אגודה אחת > בחירות > לא נבחרות, לא בוחרים!‏ טורו של אברך

לא נבחרות, לא בוחרים!‏ טורו של אברך

לא, זו לא שגיאת כתיב. אם הן, הנשים, אינן יכולות להיבחר, אזי ראוי שאנו, הגברים, נמנע ‏מהצבעה. מסקנה זו מבוססת על שיקול מוסרי. בנוסף, היא מבוססת על שיקולים של תועלת ‏לחברה החרדית כולה, נשים כגברים. הרהורים של אברך כולל שלא מעורה בסצנת הפייסבוק, אך ‏גם לא קורא 'יתד' ואפילו לא 'הפלס'.‏

 
| בחירות | 5 תגובות

לאחרונה עלה קמפיין של קבוצת נשים הקוראות לנשים להימנע מהצבעה למפלגות שלא מאפשרות להן להיבחר. אם אני מבין נכון ההתרחשות היא בעיקר ברחבי הפייסבוק. לפי מה שאני שומע, הרי שהקמפיין הצליח לעורר קול מחאה, אף שהוא לא חלחל לאיזשהו רובד מעשי. איני בקיא בנבכי הפייסבוק כך שבעצם אני מכיר את הקמפיין ואת הפעילות רק מ'כלי שני' – רק משמועות. עם זאת, ברצוני לטעון בעד החשיבות של השינוי שדורשות אותה קבוצת נשים. אני מניח כרגע את השיקול ההלכתי בצד, משום שאני ער לכך שיש צדדים לכאן ולכאן. השאלה ההלכתית אמורה להיות מופנית לפוסקי-הלכה. אך דומני כי באם אכן ההלכה מאפשרת להן להיבחר, הרי שמחויבותנו המוסרית היא לחתור לשילובן כשוות בין שווים. בנוסף, דומני כי שילוב נשים בפוליטיקה יעשה לנו, כחברה, רק טוב.

אני מניח כי כרגע ישנה קביעה קטגורית שאישה אינה יכולה לרוץ לכנסת. הנחתי זו מבוססת על כך  שלא שמעתי על פגישה של אישה כלשהי עם אחד מגדולי ישראל אודות האפשרות שהיא תייצג אותנו נאמנה בכנסת. דומני כי קביעה קטגורית זו, מלבד שהיא אמורה להישקל הלכתית, היא אמורה להישקל גם משיקולים נוספים.

כן נבחרות (יצירה וצילום: אומץ לחרדים)

כן נבחרות (יצירה וצילום: אומץ לחרדים)

שיקולי מוסר

הכלל המוסרי הבסיסי "מאן דסני עלך, לחברך לא תעביד" כולל גם נשים. הכלל הזה הוא הבסיס לצווים המוסריים השונים. מכלל זה נובע כי שימוש באדם כאמצעי בלבד הוא בלתי מוסרי בעליל. כל אדם שונא לשמש ככלי בלבד עבור חברו. כל אדם נוטה לראות בעצמו תכלית לעצמו ולא רק כלי. כל אדם שונא להרגיש כחפץ ביד חברו. למיטב ידיעתי, גם הנשים לא מעוניינות לשמש כחפץ בידי החברה. הכלל המוסרי שהלל קבע כיסוד התורה כולה, מחייב שלא להשתמש באף אדם כחפץ, ככלי.

לחייב נשים להצביע אך למנוע מאיתן את הזכות להיבחר, זו עשיית שימוש בהן כאמצעי בלבד. הן בסך הכול משמשות ככלי בידינו להגדלת הכוח הפוליטי של הציבור החרדי. שווה לנו "להתיר" ואף לחייבן להצביע כדי שכוחנו הפוליטי יגדל. זה שימוש ציני בנשים כאמצעי בלבד. זה נוגד לכלל האלמנטארי "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". זה נוגד לציווי המוסרי הראשון במעלה "ואהבת לרעך כמוך". המוסר מחייב את הנשים והגברים כאחת, שלא למנוע אלו מאלו את הזכות לבחור ולהיבחר. כל אדם הנברא בצלם אלוקים, הוא תכלית לעצמה ובהתאם כך צריך לנהוג בה או בו. המוסר מחייב אותנו לא למנוע מהן להיבחר, אם הן רוצות, בדיוק כמו שאנו הגברים רשאים להיבחר, אם אנו רוצים.

קריאה לדמוקרטיזציה

מלבד השיקול המוסרי ישנו גם שיקול המבוסס על עקרונות דמוקרטיים, שהפנמתם תעשה לנו טוב. למי שלא שם לב, החברה החרדית גדלה ואיתה גדלים גם השוליים. המיינסטרים, הזרם המרכזי, גדל אך ישנן קבוצות שונות המקיפות אותו. אני חש שככל שהזרם המרכזי גדל הוא נהיה יותר ויותר דורסני. עריצות הרוב היא סכנה לכל חברה. הדרך לנסות ולהימנע מעריצות הרוב היא מתן האפשרות לכל הקבוצות להשמיע את קולן. כדי לשמור על איזון נכון של כל חלקי החברה יש לחתור אחר מנגנונים שיתנו לכל פרט, קבוצות קטנות וקבוצות גדולות, מקום ראוי.

לאחרונה אנו עדים למסע דורסני נגד כל קבוצות השוליים. קבוצות השוליים יכולות להיות מימין ומשמאל. זו יכולה להיות מפלגת עץ וזו יכולה להיות קבוצת החרדים העובדים. לאלו יש קול ולאלו יש קול. לא חשוב כמה קטנה הקבוצה ראוי לתת לכל אחת מהן להשמיע את קולה. הקבוצה הגדולה של היום יכולה להפוך לקבוצה הקטנה של מחר. הקבוצה הנרדפת של היום יכולה להיות הקבוצה הרודפת של מחר. הערובה לאיזון נכון בין הקבוצות השונות היא האפשרות של כל אחת להביע ולהשמיע את קולה. צריכים לחתור אחר מנגנונים שיאפשרו לכל קבוצה להשפיע. השיקול בעד הצורך בהשמעת הנשים את קולן בפוליטיקה, הוא אותו שיקול שיש לתת לכל חלקי החברה להביע את קולם.

כל מנגנון דמוקרטי שיבחר יכלול מעצם מהותו את זכותן של הנשים לבחור ולהיבחר. מנגנון זה הינו צורך דחוף שלנו כחברה. אם אנו אכן מעוניינים לשמר את ייחודיותנו, מה שאומר שאנו מעוניינים לשמר את המסגרת החברתית הנקראת "החברה החרדית", הרי שאנו חייבים לתת את הדעת על פיתוח איזשהו מנגנון דמוקרטי. אם נימנע מפיתוח מנגנון דמוקרטי כזה או אחר, הרי שרבים מבני החברה החרדית יתפזרו לכל עבר. זה עלול לגבות מחיר של התפוררות, ברמה זו או אחרת, של החברה החרדית. דומני שניצני התפוררות כזו כבר צצים.

קריאה לריכוך השיח החרדי

בנוסף לשיקולים אלו, דומני כי שילובן של נשים בפוליטיקה החרדית ירכך את הנוקשות המאפיינת לעיתים את השיח החרדי. השיח החרדי בכלל, ובכללו השיח הפוליטי החרדי, מאופיינים בקשיחות ובנוקשות. פעמים רבות השיח הוא חד-מימדי וחד-משמעי. בעולמינו המורכב, גישה זו הולכת ונעשית בלתי רלוונטית.

גישה זו גם גובה מחירים יקרים מהחברה החרדית. החל מבעיות חינוכיות שונות וכלה בבעיות תקשורתיות. ניתן לקשור בין השיח האלים לבין המהומות הנוראיות בפונוביז'. ניתן לקשור בין השיח הנוקשה, הבלתי מתפשר, לבין ההתגוששות הבלתי פרופורציונאלית סביב 'עץ' ו'דגל'. משפחות התפרקו על זה. כוללים עלו באש המחלוקת. ישיבות התרופפו, ואף התפרקו. השיח האלים, הנוקשה, הקשוח, גובה מאיתנו מחירים גבוהים.

אין כל סיבה שלנו כחברה מגיע שיח כזה אלים. אם חפצי חיים טובים אנחנו הרי שכדאי לנו לחתור לשיח מכיל יותר, עגול יותר, רב-משמעי ורב-מימדי. לשיח נשי יש מה לתרום לנו כחברה. הוא יעשה לנו רק טוב. אל לנו לוותר עליו. לשיח הפוליטי ישנה משמעות רבה על ההתנהלות היומיומית. אך לא רק ההשפעה הישירה היא זו שעומדת לנגד עיניי. בעיקרם של דברים, עצם ההכרעה שלנו כחברה על מקומן המובן מאליו של הנשים, הרי שאנו מעצבים שיח מכיל יותר, מרוכך יותר ופורה יותר. מגיע לנו יותר, אין כל סיבה שנדשדש בשיח הגברי-בלעדי לנצח, יש אפשרויות אחרות.

מקבלי ההחלטות, חישבו על כך. אלו לא שיקולים של מה בכך. ראוי שנהיה מוסריים. ראוי שנחתור לחברה דמוקרטית. ראוי שנחתור לשיח בריא יותר.

5 תגובות
  • 01
    אליהו
    2015/05/18 02:14

    אתה לא אברך.
    מבלי להכנס לעצם הענין או להביע את עמדתי,
    חשוב מאד לא לשנות מן האמת גם כשמאוד רוצים לשכנע,
    בל נשתמש בשיטות של האנשים שאנו מגנים אותם, לא להתחזות לא לאיים ולא ללכת סביב, אם אנו רוצים להשפיע ולשנות עלינו להיות ישרים, ברורים וענווים.
    בהצלחה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 02
    י. כהן
    2015/05/18 13:11

    אם לימוד שני סדרים בכוללים לא מספיקים בשביל להיחשב לאברך, אזי אכן אינני אברך.
    אם 17 שנות לימוד בישיבות ובכוללים (שלושה סדרים ביום, 7 ימים בשבוע), שליחת הילדים למוסדות חרדיים על טהרת הקודש (לצערי ללא לימודי אנגלית אך עם המון ערכים אחרים חשובים של אהבת תורה ויר"ש), הקפדה על קלה כבחמורה, פלאפון כשר, אינטרנט חסום, חתירה לידיעת התורה כולה, אם כל אלו לא מספיקים בשביל להיחשב אברך, אזי אינני אברך.

    אבל האמת שלא חשוב מי או מה אני, חשובה הדעה שהשמעתי. אשמח מאוד ללמוד ממך היכן אני טועה, ולשנות את דעתי בהתאם. אני ממש רוצה ללמוד ממך.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 03
    אליהו
    2015/05/27 20:20

    אין יסוד סביר להניח שיש לך מה ללמוד ממני יותר מאשר מכל אדם
    הנושא כבר לא אקטואלי , רק הערתי שעדיף להיות יותר שקוף ויותר אמין , לפי הכתיבה זיהיתי שאינך אברך במובן הקלאסי של המילה וע"כ הערתי.
    אני מוכרח לציין שאני מלא הערכה אליך לפי מה שאתה מתאר וברור לי שזה רק מקצת ,ומה שכתבת זה אך ורק בתוך גדרי הענווה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 04
    יענקי
    2015/08/19 14:48

    י' כהן הנכבד
    דומני כי שילובן של נשים במערכת החינוך הישיבתית יתרום לא פחות משילובן בפוליטיקה החרדית ואף הרבה יותר מכך, הגישה בה כל מערכת החינוך הישיבתית הרמי"ם ראשי הישיבות המשגיחים וכו' כולם גברים, הולכת ונעשית בלתי רלוונטית וגובה מחיר כבד מאד, החל מבעיות חינוכיות שונות וכלה בבעיות תקשורתיות, השיח החד מימדי הנוקשה והבלתי מתפשר של הבחורים הגבריים זה עם זה, אינו מטיב עם מערכת הקשרים החברתית בישיבה, ובודאי לא עם מערכת הקשרים שיבנה הבחור בבואו להקים את ביתו בע"ה עם בת זוגו.
    קשה להבין איך יוכל בחור לקשור את גורלו עם בת זוג מהמין הנשי לפתח בגיל מבוגר יכולות של אמפאטיה הכלה וכדו' לאחר שנים כה רבות של שיח אלים נוקשה וקשוח, לרכות ולשיח הנשית יש הרבה מה לתרום לנו בנושא הזה, אל לנו לוותר עליו, שוו בנפשיכם אם מלבד המשגיח חמור הסבר (שאיני מזלזל באישיותו ותרומתו הכבירה לישיבה) תהיינה גם נשות חינוך רבניות בעלות מעלה עמם יוכלו הבחורים לשוח ולהתייעץ על מצוקותיהם בפתיחות ושקיפות שאינה מצויה בישיבות. (יש לי הצעה ספציפית לכמה דמויות מופת כאלה).
    אני מניח כרגע את השיקול ההלכתי בצד, משום שאני ער לכך שיש צדדים לכאן ולכאן, ברור שהשאלה ההלכתית אמורה להיות מופנית לפוסקי הלכה, אך דומני שבאם ההלכה מאפשרת זאת, הרי שהתועלת היוצאת מכך אינה ניתנת להערכה כלל, בפרט שדומני שלא מצינו שום בעיה הלכתית בכך, וניתן לעשות זאת בגדרי הצניעות הראוים, ומצאנו כבר תקדימים לכך כידוע.
    זאת ועוד, מחויבותנו המוסרית היא לחתור לשילובן של נשים כשוות בין שוים, הכלל המוסרי הבסיסי קובע דעלך סאני לחברך לא תעביד, שימוש באדם כאמצעי בלבד הוא בלתי מוסרי בעליל, והדעת אינה סובלת שנשים ישקיעו את כל כוחן ואונן במשך כל חייהם כדי לאפשר לבעליהן לגדול בתורה ואח"כ לשמש במשרה תורנית כר"מ או משגיח, בזמן שמהם נמנעת זכות זו לחלוטין, כל אדם הנברא בצלם אלוקים הוא תכלית לעצמה ובהתאם לכך יש לנהוג בו או בה, ואף אם אינן גדולות בתורה כדי לשמש כמרביצות תורה, אבל בתחום החינוכי והמוסרי תרומתם לא תסולא בפז.
    עד כאן התגובה.
    מי שקרא ולא צחק או לכל הפחות חייך, כנראה לא הבין.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 05
    יהושע
    2016/08/10 19:59

    כל הטענות של 'ואהבת לרעך כמוך' ו'שימוש ציני' ו'זה לא יפה' הם לא שיקולים אם זה נוגד את ההלכה.

    דבר שני, אני לא חושב שהנשים יתרמו לשיח מעודן יותר. הנשים הם הרבה יותר רגשניות ויותר מוחלטות. ברגע שהן מאמינות במשהו עם להט דתי קשה להן לקבל את הרעיון של 'לעגל פינות' ובסופו של דבר זה מה שנדרש בפוליטיקה, להתפשר.
    הסיפורים של התפרקות משפחות על רקע פוליטי רק יכולים להוכיח שככל שהן נכנסות לפוליטיקה זה משפיע יותר לכיוונים מגוחכים (למי היה אכפת אם לרב היה טרם בייט של שנאה לציונות או השם ישמור 500 מגה של תיעוב) ויוצר עוד משהו לחלוק עליו. וככל שהן ייכנסו 'לדוסיאדה' כך ייווצרו יותר חיכוכים מיותרים(רק לחשוב על גירושין על רקע ויכוחים על חלוקת תקציבים לסמינר או לישיבה?)


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר