אגודה אחת > חינוך > 'מה נשתנה' של החינוך החרדי

'מה נשתנה' של החינוך החרדי

עימות היסטורי בין הרב דסלר ליאיר לפיד. מה תיכנן הרב דסלר לעולם הישיבות והאם זה הצליח?! הרב מרדכי אדלר, יו"ר עמותת יששכר וזבולון וחבר וועדת היגוי של כינוס קראון פלאזה, בוחן את הדברים.

 
| חינוך | 6 תגובות

הבסיס האידיאולוגי לעולם הישיבות

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, ובכל דור ודור גם קמים ניסיונות ומצבים חדשים שלא ידעום אבותינו, הקדוש ברוך מצילנו גם מידם. זהו לא רק מעשה ניסים, שהרי למדנו שאין לסמוך על הנס, אלא בכל דור ידעו מנהיגי הדור ולהביא לשינוי ולהתאמה כדי לתת מענה לצרכים ולבעיות החדשות שקמו. גם דורנו אנו יש בו ניסיונות לא מעטים, אשר בתגובה להם גם יש להביא לשינויים שיקדמו את פני הרוח. שינויים אינם דבר קל, היהדות במהותה היא שמרנית ולא ששה לחידושים, ויש לנו הדרכות והוראות מגדולי הדורות איך לבצע זאת.

כל מבט לשינוי בחינוך החרדי חייב לעבור דרך מכתבו המפורסם של המשגיח הרה"צ ר' אליהו דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו ח"ג עמ' שנ"ו) בו הוא מנמק את התנהגות עולם הישיבות ובמידה מסויימת גם מכונן אותה[1]. המכתב בא כתשובה לשאלה האם לפתוח סמינריון למורים עבור בחורי ישיבות המעוניינים להכין לעצמם מקצוע לבוא העת. כדרכם של מכתבי תשובה של רבנים בענייני אקטואליה, הוא אינו נכתב בסגנון מאמר בכתב עת אוניברסיטאי אבל עדיין נוגע ואינו נוגע בתחומים רחבים ושונים ומאיר עליהם.

המשגיח זצ"ל במכתבו הנ"ל מביע חשש לאיבוד הסיכוי להצמיח גדולי ישראל כתוצאה מפתיחת הסמינריון. ממשמעות המכתב יש להבין שמדובר בסמינריון שבו לומדים גם לימודים ישיבתיים וגם לימודי מקצוע. בתחילת המכתב הוא אף נוטה לאשר את פתיחתו של הסמינריון לאור נחיצותו תוך כדי הבעת אימון בכוונת ויכולת היוזמים ומציע העמדת סייגים וגדרות לשמור על טהרת המוסד. בכל זאת, לבסוף הוא ממליץ שכלל לא כדאי לפתוח את המוסד. נימוקו הוא הסיכון שבחורי ישיבה אחרים יראו במוסד אלטרנטיבה לעולם הישיבות, ובמקום לשאוף להיות גדולי ישראל, עיניהם יתחילו לפזול החוצה. ברור לו שהשאיפה להוציא גדולי ישראל "אדם אחד מאלף מצאתי" נושא בחובו נפילתם של אחרים אבל הוא רואה זאת כמחיר הוגן לשלם. הוא כואב את כאבם של הנפלטים ואף אינו מתנכר להם בקבעו שיש פיתרון במה שיהיו בעלי בתים פשוטים ובלשונו: "חנווניים" אבל העיקר שלא ישמשו מושא להערצה אצל בחורי ישיבה אחרים.

מרדכי אדלר - יו"ר עמותת יששכר וזבולון וחבר וועדת היגוי של כינוס קראון פלאזה

מרדכי אדלר – יו"ר עמותת יששכר וזבולון וחבר וועדת היגוי של כינוס קראון פלאזה

ההתמודדויות של עולם הישיבות

היום אנו עדים לשני תרחישים קשים ביותר הדורשים בחינה מחדש של אסכולת עולם הישיבות מתוך המציאות בשטח: א. עולם הישיבות הקדושות, מעבר לתופעת הנשירה וחזרה בשאלה שמסתכמת באחוזים בודדים, ישנה תופעה נוספת של "נשירה סמויה" בתוך הישיבות עצמן ונהירה לישיבות לחלשים/נושרים. ב. גידול אחוז הציבור החרדי מתוך אוכלוסיה היהודית בארץ ישראל מחייב היערכות שונה ממה שהיה בגולה ובין הגויים.

כדי להבין טוב יותר מול מה אנו מתמודדים ראוי לקבל מבט חיצוני (יש קושי לי עם המילה "אובייקטיבי") בהרצאתו של יאיר לפיד, טרם פתיחת מפלגת יש עתיד בקריית אונו – הקרייה החרדית https://www.youtube.com/watch?v=HNJZJw1ZE9A . מוטיב ההרצאה היה שהחרדים ניצחו ועליהם לקחת אחריות על המדינה ולכן עליהם להכניס לימודי ליבה לתוך מערכות החינוך החרדיות.

ההרצאה עצמה, ככל שהייתה מרתקת, הייתה לפיד קלאסי: רהוטה, מלאה גימיקים תקשורתיים (חוק יום כיפור) והתעלמות מוחלטת משאלות קונקרטיות ועובדות מהותיות. מר לפיד אינו טורח להסביר למאזין מה קדם לעולם הישיבות ולתנועת ההשכלה/ציונות? מה היה נהוג אצל שאר ה"שבטים" היהודיים ברחבי העולם, הספרדים, היהודים שחיו בארץ ישראל מאז חורבן הבית, הרוסים והאתיופים? הסתיר איך השבט הלבן (חילוני/שמאלני/אשכנזי) הפך להיות הזרם המרכזי תוך כדי ניצול וביזת שאר השבטים. הדברים הללו אינם מסתדרים עם המוטיב שלו ולכן גם אינם זוכים להתייחסות ממנו.

עולם הישיבות כתריס מול ההשכלה

אין ספק שבנקודה אחת מר לפיד צדק. עולם הישיבות כפי שהוא מוכר לנו היום קם כתנועת נגד לתנועה החילונית. הוא רק טועה כשהוא אומר באותה נשימה שהחילוניות קמה כתנועת נגד לחרדיות. תמיד, תמיד, תמיד היו יהודים שלא השלימו עם הנוכחות האלוקית בחייהם ומצאו כל מיני סיבות ודרכים איך להסיר עול שמיים ועול מצוות מעליהם. עיין מס' סנהדרין דף ס"ג: "אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא". תמיד היו "יוצאים בשאלה" ו"אנוסים" שטענו לבעיות השקפתיות עם אלוקים ועם האמונה, אבל כולם יודעים בדיוק היכן קבור הכלב. אמנם, במאה ה-19, עם רוחות האמנציפציה שפרצו חומות הגטו היה צורך בהקמת עולם הישיבות כתנועה נגדית. ולא מר לפיד, על אף שזיהית נכון את נקודת הזמן ואת התופעה, אין לזה כל קשר לקריאה "חדש אסור מן התורה" של החת"ם סופר כי כפי שאתה בעצמך אמרת, אף עולם הישיבות היה חדש!!!

מה שמרתק הוא שהמשגיח זצ"ל במכתבו הנ"ל מתייחס לשתי אסכולות שקמו כתנועת נגד לרוחות ההשכלה: שיטת ליטא (עולם הישיבות) ושיטת פרנקפורט (תורה עם דרך ארץ). המשגיח אינו מתייחס למצב הקודם לתנועת ההשכלה ואיזה שיטה הייתה נהוגה עד אז, אולי שילוב של שתי השיטות יחד, אולי שיטה אחרת, וכן לא ברור איך היה נהוג בשאר מקומות בעולם שלא נפגעו מ"ההשכלה". ושוב אם נוכל לדעת איך היה לפני הקמת עולם הישיבות או איך היה בגלויות אחרות, אולי נוכל ללמוד וליישם את השיטות ההן גם בימינו.

מעניין שמכתבו של המשגיח זצ"ל בא כתשובה לשאלה האם לפתוח סמינריון למורים בו יוענקו תארי BA לחרדים, גם הרצאתו של מר לפיד התרחשה בקמפוס חרדי, היכן שאכן מעניקים תארי BA לחרדים.

תוצאות של עולם הישיבות

70 שנה קיימות ישיבות בארץ ישראל, זה מספיק זמן בכדי להשוות את המציאות בשטח לקווים ששורטטו במכתב הנ"ל. כאמור לעיל, שני המוטיבים המובילים במכתבו הם 1. "אחד מתוך אלף" ו-2. "שיהיו כמה שיפלו". האם זה מה שקורה בפועל? יש להניח שב50 שנים הראשונות היו בסך הכללי לפחות 200,000 בחורי ישיבה[2] (אני נוקט במספר מצומצם בכוונה), לפי העיקרון של 'אחד מאלף' צריכים להיות כיום לפחות 200 גדולי ישראל בין הגילאים 37-87. האם השגנו את המטרה? יש להניח שכן אבל לפני שחוגגים עם השמפניה, יש שני מכשולים רציניים בתוצאות הללו: א. לחלק לא מעט של ראשי הישיבות, רבנים ודיינים המובילים יש תעודת בגרות (ומבלי לנקוט שמות) ו-ב. בארה"ב היכן שכולם לומדים בישיבות תיכוניות, לכאורה יש גדולים במספר לא פחות מזה.

יש לבחון גם את צידה השני של המשוואה. מהו שיעור הנפגעים מהשיטה שמעליו יכול להיחשב ככישלון השיטה? במכתב הנ"ל, המשגיח כותב לגבי שיטת פרנקפורט, "וכמה מהם זהירים מאד אפילו בדקדוקי המצוות" ואותו לשון לגבי שיטת הישיבות בכיוון השני "אמנם, לא נחשוב שלא ידעו מראש כי בדרך זה חס ושלום יקולקלו כמה". אין לנו אלא להסיק מזה ששיעור ההצלחות בפרנקפורט צריך להיות שווה ערך לשיעור הכישלונות בשיטת הישיבות!! אין ספק שמדובר באחוזים בודדים, 5% זה כבר הרבה, 10% זה כבר אסון וכל אחוז נוסף הוא בגדר צונאמי המאיים על זכות קיומו של כלל ישראל. בבחירות האחרונות הצביעו קצת מעל 200,000 חרדים – חצי מהם נשים לרשימת יהדות התורה. על בסיס אותם מספרים שהשתמשנו קודם, 200,000 בחורי ישיבות בחמישים שנים הראשונות, בתוספת 200,000 בעשרים שנים האחרונות יש להניח ש 75% מהנולדים ומתחנכים כחרדים כבר אינם רואים את עצמם כחרדים כלל, או למיצער כאלו שאינם מצביעים ליהדות התורה. האם אפשר לישון בלילה עם מספר זה?

סור מרע ועשה טוב

ובכל זאת, אין לצאת מנקודת ההנחה שמדובר בכישלון השיטה!! חלילה וחס! שיטת הישיבות היא הנכונה ועוד תמשיך להיות הנכונה אבל יש להתאים אותה למציאות הזמן ולעמוד כל הזמן על המשמר שלא יהיה בה סדק, כשלצערינו שני סדקים בחומה נעשו במו ידינו.

המשגיח כותב שיש "סור מרע" שאין לפתוח מוסדות אלטרנטיביים לישיבות שבחור יכול ללכת אליהם ולהרגיש כמו כולם, ויש גם "עשה טוב" להכשיר "חנווניים". בעשרים שנים אחרונות נסדקה שיטת עולם הישיבות על ידי פתיחת "ישיבות לנושרים/חלשים", דבר שלא היה לו אח ורע בכל ההיסטוריה של עם ישראל, לא בבבל, לא בספרד ולא בליטא. מי שלא למד נהייה "חנווני". בווילנא היו בתי מדרשות של סנדלרים, של עגלונים, של חייטים ושל כל מקצוע ומקצוע. מי שכבר לא ראה ברכה בלימודו, הוריו הצמידו אותו לתחום ומקצוע שעניין אותו והוא נהיה בעל הבית טוב – הלוואי שהאברכים של היום היו כמו הבעלי בתים של ווילנא.

להוסיף חטא על פשע, כשנפתח ה"נחל החרדי" כדי שמי שלא לומד יוכל לצאת ולהפוך ל"חנווני", העסקנים יצאו נגדו וגרמו להרחקתו מהקונצנזוס החרדי, במקום לחבק אותו ולחזק אותו. צעד זה ואחרים הדומים לו ייצרו מצב של אנדרלמוסיה בעולם הישיבות. בחורים טובים שיכלו לצמוח לגדולי ישראל הלכו לישיבות לחלשים ומשם קצרה הדרך החוצה ומנגד, כל ה"חנווניים" הפוטנציאליים נשארו בעולם הישיבות תוך כדי הורדת הרמה לכולם.

הזמנים, הם משתנים

גם העניין של שינוי הזמן הוכיח את עצמו, פעם, כדי להיות חנווני היה די בכך שהמיועד קצת "חברה-מן" ומכיר פעולות אריטמיות בסיסיות. אך היום כדי להיות "חנווני", פקיד בנק, מורה לנהיגה או כל מקצוע מתחיל אחר, יש צורך בשירות צבאי ותעודת בגרות. ישנם 999 בחורים שלא יהיו גדולים ולגביהם אין כל פיתרון איך להכשירם ל"חנוונים". לחכות עד גיל 23-25 אינו פיתרון כי עד אז הבחור כבר יבש במצב הטוב או מקולקל במצב הגרוע. מה עוד, כבר הוכח שבמכינות לבוגרים שיעור הכישלון הגבוה ביותר הוא באנגלית (ראה הרצאת לפיד הנ"ל). יש למצוא פתרונות לאחר ישיבה קטנה, מקסימום שנה אחת כישיבה גדולה (במאמר מוסגר – היה ראוי שישיבות קטנות תארכנה ארבע שנים כמו בכל מקום אחר בעולם וכמו שהיה נהוג בעבר בישיבות כמו 'קול תורה'. ואזי הבחור יטעם מה"חופשיות" של ישיבה גדולה רק בגיל 18+ כשהוא הרבה יותר בשל לכך). בגרויות לא רק שאינן "מושא להערצה" אלא שניכר לפי כמות הגדולים, הרבנים והדיינים בחוץ לארץ ואפילו בארץ שהן אינן הפרעה לגדלותם בתורה של הבחורים. ייתכן מאד שגם אותם בחורים שעליהם דיבר המשגיח היו בעלי תעודת בגרות וכפי שמקובל בחו"ל.

בדורות עברו, שינויים במציאות התרחשו לאט, אבל היום בכל שנה הטכנולוגיה והתקשורת משתכללים בקצב שמעמיד בצל את השנה שעברה. אל מול זה גם השינויים שאנו צריכים לבצע חייבים לעמוד בקצב. אם לא נשכיל לעשות זאת, נישאר עם מערכת חינוכית שיודעת לתת מענה רק לבעיות שהיו קיימות בדור הקודם, אבל את הדור הבא היא מאבדת והולכת. לכן, כדי לשמור על הדור הבא של יהודים שלמים ויראי שמיים, עלינו לפעול ולשנות במהירות.

הכותב הינו יו"ר עמותת יששכר וזבולון וחבר וועדת היגוי של כינוס קראון פלאזה

 

[1] כותב המאמר אינו תלמיד חכם ואינו חוקר מומחה. כל דבר נכון במאמר הוא בזכות אחרים. כל טעות היא של המחבר לבד.

[2]

תקופה מחזור שנתי כמות שנים ס"ה תלמידים תקופה לועזית
תש"ה-תשט"ו 1000 10 10000 1945-1955
תשט"ו-תשכ"ה 2000 10 20000 1955-1965
תשכ"ה-תשל"ה 4000 10 40000 1965-1975
תשל"ה-תשמ"ה 6000 10 60000 1975-1985
תשמ"ה-תשנ"ה 8000 10 80000 1985-1995
תשנ"ה-תשס"ה 10000 10 100000 1995-2005
תשס"ה-תשע"ה 12000 10 120000 2005-2015

 

6 תגובות
  • 01
    ולתתך עליון
    2015/04/09 16:48

    אגיד ת'אמת
    דברי הרב דסלר טובים כשלעצמם.
    את לפיד שמדבר גם ובעיקר מתוך שנאה
    אין לי עניין לקרוא.
    הוא בסך הכל הוכיח בשבתו בממשלה
    שחוץ משנאה אין בו כלום.
    ולכן עדיין אינני יודע ואינני רוצה לדעת מה הוא אמר.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    שלומיR
    2015/04/09 16:58

    לא אתייחס לפגמים המתמאטיים המביכים בחישוב הגולמי שלך. במקום זאת, אשאל שאלה מהותית אחת.

    כתבת: "אך היום כדי להיות "חנווני", פקיד בנק, מורה לנהיגה או כל מקצוע מתחיל אחר, יש צורך בשירות צבאי"

    לשם מה, לכל השדים והרוחות, יש צורך בשרות צבאי לשם רכישת מקצוע והפיכה ל"בעל בית" של דאז? לשיטתך לא ייתכן שערבי יעבוד בכל מקצוע באשר הוא מקצוע, הרי הוא לא עומד בתנאי הסף שלך.

    לא זאת אף זאת, הגדלת לטעון שמורה לנהיגה חייב להיות בעל עבר של שרות צבאי ותעודת בגרות. דא עקא, כדי להרשם לקורס מורי נהיגה אין צורך בשרות צבאי, ויש צורך בתעודת 12 שנות לימוד (שניתן לקבל גם מישיבה קטנה).

    http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&id=297:orahot-nehiga-dishot&Itemid=88

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/KishreiChutz/IshureyHaskala/

    חוששני שאתה לא אומר את האמת לגבי כוונותיך האמיתיות, ויש בכך אבק מה מגניבת דעת הבריות. לא רק חוסר קיומו של המסלול ל"חנוונים" הוא זה שמפריע לך אלא כל הסטרוקטורה של היהדות החרדית. שרות צבאי נדרש לא לשם תעסוקה אלא בעיקר לפתיחת אופקים לשם השתלבות בחברה החילונית הכללית, ובגרות נדרשת לא רק לתעסוקה אלא גם לחינוך לערכים חילוניים ודמוקרטיים יותר, שהרי אין בגרות בלי לימודי אזרחות.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    מרדכי אדלר
    2015/04/12 11:41

    אפשר לשלוח קישור גם להנחייות לפתיחת בנק בישראל אבל בתכלס…. גם כאן, לא מעט אנשים הלכו ללמוד להיות מורי נהיגה ונפסלו כי אין להם בגרות.

    אבל זה לא מה שחשוב. השאלה היא, האם המצב היום הוא מספיק טוב שאין צורך בשיפורים או שיש צורך? הפרטים הרבה פחות ראלוונטיים.

    ולגבי צבא, כל עוד יש חובה לשרת לפני שמותר לעבוד, יש להתחשב בה כשבאים למצוא פיתרון לכלל. נכון, פתירון אינדבידואלי אולי אפשר להירשם כבחור ישיבה (שקר מותר?) או להוציא פטור על סמך סעיף שכל, אבל זה לא פיתרון עבור הרבים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    ולתתך עליון
    2015/04/12 17:54

    השאלה כאן היא שוב,
    עד לתקופת לפיד האב, הציבור שבחר בעוני מרצון התקיים מקצבת הילדים
    ואם האשה לא עבדה גם מהבטחת הכנסה.
    גם ההוצאות לתשלום עבור הבנים בתתי"ם ובישיבות היה קטן בהרבה
    והמלגה מהכולל הייתה גדולה בהרבה [יחסית למדד] כשחלק המדינה הן במימון התתי"ם והישיבות
    והן בכוללים היה גדול בהרבה.

    הקיצוצים הביאו הרבה אנשים למציאות של כורח למצוא מקורות הכנסה חלופיים.
    ובלית בררה גם שירות צבאי [מקוצר, ולא רק…]
    מהדורה זו של לפיד ג'וניור מאיצה תהליך זה.

    אבל במאמר משמע שיש עניין לכותב שסתם ישרתו בצה"ל, דבר זה מקובל בציבורים אחרים, אבל לא בציבור ה"חרדי".


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 05
    מצדרביעי
    2015/05/13 23:26

    כתבה מעניינת,
    סתם הערה קטנה- ישנו משפט ידוע {כמדומני בשם החזו"א} שהישיבות מצד אחד הרסו את הגדוילים, אבל מצד שני, זה עדיין שוה, כי את האנשים הפשוטים- זה הציל ורומם,
    מה שקצת הפוך מדעתו של הרב דסלר הנ"ל,
    [וצ"ע לדעתם של הסוברים שלא שייך מחלוקות בהשקפה, כי-"דעת תורה יש רק אחת"…]


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 06
    סתם יהודי
    2016/08/05 18:35

    אהבתי את תגובת שלומיR, והרבה פחות את תגובת מרדכי אדלר אליו.

    לטעון "כך הוא החוק" – זו התחמקות או התממות. הרי על כך בדיוק ניטשת המלחמה. האידאולגיה שלנו טוענת שאין צורך בשירות צבאי ללומדי תורה, והויכוח כאן הוא ברמה האידאולוגית.
    לגבי ה"חנווני" – גם כאן יש כשל לוגי. קיימים המון מקצועות (חלקם יכולים לפרנס לא רע בכלל) שאינם מצריכים תואר אקדמי. גם אלה שמצריכים תואר אקדמי במדעי הכלום – ניתנים להשגה בגיל 30+ במאמץ לא נוראי.
    ועדיין – נראה ומורגש שלכל "דורשי הטובה" – ממרדכי אדלר ועד בן ציון כהן (וכל חבריהם המוזרים..) – יש אג'נדה ברורה ונסתרת: הציבור החרדי כמו שהוא היום לא מוצא חן בעיניהם – וקדימה – בואו נשנה אותו. לא משנה בדיוק למה. אולי טיפה צבא, אולי טיפ-טיפה לימודים אקדמאיים, אולי לימודי תנ"ך יעזרו כדי "לשפר", ואולי טיולים לתל-אביב "כדי להכיר את הציבוריות הישראלית".
    הצד השווה שבכולם – מגעיל אותם האב-טיפוס החרדי הקלאסי.
    וזה עצוב.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר