אגודה אחת > אחריות ציבורית > האינטרנט הקולי, בעיה חדשה או תחילת הפתרון?!

האינטרנט הקולי, בעיה חדשה או תחילת הפתרון?!

האם כשאסרנו את האינטרנט, קלענו אל לב הבעיה?! או שמא הווטסאפ הקולי מוכיח לנו שהבעיה היא שונה לגמרי?! מתי הורוביץ עם תובנה חדשה

 
| אחריות ציבורית | 4 תגובות

העיתונות החרדית החלה בתקופה האחרונה להתריע נגד הווטסאפ הקולי. זה החל בטפטוף של מכתבים למערכת מ'אבות מודאגים' והמשיך בכתבות המתארות את בחור הישיבה או נערת הסמינר כשאזנם צמודה לאפרכסת כמו אינפוזיה. לפחות נחסכו מאיתנו תיאורים קשים יותר הרווחים בהתמכרויות אחרות במחוזות אחרים.

אין לחשוד את עורכי העיתונים באינטרסים כלשהם, לפחות לא בענין הזה. התופעה כנראה באמת צברה תאוצה כשאיזה יזם זריז הבין שיש ציבור שלם שלא משתמש בווטסאפ ואפשר להציע לו חוויה חלופית שתצליח לחדור את חומות וועדת התקשורת. רק אחרי שהשימוש הפך להיות רווח יותר ויותר, וממכר בדיוק כמו הווטסאפ הכתוב, הבינו כמה מחנכים שבעצם גם זו בעיה. הם צודקים! לא צריך לפגוש בעוד ועוד צעירים מכורים שעיניהם אדומות כדי להבין שיש כאן סכנת התמכרות. די להעתיק את הידוע לנו על ההתמכרות לרשתות החברתיות או לסמארטפונים למיניהם (ודומיהם…), ולהבין שאותה תופעה בדיוק מתרחשת גם שם – בווטסאפ הקולי.

fb-post

וואטסאפ (מתוך אתר החברה)

אז הבעיה היא כבר בכל מקום. איסור גורף כנראה כבר לא יוטל על הווטסאפ הקולי, או משום שקשה להגדיר את זה. או משום שאין טעם לנעול את דלתות האורווה אחר שהסוסים ברחו ממנה, למרות שזה מנהג רווח. במקום זאת מזהירים את ההורים לשים לב להתנהגות הילדים ולעיסוקיהם, זו המלצה שאי אפשר לחלוק עליה. תמיד היתה נכונה ותמיד תישאר כזו. גם בעידן הקרח, טרום הטכנולוגיה.

אבל התרחבות הבעיה לתחומים שלא שערום אבותינו אך תמול שלשום, אמורה לגרום למחשבה נוספת. הן על טכניקות ההתמודדות, דבר שכבר נעשה כשההמלצה איננה איסור אלא חינוך. אבל אולי צריך לתהות על העבר. אולי ההמלצה על איסור גורף לא היתה נכונה גם אז. אולי הבעיה איננה 'האינטרנט' השחור והמפחיד, אלא משהו אחר. אולי הקשר עם החוץ? אפשר לווסת אותו ולשלוט בו? אולי מחסור בחוויות חיוביות? אולי הצעירים חסרי המנוח של דורנו צריכים באמת קשר רציף וקבוע עם כל העולם, מה שצעירים פעם לא היו צריכים?! ואז, מה נציע להם?

 אז נכון שרשמית הבעיה היא ה"אינטרנט", אבל לפעמים נכון יותר לעצור ולשאול, רגע, "מה זה אינטרנט?" עוד לפני שנדון מה הבעיה באינטרנט, צריך לדעת מהו אינטרנט. הפעלת מעגל סגור מרחוק באמצעות רשת, היא גם 'אינטרנט'?

 לא ניכנס להגדרה המילונית/טכנולוגית של המילה, אלא לחווית השימוש בו, "אינטרנט" שאנשים רוצים להתחבר אליו הוא בעצם עולם של חדשות ומזג אויר, מידע, פורומים, חברים, מיילים, קניות,  בנקים, ממשלה, שיחות סקייפ ועוד. האם כל זה אסור או בעייתי? לכאורה לא.

 איפה אם כן טמונות הבעיות?

 הרבה בעיות: התמכרות ובזבוז זמן, חשיפה לעולם הגדול, לשון הרע, רכילות, בלבול דעות, אלימות, פשעים והונאה, וגם נושאי צניעות.

 אנשים נוטים לחשוב שעיקר הבעיה היא זו האחרונה – הצניעות, אבל בעולם הגדול ההתמודדות היא שונה לגמרי. גם במקומות שנושא הצניעות אינו סוגיה, משום מה – עדיין נשארים עם 7-8 האחרות. וכך גם העיוורים שמשתמשים באינטרנט באמצעות קול בלבד – על ידי תוכנה שמקריאה כל מה שכתוב על המסך.

 ההתמודדות עם חדירת האינטרנט הקולי לחיינו, מלמדת שהבעיה איננה הויז'ואל, אלא משהו אחר, עמוק יותר. המציאות מלמדת אותנו שקווי התוכן למיניהם פורחים. כמו כן נפתחות מדי יום ביומו קבוצות "ואצפ-פון" חדשות להודעות בין בני משפחה או שעשועים ובדיחות בין חברות הכיתה.

אלו לא רק קווי הנייעס למיניהם – ולהבדיל קווי התורה ו"קול הלשון", יש גם את "המכירה השכונתית" שבה מבצעים קניה טלפונית בזול. ומערכות ניהול חשבון הבנק באמצעות מערכת קולית-טלפונית.

 כלומר, אם מנתחים את הצורך של אנשים ב"אינטרנט" אנחנו מגלים שה"אינטרנט העיוור" כבר קיים עמוק בתוכינו.

 יש בהם בקוי הטלפון – חדשות, מזג אויר, מידע, זמני אוטובוסים, חברים, שיעורים, הרצאות, הודעות, קניות, בנקים וממשלה – זהו "אינטרנט" של ממש, הוא מביא לפתחנו את רוב ההתמודדויות שיש באינטרנט הצבעוני והתוסס.

 הוא מביא התמכרויות וילדים שמתקשרים שוב ושוב לשמוע בדיחות לעוסות, כשמשעמם – הבדיחות הופכות גם לגרועות… הוא מביא בחובו קוי נייעס שמקילים בלשון הרע ורכילות, ועוד.

 למזלנו, אין בו הרבה מידע על העולם הגדול והנעשה בו, ולכן מהבחינה הזו האינטרנט הקולי די מוגן.

 ולמעשה יש כאן הזדמנות להתמודד מול האתגרים בשדה קרב נוח ומחסן בעל "נגיף מומת". וכשיום אחד ימאס לאנשים לבצע רכישות ארוכות ומתישות בלחצני הטלפון, או לקבל צינתוקים מהוצאפ-פון – הם יוכלו להשתמש בנינוחות באינטרנט הצבעוני, מבלי להיבלע אל תוכו.

 

 

 

4 תגובות
  • 01
    נתנאל אדיר
    2015/03/02 00:15

    נהנתי מאוד מהכתבה, והרגשתי בתוך תוכי כבר זמן רב את מה שכותב המאמר ניסח בצורה נפלאה. יש כאן תופעה אחת, של יצירת קהילה וירטואלית, שדילגה מהמכשיר החכם היישר למכשיר הכשר, בצורת הקווים.
    אני חושב שכמו כל דבר הוא יכול להיות מסוכן, וגם מועיל, והעתק והדבק כל מה שכבר נכתב על הסמרטפונים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 02
    יוסף רוז
    2015/03/02 12:18

    אהבתי,
    ושאלתי עמי, האם לא הגיע הזמן להתמודדות חינוכית מול האתגרים?
    להרים את הכפפה ולהכין מערכים למחנכים בנושא הטכנולוגי באופן כללי, עד מתי נבלום? נתמגן? העת ליזום!
    יישר כחך!


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 03
    אהרלה
    2015/03/02 14:39

    הבת שלי קיבלה מבית הספר (בית יעקב כמובן) לפני אחד החופשים האחרונים מספר אליו מתקשרים ויש בו סיפורים ועוד – אין לי מושג מה, כי ביקשתי ממנה לא להתקשר. מסתבר (במשמעות החרדית של המונח "מסתבר") שהקו לא מתופעל ע"י בית הספר אלא ע"י רשת החינוך או משהו דומה. האמת היא שזה מצחיק כי אני רואה בעין חושדת עד עקומה כל מה שבית הספר מנסה להנחיל ואני עדיין שולח לשם, כאילו שיש לי ברירה. מה שפתאום קלטתי מהמאמר שלך זה, שבית הספר – שלא במודע – מפתה את הילדים להתמכרות שיכולה בקלות לעבור מקו "חינוכי" לקו בידורי-עסקי (בהנחה שהראשון אינו כזה).


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
  • 04
    יסמין
    2015/03/16 23:14

    האינטרנט והווטסאפ רק חושפים בעיות אינהרנטיות בחינוך החרדי. היום זה האינטרנט, מחר – משהו אחר.
    לכן, מערכים לשיעור על הטכנולוגיה עשויים להועיל זמנית אך לא לטווח הארוך, כי הם לא בגדר חינוך אלא אילוף (אא"כ הם יהיו עמוקים ובעצם יהוו פתח לדיונים כנים ולחינוך לערכים באופן כללי ולאו דווקא קשור לאינטרנט).
    ציניות, קלות דעת, חינוך לבטלה, שמירה על מעטה של רושם חברתי, חוסר פתיחות וכנות לשאלות, חוסר קבלה של היצריות שבנפש –
    כל אלו הם רוחות סוערות וגועשות שמסכנות את עתיד הילדים באמת.
    האינטרנט הוא סימפטום למחלת החינוך של הדור.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    להגיב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר