אגודה אחת > כללי > על מה אני בוכה? / טור אישי

על מה אני בוכה? / טור אישי

מיכאל נכטילר בטור אישי לתשעה באב מברר את מהות הבכי האבל והחורבן.

 
| כללי,תורה | 4 תגובות

על מה בכיתי? על מה אני אמור לבכות? על מה אני צריך לבכות? על מה אני חייב להזיל דמעה? ועל מה כולם בוכים?

ניתן לדחות את הספק בקש, או מאמר מוסרי על חסרון היכולת לכפר בזבחים ועולות, על הריחוק של השכינה בהעדר בית ה', על שפלותם של ישראל בעולם, על פיזור גלויותיהם, על חורבנה של תורה, על שנאת חינם, פריצות ושפיכות דמים, על חטאינו וחטאי אבותינו, על הגויים אשר סביבותנו, על שואת יהודי ארופה, גזירות ת"ח ות"ט, גירוש גוש קטיף וגזירות לפיד, הרוגי צוק איתן וכו' וכו'.

אני יכול לדחות את עצמי באלו, אבל איני רוצה.

איני רוצה כי בכך אפטור עצמי מהשאלה האמיתית, מה חסר לי, לנו, כעם וכיחידים, אשר מביא אותנו לידי בכי, כל פעם מחדש. 
האם על העבר הנדמה בעינינו כחלום ורוד שחלף? על סיפור מפעים של עם שאבד?
האם על צרות ההווה? הפרנסה? קשיי חינוך הילדים? האם על מצב האומה? בעיות הביטחון? חוסר שמירת הדת? קשיי הכלכלה? חוסר המוסר שמשתולל ברחובות?
האם על העתיד אנו בוכים, כמשתוקקים למשהו טוב יותר? לאושר כללי שיקיף אותנו, שיזקוף את גוונו השפוף?

כמדומני שגם אם ממש אבקש, אתקשה למצוא תשובה לשאלה זו. איש איש וחלומותיו, איש איש ושברו, איש איש וצרותיו, ואיש איש ושאיפותיו. 
הצד השווה שבהם, לפחות של אלו המתאבלים ביום זה, הוא בהסכמה על מקורם של הצרות, של הכאב, של חוסר השלמות. הסכמה על כך שמפני חטאנו גלינו מארצנו, הסכמה שחלומותינו ימומשו אך אם ננהג כהלכה, כעם ה', וכיחידים – עובדי ה'.

הכאב המשותף הוא כאב של ציפיה ונטישה. ציפיה לכך שכיהודי אני צריך להיות במקום אחר, במעמד אחר, בצורה אחרת מאיך שאני היום, ותחושת נטישה של מי שאמור היה להוביל אותי למקום זה, אני עצמי, ואלוקי.

את זעקת "א-לי א-לי למה עזבתני" זועקים רבים, בבכי של לב שבור ומאוכזב, כל אחד בשבר שונה מחברו, אך כולם כאחד מבקשים ומחפשים את אותו המנחם שישיב את נפשם. זהו בכיו של תשעה באב.

"השיבנו ה' אליך ונשובה"

 

4 תגובות
  • 01
    משה
    2014/08/04 12:57

    נגעת בנקודה נכונה. שנים אני מנסה להגדיר לעצמי מהי תחושת האבל על החורבן, דבריך הכתובים בטעם נותנים מעט כיוון.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    ג'ק
    2014/08/04 13:01

    מה שמיכאל מתאר זו תחושה של תשובה, לא תחושה של אבל.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    שלומי
    2014/08/04 13:04

    צריך להודות על האמת, אנו לא בוכים.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    אבי
    2014/08/04 13:08

    ימי אבל תמיד מתקשרים בצורה סובייקטיבית עם הסבל האישי וכל אחד לוקח את זה למקום שלו.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר