אגודה אחת > גליונות אגודה אחת > תורת חיים, לימוד ערכי התורה המשפיעים על כל צעד ושעל בחיים

תורת חיים, לימוד ערכי התורה המשפיעים על כל צעד ושעל בחיים

 
| גליונות אגודה אחת | אין תגובות

בדברים אלו אין אנו מוצאים תשובה לבעיה, כאשר מחד טוען הכותב שבין אדם לחברו ובין אדם למקום היו תלויים זב"ז, ומאידך טוען שהיום אינם קשורים, מה נשתנה? והאם באמת קשורים הנושאים זב"ז?

ועוד- חיזוק ופרסום המצוות  של בין אדם לחבירו בצורה הנוכחית למעשה בא להפוך את המצוות הללו לכעין מצוות שבין אדם לקונו (עזור לחברך כדי לקיים רצון קונך), אך אינו משפר מידותיו בעצם. יעזור האדם לחברו מתוך פרומקייט ולא מתוך רחמים.

ואיך שלא יהיה הבעיה זועקת הכיצד אדם הממלא כרסו ויומו ואף חייו בש"ס ופוסקים יכול במקביל להיות בעל מידות מושחתות. האין הדברים סותרים זה לזה?
נראה לי, ואף הכרח הוא לומר כך, שהפתרון טמון בצורת לימוד התורה.

אמר לי פעם אברך רציני ומתמיד בעל ותק רב שבכל שנות לימודיו כל הקשר בין לימודו במשך היום לבין חייו הוא חצי שעה משנ"ב שבסופו. שכל ימיו עוסק הוא במתמטיקה לשונית, בנסיונות ופיתולים לסידור שיטות, במשחקים בהגדרות שונות ומשונות, ובדינים וגזרות הכתוב והגדרתם. ומה הקשר בין כל אלו לחייו? מה הקשר בין כל אלו לתכני חייו?

בחור ואברך ממוצעים בימינו לומדים ומשקיעים בתורה שאינה תורת חיים, אין בה הוראות והדרכות ערכיות לחיים (כי אם "הלכות ודינים"), אין בה כיווני מחשבה והסתכלות (כי אם "גדרים"), תורה כזו פלא הוא שאינה משפיעה על לומדיה?

אמנם כל מי שעיניו בראשו יכול לראות ההבדל הבולט בין הרמה המוסרית של תופסי התורה לשאינם, אך אי"ז אלא בע"כ של תופסי תורה זו, הם אינם מתכוונים לכך. התורה מנחילה ללומדיה בעל כורחם חלק מערכיה, ובעל כורחם מכריחתם לנהוג מנהגי יושר, אך אם תורה זו אינה נלמדת כתורה ערכית, כהדרכה מוסרית- ברור שאינה יכולה לחנך, אלא לאלף בלבד (ואף זה ברמה מוגבלת).כדי לתקן מצב זה עלינו לחזור וללמוד תורת חיים.

עלינו להתעמק בערכיה הקיימים בתוך דיניה וגדריה, לחפש את טעמיה ואמירותיה, לתת לה ללמדינו אורחות יושר.

ואך אז טל תורה יחיינו, והמאור שבה יחזירינו למוטב.

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר