי הגמרא בקרב תלמידי ישיבות חרדיות. אך אינו הוא בהכרח עומד כחלופה לאתגר של לימודי היסוד בחינוך היסוד (ראשי תיבות ליב"ה). עם מלוי שני האתגרים כאחד תהפוך האוכלוסייה החרדית למאגר חשוב של אנשים שיקפיצו את החברה הישראלית למדרגה הבאה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב

השאר תגובה