אגודה אחת > גליונות אגודה אחת > צנצנת המן לדורות

צנצנת המן לדורות

 
| גליונות אגודה אחת | אין תגובות

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'–מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה', לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶל-מֹשֶׁה; וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת, לְמִשְׁמָרֶת. [שמות טז]

ופרש"י: בימי ירמיהו, כשהיה ירמיהו מוכיחם למה אין אתם עוסקים בתורה והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה מהיכן נתפרנס הוציא להם צנצנת המן, אמר להם 'הדור אתם ראו דבר ה" (ירמיה ב לא) שמעו לא נאמר אלא ראו, בזה נתפרנסו אבותיכם, הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו.

האם זו הבטחה ללומד שלחמו ירד לו מן השמים כמן או רק הדגמה של קצה ההנהגה של השגחה פרטית אך לא מודל לחיקוי? ואם תמצי לומר הבטחה, האם זו הוראת שעה או הבטחה לדורות? ומספק זה שורש להבנת דברי הרמב"ם הידועים בסוף הלכות שמיטה ויובל: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו: מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים—שנאמר "יורו משפטיך ליעקב, ותורתך לישראל" (דברים לג,י). לפיכך הובדלו מדרכי העולם–לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן; אלא הם חיל ה', שנאמר "ברך ה' חילו" (דברים לג,יא), והוא ברוך הוא זיכה להם, שנאמר "אני חלקך ונחלתך" (במדבר יח,כ) ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם–הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דויד אומר "ה' מנת חלקי וכוסי–אתה, תומיך גורלי" (תהילים טז, ה) הרי כאן הבטחה למשליך הבלי העולם שיספיק לו הקב"ה את צרכיו כשבט לוי, האם כוונת הרמב"ם שלא יצטרך לעסוק בפרנסה ? אם אכן כך, נראה שלהבטחה חריגה כזו לנס גלוי כמעט צריך למצוא מקור מהימן וברור, יתכן לייחס את מקור דברי הרמב"ם למדרש שממנו הביא רש"י את פירושו.

כדי לעמוד על כוונת הדברים יש לעיין בדברי המדרש במקורם, מקור הדברים הוא במכילתא ובמדרש תנחומא, נביא בזה את לשונם. ותן שמה בלא העומר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם. רבי יהושע אומר לאבות, רבי אלעזר המודעי אומר לדורות, רבי אליעזר אומר לימות המשיח ולימות ירמיה הנביא שבשעה שאמר ירמיה לישראל מפני מה אין אתם עוסקים בתורה אמרו לו במה נתפרנס הוציא להם צלוחית של מן ואמר להם 'הדור אתם ראו דבר ה" אבותיכם שהיו עוסקין בתורה ראו במה נתפרנסו אף אתם אם תעסקו בתורה הקב"ה יפרנסכם מזה. [מכילתא, בשלח]ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר, לדורות. רבי אליעזר אומר, לימות המשיח. שבשעה שאמר ירמיה לישראל, מפני מה אין אתם עוסקין בתורה. אמרו לו, אם אנו עוסקין בתורה במה נתפרנס. באותה שעה הוציא להן צנצנת המן ואומר להם, הדור אתם ראו דבר ה', המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לא נבוא עוד אליך (ירמי' ב לא).

אבותיכם שעסקו בתורה, ראו מהיכן נתפרנסו, ואתם עסקו בתורה ואני אפרנס אתכם מזה. [תנחומא בשלח כא] וכך כותב הנצי"ב על המכילתא:לימות המשיח שיהיה אז ג"כ מן וידעו מה הוא ומנהגו. ולימות ירמיה שהבטיחם שיפרנסם מזה אם יעסקו בתורה אבל בשארי דורות לא מצינו, ולר"א ה"פ זה אות שהקב"ה עושה נפלאות בפרנסה לעוסקי בתורה ומזה נלמוד לכל עוסק בתורה שיפרקו ממנו עול דרך ארץ באיזה אופן שיהא. נראה שיש כאן מחלוקת בנקודה זו בדיוק, רבי אלעזר (המודעי) רואה במשמרת המן אות לדורות הבאים כולם ואילו רבי אליעזר נוקט שהרמז פונה לדור או דורות מסוימים ומוגדרים, נראים הדברים שגם בתנחומא הכוונה לשני דורות, דורו של ירמיה ודורו של משיח, שכן הוא אומר לימות המשיח לאפוקי מרבי אלעזר שאמר לדורות ומיד מביא את המעשה מימות ירמיה, ומשמעות דורשין דאיכא בינייהו איך להבין את המילה לדורותיכם, האם לדורות כולם או מיעוט דורות שניים. לדברי רבי אליעזר נראה שיש הבטחה לנס מיוחד בשני דורות אלו, בירמיה על פי נביא ולעתיד לבא משום שכל הטוב מיועד לדורו של משיח, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, לדברי רבי אלעזר המודעי יש כאן לכאורה רמז להשגחה מיוחדת המלווה את העמל בתורה אך לא בדרך נס.

הגר"א בהגהותיו על המכילתא מוחק את המילים 'לימות המשיח' ויש לעיין אם משום שלא נמצא מקור לנס המן בימות המשיח או שנקט שתוכחתו של ירמיה היא לדורות.
למעשה המחלוקת היא רק האם יש נס בשני דורות אלו, לדורות ברור שאין מן ולא הבטחה דומה, שהרי רבי אלעזר לא דיבר על נס ורבי אליעזר לא דיבר לדורות, ברור אם כך, שהרמב"ם שדיבר לדורות אם שאב מכאן הרי זה מדעת רבי אלעזר, ודבר זה אף אינו צריך לפנים אלו שהרי דברי הרמב"ם ברור מיללו בהלכות תלמוד תורה והאריך בפירוש המשנה באבות לגלות את דעתו הברורה באיסור על הלומד תורה לפרוק עול הפרנסה מעל צווארו.
אכן עלה לנו שדברי הרמב"ם עולים בקנה אחד עם דברי המכילתא והתנחומא.

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר