אגודה אחת > חברה > מצאנו ברשת: בחורי ישיבה דנים על גזענות

מצאנו ברשת: בחורי ישיבה דנים על גזענות

 
| חברה | אין תגובות

בהמשך לדיון שנערך כאן בעבר בנושא: "האם אנו זקוקים למוסריות שאיננה תורנית?" מצאנו פולמוס על גבי הגיליון השבועי "זו דרכנו", דיון מעמיק בין בחורי ישיבת דרך ה' בירושלים.

דברי הרב אליהו פייבלזון מסכמים את הפולמוס מתוך הבחנה שנוגעת ללב הדיון על היחס בין המוסר האנושי והתורה:

קראתי בעניין רב את מאמרו המצוין של ידידנו הלל עזרא, על הגזענות, ואת התגובות המוצלחות של יתר החברים, ונהניתי מאד. מעבר לרמה הגבוהה של הדיון, חשוב לי לציין ששאלות כאלה הן חיוניות כדי שנוכל להתבונן לעומק השקפת התורה, ולדעת ולהבין כראוי את דרישות התורה ואת השקפת עולמה.

חלק ממה שרציתי לכתוב בתגובתי כבר הופיע בדבריהם של חלק מהחברים, בנוסח כזה או אחר, ואינני רואה צורך לחזור על דברים שכבר נאמרו. קשה גם למצוא מקום בגיליון המכובד הזה לאריכות ולפירוט רחב מדי, אבל אני מרגיש מוכרח להאיר נקודה אחת, שהיא בעיני, חשובה ומהותית.

נקודה אחת שמופיעה במאמרו היפה של ארי וינברג, היא השאלה האם יש מוסר וצדק שאינם תלויים בחוקי הא-ל. הנושא הזה הוא נושא עדין ועמוק, ונכתבו בעניין הרבה דברים. היו מגדולי ישראל שנקטו במפורש כעמדתו של ארי, ויש הרצאה מקיפה ומרתקת של הרב צבי ענבל בנושא, הנקראת ’הכשל הנטורליסטי‘, שגם היא מבוססת על הגישה הזו. אבל היו גם גדולים אחרים,
שסברו אחרת, ולדעתם הצדק האנושי מקבל אישור בתורה כמחייב.

אני עצמי התייסרתי בשאלה זו שנים רבות, וכיום דעתי נחרצת לגמרי. המוסר האנושי הוא הבסיס והתשתית של התורה, והתורה נותנת לו כח ותוקף. יותר מזה, בלי ההכרה המוסרית אין שום משמעות לתורה. החיוב לשמוע לצווים של בורא עולם, חייב להיות מושתת על מחויבות הנובעת מהדעת האנושית, ואי אפשר לבסס אותו על התורה עצמה. אם נעמיד בספק את ההכרעה המוסרית הבסיסית של האדם, נשאר בלי תורה. דברים דומים כתב במפורש רבי שמעון שקופ, בספרו שערי יושר )שער ה‘ פ“ב(, וז“ל, שגם החיוב לשמוע בקול ד‘, הוא מחיוב השכל וההכרה. ואולי אפשר לרמוז את הרעיון הזה בדברי חז“ל )יבמות ק“ט ע“ב(, כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו.

גם היחס שלנו לקב“ה עצמו, נובע במידה רבה בגלל טובו, כמו שאין ספור פסוקים בתנ“ך אומרים, ואם נגיד שכל משמעות הטוב הוא בציווי האלוקי, אין שום טעם לשבח אותו ית‘ שהוא טוב וישר. הרי הכוונה היא לומר רק שהוא פועל בהתאם לרצונו, ואיזה שבח יש בזה?

דברים דומים כתוב בהקדמת רב ניסים גאון לתלמוד. הוא מוכיח שהסברא האנושית מחייבת את האדם, מזה שאנשי סדום נענשו על מניעת צדקה, למרות שאין על זה שום חיוב בשבע מצוות בני נח. לי עצמי יש הרבה מה לומר בעניין הזה, אבל בינתיים אסתפק בהערות הללו.

מכאן שאין מקום לזלזל ולבטל את המוסר האנושי. כל זה מחייב אותנו, כאשר אנחנו נתקלים בסתירה בין דיני התורה לתפיסה המוסרית שבלבנו פנימה, לשאול את עצמנו ברצינות, מה הפשט כאן בתורה? צריך תמיד לקחת בחשבון את האפשרות שהחוש המוסרי שלנו אכזב במובן מסוים, ואולי חסרה לנו הבנה במה שכתוב בתורה, אבל חייבים לשאול את השאלה. ואכן, היו מחכמי ישראל שעסקו בשאלות אלו בהרחבה, ונציין כאן רק את הרמב“ם, הרמב“ן והמהר“ל.

ומכאן החשיבות הגדולה שאני רואה בדיון הנפלא הזה, על כל צדדיו.

—————–
את הדיון בין הבחורים אפשר למצוא בגיליון פרשת כי תבוא: http://zudarcenu.blogspot.co.il/search/label/פרשת%20כי%20תבא

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר