אגודה אחת > כללי > לאן נעלמים ענקי הרוח של הציבור החרדי?

לאן נעלמים ענקי הרוח של הציבור החרדי?

פטירתו של הגר"ש וואזנר זצ"ל מעלה שוב את השאלה: מדוע אין אנשים בעלי שיעור קומה בקרב ה'ממשיכים'?

 
| כללי | 20 תגובות

בשבוע האחרון ליווינו למנוחות את הגר"ש וואזנר זצ"ל מחשובי מורי ההוראה בדור האחרון, אשר זכה במהלך חייו הארוכים להעמיד תלמידים הרבה במשך שנים רבות.

לאחר מותו, שבה והועלתה על ידי רבים וטובים התמיהה אשר נשמעה לאחר הסתלקותם של גדולי תורה ויראה נוספים בדור האחרון, מדוע איננו רואים בקרב המנהיגות התורנית המתפתחת בחברה החרדית דמויות בעלות שיעור קומה דומה לגדולי הדור שהסתלקו מאיתנו ושהנהיגו את הקהילה החרדית במשך עשרות שנים?

השאלה הזו צצה ועולה בניסוחים שונים וכלפי דמויות מגוונות בכל מרחבי העולם התורני, בהיכלי הישיבות; במושבי בתי הדין; בבתי ההוראה; בנתיבות ההגות והמחשבה ובהנהגה הציבורית.

רבים משיבים על כך במונח המפורסם של "ירידת הדורות", להבנתם זוהי גזירת גורל תמידית שעל פיה הדורות מתמעטים והולכים וכל דור איננו מצליח להגיע לדרגתם של אלו שקדמו לו. תפיסה זו מעוגנת במקומות רבים בחז"ל ובפרט באמרה המפורסמת "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים" (שבת קיב,ב).

רבים אחרים יאמרו שהתמיהה איננה במקומה ושהפער בין גדולי התורה והיראה שהסתלקו מאיתנו לאלו הממלאים את מקומם איננו אלא למראית עין בלבד. לטענתם, אין לנו כלים לבחינת גדלותם התורנית והרוחנית של גדולי התורה והיראה, והערכתנו כלפיהם מבוססת ברובה על תעמולה ציבורית ועדריות מחשבתית, שמסיבות שונות איננה נוטה להאדיר את שמם של גדולי התורה והיראה החיים עמנו היום כפי שעשתה עם גדולי הדור שהסתלקו מאיתנו. חלקם יראו בכך נטייה אנושית להאדיר ולפאר את העבר לעומת ההווה, והם מביאים כראיה לעמדתם את דברי החכם מכל אדם "אַל-תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל-זֶה." (קהלת ז,י).

אני סבור שבשתי הגישות הנזכרות ישנו גרעין של אמת, אולם יחד עם זאת אני מבקש להוסיף זווית ראיה נוספת לעניין זה, והיא נוגעת לתפקיד אותו מלאו גדולי התורה והיראה בדור האחרון בעיצוב דמותה של הקהילה החרדית בישראל.

את גדולי התורה והיראה בדור האחרון ובכללם הגר"ש וואזנר זצ"ל, ניתן להגדיר כ"דור המייסדים" של הקהילה החרדית בישראל.

photo בצלאל כהן

 

אם נתבונן שבעים שנה אחורה, לתקופה שלאחר חורבן יהדות אירופה ולשנות הקמת המדינה, נראה כיצד נדרשו אותם גדולי תורה ויראה להקים יש מאין מערכות חינוך תורניות, ישיבות קטנות וגדולות, קהילות תורניות, בתי דין ובתי הוראה, רבנויות מקומיות ומערכות כשרות, כוללי אברכים, מפלגות פוליטיות לכנסת ולרשויות המקומיות, תנועות נוער, ארגוני קירוב והחזרה בתשובה, מכונים להוצאת וההדרת ספרי קודש בכל מקצועות התורה, קופות צדקה מרכזיות ועוד מוסדות וארגונים רבים, הנראים לנו כיום כמובנים מאליהם. בשממה הגדולה שהייתה בכל השדה הרוחני, נדרשו אותם גדולי תורה – למרות גילם הצעיר יחסית – ליטול על שכמם ולהקים מהמסד עד הטפחות את כל המפעלים הנזכרים.

משימה זו דרשה מהם יוזמה רבה וניצול מרבי ומיטבי של כל כישרונותיהם וכוחותיהם הרוחניים והגשמיים כאחד. התמסרותם המדהימה למשימה זו הצליחה מעל ומעבר למשוער, והם מצידם זכו לצמיחה רוחנית שהביאה אותם לשיא גדלותם הניכרת לעין כל.

את מקומם של גדולי התורה והיראה הללו אשר הקימו עולה של תורה במשך כשבעים שנה, נדרשים למלא כעת תלמידיהם הנמנים כבר על "דור הממשיכים", זוהי משימה בעלת מאפיינים שונים לחלוטין.

שימור המערכות הקיימות הרחבתן ופיתוחן, אינן פעולות הדורשות את אותו חזון ויצירתיות של הקמת דבר חדש, אולם הן מחייבות מאמץ תמידי רב בהיבט הרוחני והגשמי והתמודדות עם אתגרים חדשים חדשות לבקרים. גדולי התורה והיראה הנדרשים להמשיך את מפעלי "דור המייסדים", אינם נהנים מאותו חופש פעולה שהיה לקודמיהם והם נדרשים להלך בתלם שחרשו לפניהם. המשכיות פועלם של גדולי הדור שלפנינו, אין בה את אותו שאר רוח של רעננות וחדשנות המלווים את היוצר בראותו את חלומותיו מתגשמים, ויש בה מאמץ תמידי ואחריות גדולה ללא אור הזרקורים. בעוד שהפועל ליצור דבר חדש רשאי גם להיכשל בניסיונותיו ללא שיארע שום נזק, הרי שהנדרש לשמר דבר קיים איננו יכול להרשות לעצמו להיכשל במשימתו ולגרום חלילה לירידה לטמיון של מפעל קודמיו.

דור הממשיכים נכנס בדרך כלל לתפקידו עוד בחיי קודמיו, בעוד שהעברת הנטל על שכמם נעשתה בגיל מבוגר יחסית. גדולי התורה והיראה בדור זה זוכים אמנם ליהנות מן המוכן, אולם אין להם את הזדמנות לחוות פיתוח חזון רחב והגשמתו ולהתפתח מכך למרחבים רחוקים. תיאור זה עשוי להיות הולם לתחומים שונים מעבר להיבט הביצועי של הקמת מסגרות ומוסדות, לפיתוח הלמדנות הישיבתית, לגיבוש פסיקת ההלכה, לעיצוב השקפת עולם, להנחלת נורמות חברתיות, לקביעת עמדות ציבוריות ועוד כהנה וכהנה. מלאכת ההמשכיות היא סיזיפית יותר ואפרורית ומתן שכרה איננו בצידה.

אני מבקש להמשיך את אותו קו מחשבה שתיארתי, לגבי הדור העתידי של המנהיגות הרוחנית בקהילה החרדית. ככל הנראה, דור זה לא יוכל להסתפק רק בתפקיד של דור הממשיכים והוא יידרש להוביל מהלכים חדשים אשר ניתן בשלהם לכנותו "דור המתחדשים". האתגרים הרבים העומדים לפתחה של החברה החרדית בתחומי החינוך; הפרנסה; הרווחה והדיור בתוך הקהילה החרדית, לצד אתגרי ההלכה מול התחדשויות בכל התחומים הטכנולוגיים החברתיים והכלכליים, בנוסף לסוגיות בענייני דת ומדינה ובנוגע ליחסי החברה החרדית עם כלל החברה בישראל, יצריכו ללא ספק חשיבה מחודשת בנושאים רבים ומגוונים. מהלכים אלו יידרשו מהמנהיגות החרדית העתידית אומץ רב והתמודדות עם התנגדות חריפה מבית, על מנת להמשיך בהובלת עולם התורה לשמירת מסורת הדורות מול אתגרי התקופה.

אני מבקש לחתום את דבריי במה ששנינו באבות דרבי נתן (פרק ל"א).

רבי יהושע בן קרחה אומר: הרי הוא אומר: (תהלים קלט) "גלמי ראו עיניך ועל ספרך" וגו', מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון – דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ונביאיו, דור דור וגבוריו, דור דור ופושעיו, דור דור וחסידיו.

הא למדת שלכל דור אתגרים משלו ועל פיהם מזמן לו הקב"ה דורשים, פרנסים, מנהיגים, נביאים, גיבורים, פושעים וחסידים. יה"ר שנזכה למנהיגות שתוביל אותנו בדרך הישר והרצוי לפניו יתברך.

20 תגובות
  • 01
    שלמה
    2015/06/09 12:48

    אעז להיות תוהה על הראשונות, מהו הביסוס לטענה שאין ענקי רוח כהרב וואזנר כעת? ישנם פוסקים רבים בריכוזים החרדיים שיודעים את התורה כולה, העובדה שאין הם מתפרסמים אולי נעוצה דוקא בריבויים של תלמידי חכמים, הייתי שמח אם כותב המאמר היה מגדיר היטב איזה ׳ענקות רוח׳ הוא מאתר כחסרה כיום, ובנוסף, היה מבסס את הטענה בדבר ׳חסרונה׳ של זו בהווה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    פיגי
    2015/07/14 11:42

    הרב בצלאל.

    החיסרון של גדולי תורה הוא קריטי.
    ולכן? לכן נשלח את צעירינו לחכמי לב? ללמוד מתמתיקה? שם הם יהיו פוסקי הלכה?
    תבדוק שכל הגדולים התחנכו בתורה בטהרתה בלבד וללא שום שינויים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • בצלאל כהן
      2015/08/12 12:09

      נדמה לי שאת הדיון על "חכמי לב" היה מצדיק להקדיש עבורו מאמר מיוחד, אולם לעת עתה אשתדל להציג באופן קצר ותמציתי את עמדתי, היות וכמדומני שהדברים שיוחסו לי כאן אינם מדויקים.
      עולם הישיבות במתכונתו המוכרת לנו מימי הגר"ח מוולאז'ין עד היום, הצמיח לנו גדולי תורה רבים בתחומים רבים, בלמדנות, בפסיקה הלכתית, בעולם הדיינות והרבנות, במוסר ובמחשבת ישראל ועוד. אולם אם נתבונן על עולם הישיבות בפרספקטיבה היסטורית, נראה בו שינוי גדול מאוד. ישיבות ליטא היו מיועדות לנערים מצטיינים בלימוד תורה שחשקה נפשם בתורה ושבחרו להקדיש לה את כל מרצם, בעוד שהישיבות שאנו מכירים כיום מיועדות עבור כל נער שגדל והתחנך בחינוך החרדי. הבדל זה משפיע רבות גם על הנעשה בישיבות עצמן וגם על המאפיינים של בוגרי הישיבות, ואני מבקש לתאר זאת בקצרה.
      בשל הרצון לאפשר לכל נער ללמוד בישיבה, צמצמו את התחרותיות שאפיינה את ישיבות ליטא, בכדי לא לגרום לאלו שמצליחים פחות בלמדנות לחוש לא שייכים, כשכמובן שהכניסו לעניין גם את מידת הגאווה המתפתחת בתחרותיות. בשל כך גם הורידו את הרמה הלימודית והתאימו אותה לבינוניים שבין תלמידי הישיבה, אם כי ברור שיש ישיבות למצוינים יותר ולמצוינים פחות.
      ריבוי הספסלים של בית המדרש באופן חסר תקדים בהיסטוריה היהודית, הביא לכך שמרבית בוגרי הישיבות נשארים לאורך שנים רבות ללא משרה תורנית, וגם אלו שמקבלים משרות תורניות אינם בהכרח רק הטובים ביותר אלא גם אלו שקשרי משפחה וכיו"ב הביאו אותם לקבל את המשרה הנחשקת.
      אינני מעוניין להאריך כאן אודות הגורמים לשינוי, אולם באופן עקרוני אני סבור שהמודל הליטאי המקורי הוא הנכון, ושהמחיר על התופעות הנ"ל הוא יקר מאוד הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל, ולמעשה את המחיר משלמים גם אלו שהישיבות לא נועדו עבורן וגם אלו שהישיבות מיועדות עבורן.
      "חכמי לב" לא נועד עבור "שבט לוי" שעבורו יש עולם ישיבות גדול מאוד, שאכן הוכיח את עצמו כ"בית היוצר לנשמת האומה" כלשונו של ביאליק, אם כי אני מרשה לעצמי לפקפק בנוגע להישגים בדור האחרון, שנוגעים בין השאר לתופעות שתיארתי. ישיבת "חכמי לב" נועדה עבור אחד עשר השבטים הנותרים, המבקשים לשלב "תלמוד תורה עם דרך ארץ" ולהיות בעלי בתים בני תורה, אוהבי תורה, קובעי עתים לתורה, המשתלבים בהצלחה בכל תחומי החיים.
      נערים אלו, אינם בהכרח בעלי כישרונות פחותים, הם יכולים להיות חכמים נבונים וסקרנים, אלא שנפשם לא חשקה בהתמסרות לתורה בלבד. עבורם הוקמה הישיבה, לאפשר להם מצוינות ביראת שמיים, מצוינות בלימוד גמרא ומצוינות בלימודי תיכון עד לזכאות לבגרות. אלו הם הנערים ש"חכמי לב" מיועדת עבורם.
      אני מאמין בלב שלם שהמהלך של "חכמי לב" יתרום תרומה עצומה לעולם הישיבות הוותיק, שכן ל"ישיבות הקטנות" יגיעו התלמידים מבחירה ורצון ולא מתוך הכרח, והישיבות עצמן לא יצטרכו להתמודד עם מי שלא חשק בהן.
      בניגוד למרבית החרדים, אני מאמין שיכולתו זכותו וחובתו של נער בן 13-14 לבחור את דרכו בחיים, אם כי תמיד ניתן גם לשנות את הבחירה הזו. אני משוכנע שמי שמתאים ל"ישיבה קטנה" ימשיך לבחור בה גם כשתהיה לו אופציה של "ישיבה תיכונית".
      מבין שלושת ילדיי הלומדים בישיבות, הראשון והשלישי בחרו בישיבה קטנה והם מקדישים את כל זמנם ללימוד תורה ועושים בה חיל (שניהם נבחנים ב"ושננתם" ומצליחים מאוד), בעוד שבני השני בחר בישיבה תיכונית והוא מצליח מאוד גם בלימוד גמרא וגם בלימודי התיכון. אני גאה מאוד בשלושתם, ומשוכנע שזוהי הדרך לקיים "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא סור ממנה".
      סליחה על האריכות!


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
      • פיגי
        2015/08/12 12:25

        הרב בצלאל היקר!
        תודה שענית תודה שהתייחסת!

        ולגופם של דברים,
        גם אם כל מה שכתבת זה נכון וזה אמיתי,
        עדיין ההחלטה בנושאים אלו מסורה אך ורק לגדולי ישראל שליט"א וזצ"ל.
        גם לי יש מה לבקר את מערכת החינוך החרדי , אז מה? יש לי איזה הו"א לקום ולעשות מעשה? אני רוה, שומע, ומבליג!! לפי שבתחום כה רגיש אין לנו כמי שלא מחזיקים ברשותנו תעודת "גדול בישראל" זכות לשנות.

        וכאן השאלה הכבדת משקל , מי מגדולי ישראל עומד מאחרי "חכמי לב"? תשובה בסגנון "יש, אבל לא רוצים להיחשף" רק תחמיר את השאלה.

        לדעתנו! אין דברים כאלו!! וכאן בעצם הטעות הגדולה שלכם ! נכנסתם באין כניסה, מתוך כוונות טובות, אבל ללא שילוט מתאים.
        עכשיו מבררים "איך יוצאים מכאן"

        ואיפה הבעיה באמת? מספיק שבחור אחד שיכול לצמוח ולהיות גדול אמיתי, יתפספס בגלל שהלך לחכמי לב , כבר לא שווה כל התהליך.
        מדובר בגיל צעיר מאד 13-14 שגם הבחור עצמו טרם נחשף ליכולותיו ולכישוריו, ואז "לא בא לו" ישיבה קטנה והוא רץ לחכמי לב.
        ויתכן שאם ימשיך ב"שינקר" או ב"קול תורה" או "רבר" ויגיע אחר כך ל"פונביז" או ל,וולפסון" יצא ממנו ת"ח ענק מה שלא יקרה אם יגיע ל"חכמי לב" וישקיע זמנו במתמתיקה אנגלית ופזיקה.

        האם אתה הרב בצלאל, לוקח על כתפיך כזאת אחריות? אדרבה! גש למי מגדולי ישראל ושאל זאת.
        וכשם שקיבלת שכר וכו'


        מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
        הגב
        • בצלאל כהן
          2015/08/12 12:56

          כעת פתחת נושא רחב בפני עצמו, אשר כמדומה שעליו בנויה החברה החרדית בת ימינו, תפקידם מעמדם ודעתם של "גדולי התורה". נושא רחב זה, בוודאי מצריך הרבה יותר ממאמר, הוא מחייב ליבון מעמיק ולמידה של הרצוי והמצוי וכיו"ב, כולל התייחסות לנושא בהיבט ההיסטורי ובדברי חז"ל. בשלב זה, אסתפק בהתייחסות לעניין הספציפי של "חכמי לב".
          הקמת הישיבה לוותה בהתייעצות עם תלמידי חכמים מובהקים וגדולי תורה בעלי שיעור קומה, עם מחנכים בעלי ניסיון רב בארה"ק ובחו"ל ועם הורים אשר חוו עם ילדיהם את אי ההתאמה של ה"ישיבות הקטנות" עם כל ההשלכות לכך. הקמת הישיבה הייתה פועל יוצא של אותן התייעצויות ולמידה ארוכה, כשהמהלכים זוכים לברכתם של גדולי תורה.
          לא הבנתי כלל את טענתך שחוסר רצונם של אותם גדולי תורה שאשתמש בשמם בפרהסיא תחמיר את השאלה, הרי זוהי מציאות מוכרת היטב לכל מי שמתבונן לימין ולשמאל עד כמה גדולי התורה חוששים מלהביע בגלוי את עמדותיהם בנושאים שונים פן יבולע להם. האם זוהי אשמתי? האם העובדה הזו איננה ידועה ומוכרת? גם המציאות האיומה שבה גדולי תורה אינם יכולים לקיים בעצמם "לא תגורו מפני איש" ראויה להתייחסות בפני עצמה. אבל האם בשל כך תאמר לי שעלי להימנע מלעשות כדבריהם, אדרבה ברור שחובה עלי לעשות כדבריהם גם אם הם אינם מעזים להביע אותה בגלוי.
          אני מבקש רק לציין עוד נקודה אחת בנידון, לפני שנה בדיוק הוציאו 20 מרבני שכונת רמות מכתב נגד הישיבה, מעבר לעובדה שבמכתב נכתבו שקרים גמורים והוצאת שם רע, הרי שהובעה בו כמובן התנגדות למודל של הישיבה. בשלב זה פנה לשניים מחשובי הרבנים ברמות (הרב אוריאל אייזנטל והר ישראל גואלמן) הרב ישי ליפשיץ – ר"מ בישיבה, ובשיחות אתם התברר שהם מכירים בצורך במודל של "חכמי לב" ושההסתייגות היחידה שלהם היא מדמותו ודעותיו של בצלאל כהן. היות והם עצמם מכירים בצורך בישיבות מסוג זה, אינני רואה צורך לקבל את קביעתם לגביי, בפרט כשלא שמעו כלל את דבריי פנים אל פנים.
          בנוגע לסוף דבריך, אני סבור שהם אינם נכונים כלל, אבל בשלב זה אינני מתכוון להשיב עליהם. אני רק מבקש לשאול האם את הדעה הזו שמעת מגדולי תורה, או שקבעת אותם על דעת עצמך? אינני יכול לנהל ויכוח כשלי אסור לבסס דעה על מאמרי חז"ל וכיו"ב ואני חייב גדול בתורה שיאמר את הדברים בקולו, בעוד שלבר פלוגתא שלי יש את הפריבילגיה לגבש דעות ועמדות מדיליה.


          מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
          הגב
          • פיגי
            2015/08/12 13:23

            אני נאחז בעובדות שהבאת לפיהם יש מי מגדולי ישראל שתומך בך ומצדיק את קיומה של מסגרת זו.
            אז מה בדיוק הבעיה לשאול את השאלה הזאת המדוברת.
            אין לנו בעיה אם הילדים שהברירה שלהם היא חכמי לב או נשירה, אנו כואבים על אותם ילדים שהברירה שלהם היא תלמיד חכם או חכמי לב, כאן טמונה הבעיה וזהו שורש המצוקה הכללית שקיימת כאן בארץ במצבינו.

            מעבר לכך, האם נוכל להבטיח רמה רוחנית סבירה בדור מתירני כמו שלנו?
            בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, זה הדבר האחרון שעוד נשאר לנו,
            גם על זה נוותר?

            ובכנות אמיתית, אתה ידוע כתלמיד חכם בוגר פונביז המעטירה, לו היית הולך לפני 25 שנה לחכמי לב במקום לקול תורה , איפה היית היום? אולי במכון לב כפרופסור, בוודאי לא בראשות ישיבה.


            מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
  • 03
    מצדרביעי
    2015/07/14 16:21

    מה עם – הרב וולבה,

    הרב הוטנר???

    ומה עם קלם,

    שבישיבה הקטנה שם,

    למדו לימודי חול??


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • פיגי
      2015/07/15 09:45

      מכיוון שאני תלמידו של הרב וולבה ולמדתי בישיבתו 8 שנים
      אוכל להעיד כי מעולם לא הסכים שילמדו לימודי חול בישיבה גם לא בישיבה הקטנה.

      תורה בטהרתה בלבד!
      היה חינוך, היה מוסר, היה מחשבה, מעבר לש"ס וראשונים, אבל לא נגעו בשום מקצוע חולין.
      גדולי תורה לא יצמחו מתערובת כל שהי.
      גם לא בפונביז
      תשאלו את הרב בצלאל.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
  • 04
    מצדרביעי
    2015/07/15 16:02

    לא אמרתי שהרב וולבה הסכים ללימודי חול,

    כל אשר אמרתי, הוא- שטענתך,

    שכל ה-"גדולים" התחנכו בתורה בטהרתה בלבד,

    אינה מדוייקת,

    והראייה- הרב וולבה בעצמו,
    שלמד פסיכולוגיה בברלין,
    ועל- כך עוד לא קבלתי תשובה ממך,

    נ.ב. אגב- נקודה מעניינת,

    בערך עליו בויקיפדיה, כתוב שכשהיה בן 16,

    כתב ספרון בפסיכולוגיה, בגרמנית,

    בשם – "הטבע, אתה ואני",

    והנה, פעם בראש השנה, פתחתי את ספר שיחותיו,

    שנקרא- "מאמרי ימי הרצון", [מן הסתם אתה כתלמידו,

    אמור להכיר את זה…],

    ואחד מהמאמרים מתחיל בכותרת-

    " 3 חוייות עיקריות- טבע, חברה, והתבודדות ",

    והדברים מדברים בעד עצמם,

    ואידך זיל גמור.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 05
    פיגי
    2015/07/16 09:52

    הרב וולבה זצ"ל מעולם לא הסתיר את עברו כמי שגדל בגרמניה על כל תחלואיה.
    הרב וולבה כתב ואמר שכל צמיחתו הרוחנית החלה בישיבת מיר כשהכיר את המשגיח רבי ירוחם זצ"ל.
    הדברים כתובים בפתיחה לספרו האדם ביקר.
    ישנו מדד אמיתי לפנמיותו של האדם והוא להיכן הוא מחנך את ילדיו ,שם אין סיבות להצטדק, פרנסה וכדומה.
    ולהיכן הרב חינך את ילדיו, פוק חזי.

    [אגב, רבים מרבני המזרחי טרחו לשלוח את ילדיהם לישיבות הקדושות , כמו הרב נריה ששלח את בניו לקול תורה, הרב עובדיה והרב אליהו לחברון וכו'}


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 06
    מצדרביעי
    2015/07/16 17:08

    האם נראה לך,

    שהבנתו העמוקה במוסר ובנפש האדם,

    לא הושפעה בכלל ממה שלמד באוניברסיטה??

    וא"כ, איך תסביר את הסיפור שהבאתי בתגובה הנ"ל,??

    אני לא מחפש להכנס ל-"דקדוקי עניות",

    כל רצוני לטעון,

    שהיות, ו-טענתך ש-"גדולים",

    לא צומחים בצורה של שילוב לימודי חול,

    אינה מדוייקת,

    [ולא עוד, אלא שאותם גדולים שלמדו לימודי חול,

    נעזרו בהם לכאורה, גם בעבודתם הרוחנית, כנ"ל]

    ולכן- יכול להיות, שאע"פ,
    שאותם גדולים שלחו את ילדיהם,למקומות מסוימים,

    בסיטואציות אחרות,היו מתנהגים אחרת,

    [ ובמיוחד הרב וולבה, לכאורה לו היה חי היום,

    היה מתנגד באופן חריף לסיטונאיות ולבינוניות,

    ולשטחיות, שפושה היום בישיבות ]

    וממילא טענתו של הרב בצלאל כהן שרירה וקיימת


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 07
    פיגי
    2015/07/19 08:54

    כאן אתה מתבלבל!
    מחד אתה מצטט את הרב וולבה של "פעם" ובמקביל אתה טוען ש"היום" הוא היה חושב אחרת.

    מנין לך מה הוא היה סובר היום? אתה חוקר כליות ולב של אנשים הנמצאים בעלמא דקשוט?
    גם הטענה על הבינוניות של עולם הישיבות נאמרה ע,י מי שכנראה לא ממש מכיר את העולם הזה מבפנים.
    היום מתפרסמות חבורות שנכתבות ע,י בחורים מתחת לגיל 20 !! ברמה של היתה מביישת כל אברך בגיל 30 !

    אך מה שחשוב זה הסיפור הידוע, שכאשר הוקמה ישיבתו של הרב וולבה ע"י העזרא בבאר יעקב היתה להם דרישה שבצהרים הבחורים יעסקו בגן ירק ולו לשימוש עצמי, והרב וולבה ניתק את הקשר עמם באומרו תורה לומדים בטהרה ! ללא כל תחום אחר !!


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • שמעון
      2015/08/11 20:55

      עזוב תמיד אפשר להקצין
      אני רק יכול להגיד שההוכחה למה שנאמר כאן לגביש"גדולים" בתורה ש לזה הוכחה חותכת שבארה"ב ובכל העולם לומדים ועובדים שם הם בני תורה שהדרך של תורה ועבודה אצלם מאוד חשובה!!
      דוגמא פשוטה מהרב אביגדור מילר הוא אחז מתורה ודרך ארץ והיה ענק בתורה!!
      וזו דוגמא קטנה..


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
  • 08
    שמעון
    2015/08/11 21:00

    למסקנה פה בארץ יש את הגרעין שלא מתפשר ולא מעניין אותו
    מחברה שלא מצליחים לעמוד בלחץ והחברתי וברמה התורנית במקום להצמיח גדולים של העתיד קל יותר להתעסק עם "הכרישים"
    ולא לדאוג לחלשים..
    ועובדה שבחור הולך לאקדמיה והוא באמת מגיע עם רצוון להצליח..
    המערכת נרתמת לעזור לו ולא מנסה לגרום לו להישבר..
    זו עובדות של כמה מקרים שאני מכיר
    והודגמא לכך שלא משנה כמה קשיים יש לאותו בחור אם זה לקות למידה הוא מקבל מענה וכו"
    ומיישיבות זורקים אותו לישיבה בנונית ומטה ולא נותנים לו את התיקווה והומוטבציה שהוא יכול לפרוץ ולהגיע לגדולות!!
    לתשומת ליבכם…נק למחשבה


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 09
    פיגי
    2015/08/12 09:20

    לא, ממש לא ברור לי מה אתה חושב, ולאן אתה חותר.
    על מי אתה מדבר? על הטובים ו על המתקשים?
    אז בא נעשה סדר!
    האם אתה מסכים שאת הטובים יש להשאיר בישיבה ולתת להם לצמוח רק בתורה?
    אם כן, הסכמנו כבר ברוב הדברים.
    {אגב, ב"חכמי לב" ממש לא חושבים כך, והם מחפשים דווקא את הטובים והכרישים, כדי להצמיח משהו חדש ואיכותי, ועל דא קא בכינא"!!}

    עכשיו אתה בא לדון מה לעשות עם המתקשים, והבינוניים וכו וכו, כאן אני מוכן להסכים אתך בהגדרת הבעיה, אכן יש למערכת החרדית תשובות די מינימליות בפתרונות אמיתיים לאותם נערים.

    הישיבות ברובם מתאימות למי שבא ורוצה ללמוד, אתם מצליחים ואתם מתקדמים.
    מה עושים עם השאר? האם יכול היום לבא מחנך ולהצהיר לי יש ישיבה לבינוניים בלבד?
    וגם אם יתחיל כך, הרי מערכת הסינון שלו תעבוד במלא תפוקתה, "זה לא מתאים מבחינה ערכית" וזה חלש מדי" וזה כבר אבוד" וכו וכו
    ושוב מה תעשה החברה עם מי שגם לשם לא מתקבל?
    מה תיהיה התשובה למקולקלים בפועל, לאלו שכבר "חרשו" את כל האפליקציות באייפון של האבא?
    לא, אין תשובה חד משמעית לאותם בחורים! לצערי!
    גם לא בחכמי לב! גם שם לא אוהבים אפליקציות!!


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 10
    ג'ק
    2015/08/12 12:52

    פיגי
    אני לא למדתי בישיבה חרדית, אבי למד בישיבות האליטה של שנות קום המדינה, ובתור אליטיסט אמיתי הוא מתחלחל מהציות שאת מציעה לגדולי ישראל. החינוך היה מבוסס על אוטונומיה של הלומד. כל הציות האבסורדי של ימינו התחיל באותו רגע שבצלאל הטיב לתארו, ברגע שהישיבה הפכה ממוסד אליטיסטי למוסד להמונים.
    בעיה נוספת, מיום שהוכרז שהצלחה אינה הלכה, הוכרז גם שכשלון אינו סתירה. בנושאי חינוך והנהגה ציבורית כשלון הוא כן קושיה. אמנם בטווח זמן מסוים, הגישה שמיוצגת לטענתך על ידי גדולי ישראל, הצליחה, אבל באירופה היא כשלה כשלון חרוץ ואכ"מ.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • פיגי
      2015/08/16 09:15

      לא יודע מה כוונתך "ישיבות האליטה של שנות קום המדינה", בשנים תש"ה-תש"י היו בארץ פחות מ10 ישיבות. {חברון, לומזא, פונביז, בית יוסף, מיר בתחילתה, באר יעקב בתחילתה, כפר חסידית בתחילתה, סלבודקא בתחילתה, ואולי שכחתי מישהו} מי מתוכם אתה מגדיר "אליטות".??
      ולגופם של טענות אם כל מי שיש לו הבנה חדשה בחינוך יחליט שהוא פותח מסגרת ויקרא לה ישבה לאן בדיוק נגיע?
      אגב, בשנים ההם הוקמה המדרשייה בפרדס חנה מתוך אותם סיבות שהוקמה חכמי לב, והייתה לה התנגדות אדירה, ולבסוף הוחלט לא לקרא לה ישיבה אלא מדרשיה.
      גם הרב מבריסק נלחם בכל כוחו כדי לא לשנות את הצביון של עולם הישיבות למשהו עם תיכון.
      הצעד של הרב בצלאל הוא בבחינת "שבירת החומות" ולא ברור לי מניין יש לו את האומץ לגעת בפח השמן הטהור קרי בעתיד ילדי ישראל היקרים


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
      • בצלאל כהן
        2015/08/16 23:55

        אני מתאר לעצמי שהמובן אליטה שג'ק התכוון אליו הוא שבאותו זמן עדיין הגיעו לישיבות אלו שנפשם חשקה בתורה וגילו יכולת למדנית מובהקת, אבל אני משער שהוא ייטיב יותר ממני להבהיר את כוונתו.
        כפי שכבר כתבתי, אני רואה שהצלחת להסיט את התגובות כאן לנושא של ישיבת "חכמי לב", בעוד שמטבעי אני מעדיף שתגובות יעסקו בנושא של המאמר שעליו הן נכתבות.
        אני סבור הנושא של "חכמי לב" רחב מאוד מכדי לשאת ולתת בו כאן, אם תרצה אשמח לדון בנושא בהרחבה פנים אל פנים.
        תוכל לפנות אלי בדוא"ל [email protected] או בטל 050-6528937


        מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
        הגב
  • 11
    יוסי
    2015/08/17 17:57

    תזה יפה ומעניינת אך דומני כי אין היא נכונה. לגופא דמילתא הקושיא המונחת ביסוד המאמר מתחדדת עשרת מונים כאשר לא משווים את הרבנים כיום ל"דור המייסדים" אלא לדור שלפניו – הדורות האחרונים לפני השואה. לדעתי פשיטא שהייתה ירידה דרמטית (אין אני תולה זאת בירידת הדורות שכן לדעתי, הדורות הללו שלפני השואה היו בהרבה מובנים מרשימים יותר מבחינה תורנית מהדורות שלפניהם) אבל היא לא תלויה בעניין הייסוד של הציבור בארץ.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 12
    יואל
    2015/11/26 00:07

    תודה הרב בצלאל. תענוג לקרוא!
    מטרת העיסוק בישיבה בתגובות למאמר הנוכחי הייתה לעודד את מי שנותר מוטרד בסיום המאמר מהיעדר היוזמה בדורנו.
    אכן זווית מעניינת לשאלת אופי ההנהגה בדורנו.
    כמובן שגם הקהל השתנה ואיתו גם המנגנונים החברתיים המשפיעים על זהות ואופי המנהיגים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר