אגודה אחת > חינוך > האם ניתן לזהות נער במצוקה בשלבי 'אי ההתאמה', או שאסור לטפל עד שינשור מהעץ?

האם ניתן לזהות נער במצוקה בשלבי 'אי ההתאמה', או שאסור לטפל עד שינשור מהעץ?

כיצד ניתן למנוע נשירת בחורי ישיבות מהמסגרות? הרב ניר דוד מספר על "המדרשה התורנית למנהיגות" המתכוננת כבר לשנה השלישית!

 
| חינוך | אין תגובות

כולנו נתקלים בהם, בקרנות הרחוב, אין מי שלא מכיר אותם מקרוב או מרחוק. הם עסוקים בשוטטות חסרת מעש, ובפריקת כל עול ורסן במרחב הציבורי. הם מכל המגזרים ותתי המגזרים בציבור החרדי, המשפחות שלהם, חלקם טובות, וחלקם אפילו טובות מאוד, מה שנקרא 'משפחות משלנו', האליטה של הציבור, השכבות העליונות של השמנת החרדית.

קוראים להם – 'נפלטים', 'שבאבניקים', נושרים, או כינויים אחרים, וכבר שנים כולם מדברים עליהם, על הבעיה הקשה הזו, מחנכים ורבנים עוסקים בסוגיה הזו, ומנסים לתת לה מזור ומרפא.

מקובל להתייחס אל אותו נוער כאל תאונת דרכים קשה באמצע שנות התבגרותו של הנער, וכסטייה לא צפויה של הנער מדרך המלך. וכשמתרחשת התאונה נזעקים המחנכים לאחות את הקרעים והשברים.

כאן מגיע ה'אבל' הגדול, אותו 'אבל' שאמרו אחי יוסף – 'אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו' [בראשית מב' כא'].

עסקנים רבים נרתמים לבנות בית חולים על יד הגשר השבור, הצלת הנוער שהדרדר אל פי פחת היא האתגר שאותו כולם רואים כאידיאל מרכזי. אך ההתמודדות עם בעיית היסוד כמעט ואינה קיימת.

ואכן, התמודדות זו קשה לא פחות אם לא יותר, זוהי פתיחת פצעים שכמעט ואינם נראים, אך רק  הטיפול המוקדם והמכאיב הזה יכול למנוע כאב גדול עוד יותר בעתיד.

צריך הרבה כוח נפשי, אומץ רוח, וכנות איתנה בכדי לפקוח את העיניים נוכח המציאות, ולומר בפה מלא – ישנם נערים רבים שבבחינה מעמיקה יכולנו ללא ספק להצביע עליהם שנים מספר קודם, עוד כשהיה נראה כלפי חוץ שהם שווים בין שווים 'כביכול', שהם עתידים למצוא את דרכם החוצה, והם לא יחזיקו מעמד על ספסלי הישיבה.

הנערים הללו הם קורבנות אבודים מראש, וגורלם נחרץ עם הגיעם לגיל ההתבגרות, הם יגדלו ללא מסגרת, הם לא יבנו את עולמם הרוחני, ויחד עם זאת הם גם לא יבנו את עולמם הגשמי, הם יוותרו ללא הכשרה לחיים, ללא מקצוע ופרנסה, ומכאן הדרך גם קצרה למדורי הפשע וכדו'.

יצא לי להכיר אישית אחד כזה, הוא היה ילד נהדר חכם ומוכשר, נשמה טובה ועדינה. אך היה ברור לכל שלשבת בבית מדרש שעות רבות ביום הוא פשוט לא מסוגל, וגם לא יהיה מסוגל לכך לעולם. היו לו בעיות התפתחויות רגשיות מורכבות מאוד, בעיות קשב וריכוז חריפות, וכתוצאה מכך גם חוסר מוטיבציה משווע להשקיע בלימוד תורה, דימוי עצמי בשפל המדרגה, וייאוש כללי מחייו.

הוא התגלגל מישיבה לישיבה, כאשר הוריו משקיעים הון עתק במורים פרטיים וכדו', אך שום מסגרת לא התאימה לו בשום צורה שהיא. הוא ממש לא התאים למסגרת של נערים שמחפשים רק להתבשם מתענוגות העולם, ומאידך הוא גם לא התאים למסגרות מחייבות ולוחצות. כך הוא נפל בין הספסלים עד שכיום הוא מצא את עצמו מוכר בפיצוציה תל אביבית בשעות שאינן שעות.

*           *          *

הכירו את הרב ניר דוד (37) מירושלים, הרב ניר אב לחמשה, בוגר ישיבת שעלבים, וכולל 'תפארת שרגא'  בירושלים שם הוסמך לרבנות. ניר פנה לניהול חינוך א-פורמלי בקרית נוער ונתיב מאיר, הספיק לנהל מחלקה במכון לב, ולאחר מספר שנים הצטרף לניהול עמותת 'נצח יהודה'. שם פעל בניסיון לסייע לנח"ל החרדי לחיזוק הטיפול התורני והחינוכי של החיילים. משם הגיע להקמת עמותת 'נתיבי אור לישראל', שבמסגרתה – 'המדרשה התורנית למנהיגות '.

פגשתי את הרב ניר לשיחה על הנושא הטעון – זיהוי מצוקות הנוער בשלבי 'אי ההתאמה'.
  

מיהו קהל היעד של 'המדרשה התורנית למנהיגות'?

הרב ניר – קהל היעד הם אותם תלמידים שמזוהים ככאלה שאינם מתאימים למסגרות הישיבתיות הקלאסיות מסיבות כאלו ואחרות. המדרשה פונה אל הנוער שעומד בשלב של ה'אי התאמה' בטרם הכניסה לשלב של ה'נשירה'. הנוער הזה שעד היום לא היה לו לאן לפנות, ואולץ לנסות ולהתאים את עצמו למסגרות שאין לו ממש סיכוי להשתלב בהם, וכתוצאה מכך הוא מצא את עצמו – נפלט, או נושר מהם, הנוער הזה הוא קהל היעד האופטימלי של המדרשה. 
  

מהם המרכיבים הייחודיים של המסגרת?

המסגרת מעוצבת כבית חינוך ישיבתי אתגרי, המציב בפני הבחור את מרכיבי התוכנית החינוכית-תורנית מחד, והמקצועית מאידך, כאתגר אישי וקבוצתי. המסגרת בנויה בצורה שתניע את הנערים להשקעה מתמדת מתוך מוטיבציה גבוהה.

בנוסף, המסגרת נותנת מקום מרכזי לביטוי אישי של התלמיד כמוביל ואחראי, ובכך מעצימה את בטחונו והדימוי העצמי העומדים בבסיסו של הכוח הנפשי המניע. ומכאן שמה – 'המדרשה התורנית למנהיגות'.

צוות אנשי החינוך פועלים כ"חונכים" המלווים בייעוץ והדרכה את התלמידים הנושאים בתפקידים ומאפשר מימוש של התוכנית החינוכית בפועל.

תוכנית הלימודים נבנית אף היא לאפשר מפרט אתגרים מגוון: לימודי הקודש לאחריהם לימודים לבגרות טכנולוגית (מתמטיקה, אנגלית, לשון ומחשבים) ובסיומו של יום, פעילות ספורט מגוונת.

בסיומו של יום עוברים החניכים סדנאות במוסיקה, בחינוך פיננסי, בכלים לניהול מוצלח ואימון קרב מגע.

  

האם המסגרת מגובה ע"י גדולי תורה- רבנים ואנשי חינוך?

המסגרת נפתחה בהוראת ובהדרכת גדולי הדור, ובברכתם ובעידודם של רבנים וראשי ישיבות. ברוך ה' את המסגרת מלווים ליווי צמוד צוות של תלמידי חכמים מופלגים גדולי תורה אשר מדריכים ומכונים את העשייה החינוכית, ביניהם הרב ראובן מאיר שליט"א דיין מפורסם משכונת סנהדריה בירושלים, ועוד אב"ד חשוב וידוע מירושלים שמלווה את המדרשה באופן אישי. 

  


כיצד הינכם יוצרים מוטיבציה להתמודדות ולהתקדמות אצל התלמיד?

האוירה הביתית והלכידות החברתית במדרשה, הינם מרכיב מרכזי ביכולת ההנעה האישית והקבוצתית. זהו כוח רב עוצמה שאנו משתמשים בו במלא הקיטור, התלמידים המגובשים חשים את תמיכתה וגיבוייה של החברה המלוכדת.

בנוסף, אנו מקיימים פעילויות מגוונות, היוצרות ענין ומתח בקרב התלמידים, ומדרבן אותם להשקיע את מירב מרצם וכוחותיהם.

בד בבד עם זה, הצוות החינוכי מקיים שיחות אישיות עקביות עם כל חניך, ומסייע ומחזק כל אחד ואחד להמשיך להשקיע ולהצליח.

ראוי לציין כי את תחושת המסוגלות האישית של התלמידים, אנו מפתחים בכלים מקצועיים באמצעות סדנת "אימון אישי" (קאוצ'ינג) חרדי.

———

אני מבין שמדובר במסגרת שמשלבת לימודי קודש תורניים, עם לימודי בגרות טכנולוגיים, והעשרת תחושת הביטחון העצמי. יחד עם פיתוח יכולות אישיות גבוהות, באמצעות שלל כלים מקצועיים איכותיים. וכך בעצם שנות הלימודים במדרשה הופכים לחוויה של צמיחה אישיותית ופריחת הכשורים הגלומים בתלמידים.

וכאן אני פונה אל הרב ניר בשאלה הכנה והקשה הבאה:
כפי שהבנתי ממך, הלימודים המקצועיים נחוצים לתלמידים, הן לדימוי העצמי שלהם, והן להכשרתם לחייהם המקצועיים. אך האם בתוך ההשקעה בלימודים מקצועיים, וההתעסקות בפיתוח כישורי מנהיגות, ניתן גם לשמר את מקומן של השאיפות התורניות?

הרב ניר מחלק את תשובתו לשתיים. כעיקרון, הוא אומר, אנו פועלים בשני מישורים, במישור של  "עשה טוב", ובמישור של 'סור מרע'.

ה'עשה טוב' מושרש ומונחל על פי יסוד ההבנה כי אך לפני שני דורות גדלו יהודים מאמינים, כשרים ויראים, המשלבים את עבודת ה' ולימוד התורה, עם אומנות המפרנסת את בעליה. מתוך ההכרה העמוקה הזו התלמידים בונים דימוי עצמי גבוה, ובהתאם לכך הם מכירים במעמדם כבני תורה המשלבים קביעות עיתים לתורה, עם פיתוח יכולותיהם המקצועיות.

 ה'סור מרע' מתרחש בתהליך מכוון של הקניית הרגלי יעילות גבוהים. מה שנקרא –  'ניצול הזמן'. וכך, באמצעות פיתוח יכולת ההשקעה המתמדת, ניצב תריס המגן על הנערים מפני הפורענות שמקורה משעמום וחוסר מעש.

תבין, אומר לי ניר, אנו מציבים פה סדר יום עמוס שוקק ומאתגר. הנערים מלאי עשייה וסיפוק, ופשוט אין להם זמן להתפנות לדברי הבל. ובעצם, כך אנו עוקפים את הקושי האובייקטיבי של אותם נערים לעמול על התורה ברצף ובאיכות לאורך יום לימודים שלם, שבעקבות כך הם לא מצליחים להתחבר לחיים של תורה, ושעות רבות של ריקנות עומדים לרשותם, ומכאן הדרך להידרדרות לא רחוקה.

  

לאילו גילאים מיועדת המסגרת?

נאמנת למטרתה, קולטת המסגרת בחורים בכל רמות הגילאים בו זמנית. החל מגיל 15 ועד גיל 18 התלמידים משובצים בקבוצות למידה בהתאם לרמתם המקצועית ובגרותם. המגמה היא שעד לגיל 19 יסיימו התלמידים את סך היחידות הנדרשות – מינימום 14. למתקדמים ביניהם ישנה אפשרות להשלים יחידות נוספות לבגרות מלאה.

 

לאן פונים התלמידים בסיום הלימודים?

תלמיד שנשא ליבו אותו לשקוע בעולמה של תורה, והצליח לבנות את אישיותו. ובד בבד עם זאת, ניגש לחמש יחידות בגרות בגמרא, דרכו סלולה לדחיית שירותו הצבאי, במעמד 'תורתו אומנותו' ולהשתלב באחת מהישיבות הגדולות המובחרות.

לעומת זאת, תלמיד שלא רואה את עצמו חוזר ומשתלב בלימודי ישיבה, ובוחר במסלול שירות צבאי, מנהלי המסגרת נתנו דעתם גם לאפשרות הזו, ופעלו מבעוד מועד לסלול דרך יחודית לבחורים אלו. המדובר בתוכנית שירות, שתשמר על הצביון החרדי במלא ההקפדה מחד, ומאידך תשלב השתלמות ברכישת מקצוע לעתיד. השירות הצבאי בנוי בצורה שהוא משמש כמקום עבודה אליו יוצאים מהישיבה בבוקר, ואליה חוזרים בערב לשיעור תורה והשלמת ההכשרה. במקום השירות מלווים החניכים ברב, והמסלול מאושר ע"י רשויות הצבא. 

  

לכמה שנים בעצם מתוכננת המסגרת?

המסגרת מתוכננת לתת מענה מקיף לבחור, החל מרגע הצטרפותו, עבור דרך הליווי בשנות השירות, עד סיום שנת השמה ותעסוקה לקראת היכנסו לפרקי שדוכין בס"ד.

 

היכן ממוקמת המסגרת? כמה תלמידים היא מונה?

בשנה הראשונה התמקמה המסגרת באיזור השרון, ונטלו בה חלק 30 תלמידים. את השנה השניה המדרשה פתחה במבשרת ציון.

   

מהן ההצלחות עד כה של המסגרת?

המסגרת בסיומה של שנה ראשונה היוותה מכינה משמעותית לתלמידים, שחלקם זכו לחזור לחיי הישיבה עם תובנות חדשות ומאירות של מסוגלות אישית ושאיפה אמיתית. וחלקם בחרו להשתלב בתוכניות הגיוס השונות. כולם ללא יוצא מן הכלל זוכים בס"ד לשמור על העמוד השדרה התורני עליו הם גדלו והתחנכו, מתוך בנין אישיות הבנוי לתלפיות. לשמחתנו העצומה, התלמידים זוכים לקדש שם שמים בכל אתר ואתר.

  

אז אתם מקבלים כל אחד?

לא, הנהלת המדרשה מעוניינת שאך ורק תלמידים שמתאימים לתוכנית הלימודים יתקבלו למסגרת. ולצורך כך מתבצע תהליך ההרשמה הכולל ראיון אישי ומבחן קבלה משמעותי המכונה "גיבוש", המשלב תכנים תורניים, חברתיים ואתגריים ומוודא כי רק בעלי מוטיבציה יצטרפו לשורות המדרשה.

 

אולי נפרסם דרכי יצירת קשר?
אדרבה, נשמח מאוד, המעוניינים ייפנו לתיאום ראיון בנייד 052-7664981, או בדוא"ל- [email protected]

אפשר גם לשלוח פקסים ל- 077-3402061. 

——— 

ויהי רצון שיקויים בנו ובתלמידנו: "הלומד על מנת לעשות- מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות". (אבות ד' משנה ה')

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר