אגודה אחת > אחריות ציבורית > ממשלת הצללים – השאלות הקשות

ממשלת הצללים – השאלות הקשות

מליאת האופוזיציה שהתכנסה הבוקר בכנסת, מעוררת שאלות קשות. האם אנו מוכנים להיות שותפים בעיצוב פניה של מדינת ישראל, יחד עם השמאל וערביי ישראל? ואלו פנים יהיו למדינה הזו?

 
| אחריות ציבורית,בחירות | אין תגובות

הבוקר התכנסה בכנסת מליאה אלטרנטיבית של האופוזיציה. בצעד הפגנתי חריג, כמחאה על הדורסנות הקואליציונית. מליאת הכנסת די ריקה, כתמיד. בפרט שאין כל איום אמיתי על יכולת הקואליציה להעביר את החוקים שהיא חפצה בהם. באולם הסמוך יושבים עשרות חכי"ם מן האופוזיציה, שמאל ערבים וחרדים.

קשה להעריך עתה אם למחאה האופוזיציונית הזו תהיה משמעות בהמשך, או שבישראל כמו בישראל, רק הכח מדבר. אבל ההתכנסות הזו מעוררת כמה שאלות שכדאי לדון בהן. שאלות של ממש, לא רק הצגה למצלמה.

בראש ובראשונה, לא מדובר ב'ממשלת צללים' בה יש ראש ממשלה מן השמאל ותומכים בה חרדים וערבים. יש שם שלוש מרכיבים מרכזיים די שווים בגדלם, החרדים בולטים בנוכחותם והם מהווים חלק אינטגרלי מהממשלה הזו.

האם אנו מוכנים להיות חלק מממשלה אמיתית כזו? גם כשהיינו חלק מממשלות, לא היינו חלק ממקבלי ההחלטות ממש. יהדות התורה נמנעה מלקחת תפקידי שרים באופן עקרוני מתוך אמירה הצהרתית שהיא לא ממש חלק (אבל לקחה את וועדת הכספים מה שלא ממש הולם את האמירה הזו). ש"ס אמנם לקחה תפקידי שרים, אבל לא מהשלישיה המובילה. אולי זה רק לא הזדמן? ייתכן. מכל מקום לא נרשמו אמירות רבות במישור הלאומי, החרדים היו פעמים רבות חלק, אבל הרבה פעמים הם היו 'נוכח נפקד'. האם זה יכול להשתנות?

מקור: פייסבוק, יו"ר האופוזיציה.

האם כך תיראה הממשלה הבאה? מקור: פייסבוק, יו"ר האופוזיציה.

ומי הם חלקיה האחרים של ממשלה כזו? השמאל והערבים. הערכים של השמאל ושל ערביי ישראל אינם סודיים. בשביל שיתוף פעולה פוליטי בהבכת הקואליציה אין צורך בהזדהות עם ערכי השמאל. אך בשביל שיתוף פעולה אמיתי בממשלה עתידית, צריך וצריך. האם נוכל להזדהות עם אותם ערכים? חלקם דווקא יכולים להתאים לנו ואך סיבות היסטוריות גרמו שלא נזדהה איתם. בסולם הערכים שלנו, חיי אדם קודמים לאינספור דברים אחרים. הם אפילו לא באותו סולם. נמצא שותפים טבעיים לתפיסה הזו בשמאל, מהר יותר משנמצא לה חברים בימין. אולי לא מן הסיבות הנכונות.

ומה עם 'מדינת כל אזרחיה'? לפחות חלק מערביי ישראל, ככל הנראה רובם, מעוניינים רק לחיות כאן בשלוה ובנחת. היסטורית, החרדים לא חיפשו עצמאות מדינית אלא גם רק את היכולת לחיות בשלווה ובנחת בארץ אבותיהם ולקיים מצוות בלי מפריע. גם השמאל טוען שהוא רק רוצה להפריד את הדת מן המדינה וליצור מדינה 'רזה' שאין לה יומרה לומר לאזרחים כיצד לחיות את חייהם הפרטיים. אנחנו מוכנים ליצור איתם שיתוף פעולה אמיתי? זה יכול לפטור אותנו מכמה בעיות אקוטיות העומדות כרגע בראש סדר היום. אבל ליצור כמה בעיות אחרות חדשות שאפילו לא טרחנו לגבש עמדה ברורה לגביהם. מדינת כל אזרחיה? נישואין אזרחיים? אולי אנחנו כאן כדי לשמור ולהזכיר לאזרחי המדינה את יהדותם? האם ניתן להם את ההזדמנות שעליה התבטאו גדולי ישראל לפני עשרות שנים "הם הקימו את המדינה רק כדי להחריב את הדת"?

בעיתונות החרדית בתקופה האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לחידוש הברית עם השמאל במדינת ישראל. יש הרבה היגיון בקולות הללו, לא כנקמה פוליטית, דווקא זו נשמעת רע מאוד מהבחינה המוסרית. אלא משום שאם הדרישות שלנו כל כך צנועות ולא יומרניות, ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי צר ומציק, יש הרבה יותר סיכוי שנשיג זאת על ידי ממשלת שמאל. אבל האם באמת אין לנו אמירה ערכית על דמותה של המדינה כפי שאנו חפצים שהיא תיראה? ואם יש לנו אמירה כזו, היכן היא נחבאת? האם אנו מוותרים על היכולת שלנו להשתתף בעיצוב פניה של המדינה, למען הפרטיות שלנו ויהיה מה שיהיה, או שאנו מוותרים על ערכים החשובים לנו בגלל הערבות ההדדית שלנו ליהדותה של המדינה? האם האמירה שהופרחה לא פעם לחלל האוויר "נפתח ספרי יוחסין" היא איום באקדח ריק, או שמישהו חשב ברצינות על כך שהגיע הזמן להניח לציבור הישראלי בשלו ולדאוג לחלקת אלוקים הקטנה שלנו?

אלו שאלות קשות, שכשמפשפשים בהם מגלים שהן טומנות בחובן עוד ועוד רבדים. השאלה הקשה מכולן היא, האם מישהו חושב עליהן ומנסה לגבש תשובה, או שכל המהלכים הפוליטיים נעשים מתוך חשיבה מקומית וזמנית ללא כל אסטרטגיה לאורך זמן? ככל הנראה התשובה לשאלה הזו היא שלילית. אנו נשענים על כמה אמירות בנות דור ויותר, חלקן כנראה לא מותאמות לתנאים של היום. אז אם מה שהיה נכון פעם כבר לא נכון. מה אנחנו צריכים לעשות עתה?      

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר