בחירה נכונה בשידוכים // טור אישי

בטור אישי נוסף, יהודה אדלר בוחן את נושא השידוכים בקרב הבחורים העובדים ומצביע על נקודת החולשה שמאפיינת אותם - הרגשת הנחיתות וחוסר ביטחון בהחלטות שקיבלו.
IMG_4155

​​״תוך שנה שנתיים הוא מוריד את הכיפה״ את המשפט הזה שמע אבא שלי כשהוא שלח אותי ללמוד בישיבה תיכונית חרדית.

״תוך חודש חודשיים הוא מוריד את הכיפה״ את המשפט הזה שמע אבא שלי כאשר הוא שלח אותי לנח״ל החרדי.

״תוך יום יומיים הוא מוצא בחורה טובה״ את המשפט הזה שמע אבא שלי משדכנית לאחר שיחה איתי כשהתחלתי שידוכים.

שלושת המשפטים הללו מהווים קשר בלתי מנותק האחד מהשני. שלושתם מהווים צומת דרכים מאוד חשוב להכרעות משמעותיות בחייו של המתבגר החרדי.

לאיזה סוג של ישיבה קטנה הילד ילך? לאיזה סוג של ישיבה גדולה הנער ילך?

ושתי השאלות האלה מצטמצמות לנקודה מאוד קריטית של ״איזה סוג שידוך הוא יקבל"..

לפעמים נראה באופן מאוד מתסכל, שכל פניה בצומת חיי המתבגר החרדי מושפעת מהשאלה ״איזה שידוך הוא יקבל״.

באיזשהו מקום יש כאן מה שנקרא – 'הציון המסכם', או בעגה הישיבתית ״הכן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין״. הבחורה איתה אתה מתחתן, או סגנון הבחורות אותם מציעים לך, בעצם מהווים מדד לכמה השקעת בישיבה קטנה או בישיבה גדולה. או ליתר דיוק לכמה החלטות 'נכונות' קיבלת במשך חייך.

כל צומת דרכים בחיים מובילה לצומת נוספת. הבעיה אצלינו היא לדעתי, שכאשר ההורים/בחור מגיעים לצומת דרכים הם לא מקבלים הכרעה לפי הצומת הנוכחי, וה"באשר הוא שם", אלא לפי איזה צומת עתידי וערטילאי.

הדבר העיקרי שמשפיע על מערכת קבלת ההחלטות היא: העיקר שיראה דומה לכל שאר הבחורים שנמצאים באותו צומת.
 ​​
כמה צריך לברר?

לא מזמן פגשתי חבר שלומד בישיבה, שוחחנו על החיים שלו כבחור ישיבה מול חיי כבחור עובד. תוך כדי שיחה הוא אומר לי, "תגיד: איך זה שאצלי יש שידוך שההורים של הבחורה מבררים עלי כבר 3 חודשים, ואתה יוצא עם בחורה שביררה עליך מקסימום שבוע".

עניתי לו שההבדל ביני לבינו טמון בכך שהסיפור חיים שלו ואופי החיים שלו נראה כמו של כולם וההחלטות שהוא קיבל גם הם היו כמו כולם, אז בכדי למצוא את ההבדל בינו לבין בחורים אחרים צריך לחפור הרבה. לעומת זאת אני וההורים שלי כשקיבלנו החלטות, קיבלנו אותן לפי מה שהתאים באותו זמן והיה נכון לאותו זמן. לכן הרבה יותר קל להגדיר במה אני שונה מאחרים, ולמה הבחורה שמבררת מתאימה או לא מתאימה לי.
 
​​ב​​גללי או בגללו

ישנה טענה עיקרית שאני שומע מפי אלו שבחרו בדרך הלא קונבנציונלית, שלא הולך להם בשידוכים "בגלל…"

אני חושב שהסיבה העיקרית שלא הולך להם היא בגלל ה'בגלל', "בגלל שיצאתי לאקדמיה"… "בגלל שהלכתי לצבא"…

אם בחור תולה את אי-ההצלחה שלו בהחלטה שהוא קיבל כי הוא חשב שזאת ההחלטה הנכונה באותו זמן, כנראה שהוא לא היה בטוח בהחלטה שלו מלכתחילה, ואז הוא לא שונה מכל אלו שקיבלו החלטות בחיים "בגלל מה שיגידו עליהם בשידוכים" והוא לא יכול לבוא בטענות.
 
​​ביטחון בהחלטות

כאשר בחור בטוח בהחלטות שהוא קיבל, ולא מסתכל עליהן ככאלה שמורידות מערכו אז אף אחד אחר לא יסתכל עליהן ככאלה. אבל אם הוא עצמו מסתכל עליהן ככאלה כנראה שהן באמת מורידות מערכו.

אם בחור שהלך לצבא יושב באוטבוס בחזרה לשכונה בה הוא גדל ומביט על עצמו בתור אחד שהלך לצבא – כי הוא לא הסתדר באף מסגרת אחרת, וזאת האלטרנטיבה האחרונה, אזי גם הבחורות יראו אותו בתור אלטרנטיבה אחרונה.

הבחור שהולך ללימודים בחשיבה של "אם גדול-הדור לא יצא ממני אז לפחות שיצא ממנו יהודי טוב ופשוט" – שלא יתפלא כאשר לא יציעו לו בחורות, כי אף בחורה לא רוצה יהודי פשוט. אבל אם הוא יסתכל על הדרך שבה בחר כדבר הכי הנכון בשבילו, ולא בדיעבד – גם היחס אליו יהיה לכתחילה ולא בדיעבד.

אז פעם הבאה שאתה חושב להאשים את ההחלטות הנכונות שקבלת במי שאתה היום, תסתכל במראה ותזכור מי קיבל את ההחלטות ותאשים אותו.

3 תגובות
  • 01
    אחת
    2014/09/07 12:41

    יפה , אהבתי מאד.. מקווה שיקראו את זה כל אותם הבחורים..


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    יהודה אדלר
    2014/09/07 14:25

    או כל אותן בחורות…


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • chavafeldman
      2014/09/14 17:00

      אל תתפשר בבחירה שלך, פשוט תתחיל לבחור אחרת.
      זו לא ברירת המחדל, זו ההזדמנות שלך כאחד שהלך בשבילים אחרים ומצא בהם עולמות חדשים ונפלאים!


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב

השאר תגובה