אגודה אחת > הזמנה לדיון > חיבוק חם או חיבוק דוב? על מעלות ה"קהילה" וחששותיה

חיבוק חם או חיבוק דוב? על מעלות ה"קהילה" וחששותיה

קהילות יעקב. הרב צבי פסח דנציגר מנתח לעומק נושאים וכשלים המשחרים לפיתחם של הרוצים להתאגד כקהילה.

 
| הזמנה לדיון | אין תגובות

[הדברים נאמרו במסגרת הרצאה במפגש "אגודה אחת" – חנוכה תשע"ג]

פתיחה

הדיון כאן תחת הכותרת של הקהילה החמה כחוסן חברתי. ברצוני להתייחס לנושא, לעמוד על מעלותיו וחששותיו. אין ברצוני להקיף את הנושא על כל חלקיו והיבטיו, אלא לעמוד על כמה חלקים חשובים.

בכדי לעמוד על הדברים ראשית נחזור על הגדרתה של מושג הקהילה. קהילה היא התאגדות של קבוצת אנשים לצורך מטרות משותפות, המטרות יכולות להיות רוחניות, חברתיות כלכליות וכוו'. אעמוד כאן על התאגדות לצורך רוחני, מאחר והיא הלוז הפנימי עליו עומדת היהדות החרדית, ובפרט מבקשי ה' המבקשים את דרך ה'. אני רואה את הצורך בקהילה לא רק לנחשלים, לאלו הנפלטים מן הישיבות או שאר המוסדות הקבועים והרגילים, אלא גם לאלו המבקשים את ה' בפנימיות, המרגישים חסר וצורך בהתאגדות למימוש הערכים שבהם הם מאמינים, ואותם הם רוצים ליישם. הדברים שנדבר ניתן ללמוד מהם גם לקהילות המתאגדות לצורך חברתי, בפרט שלצורך הרוחני עומדים צורכים חברתיים המאפשרים אותם. נדבר על המעלות שיש בקהילה, כמו כן על החששות היכולות להיווצר מהתאגדות קהילתית, והצורך להעמיד התאגדויות שלא יהיה בהם הבעיות הללו.

נחלק את הדברים לארבעה נושאים:

1. הקהילה כמימוש ערכים משותפים

2. קיבעון ותנופה

3. מנהיגים וחברים

4. התבדלות מהציבור הכללי וחיבור.

 

1. הקהילה כמימוש ערכים משותפים

נפתח בנושא של הקהילה כמימוש ערכים משותפים, מאחר והוא הנושא הראשון והעיקרי שלשמו מתאגדים. כל קהילה כאשר היא מתאגדת היא מתאגדת על סמך בסיס משותף מטרה משותפת, בהתאגדות למטרה רוחנית הרי שההתאגדות היא סביב ערכים משותפים. יכולים להיות מגוון שלם של ערכים אשר מתאגדים סביבם, כאשר אנחנו מדברים מתוך פנייה לציבור החרדי הרוצה להתאגד סביב ערכים משותפים, נראה שהערכים העיקריים יהיו סביב קיום התורה והמצוות בצורה יותר מתוקנת יותר פנימית יותר מקורית, פחות מקובעת על נורמות חברתיות חיצוניות, ערכים הבנויים על ערכי התורה כמות שהם, מבלי להתייחס למרכיבים החיצוניים, התייחסות לעיקר ולא לטפל.

הערכים הללו יכולים להקיף את כל חלקי עבודת ה', והם:

1. תורה

2. תפילה

3. מצוות

4. כלל עבודת ה'.

הערכים מתממשים על ידי בניית מוסדות חינוך העומדים על ערכים אלו, בבית הכנסת בו מתפללים חברי הקהילה, במגורים משותפים בו כולם מאוגדים סביב הערכים האלו. ההתאגדות הזאת מאפשרת להעמיד בקהילה חבורות חבורות של לימוד משותף בנושאים מסוימים ומיוחדים, בכל תחומי הלימוד התורני: במקרא, תלמוד, הלכה, אגדה, מחשבה ומוסר, הנקבעות ללימוד באופן קבוע על בסיס יומי או שבועי, וכן לזמנים מיוחדים כגון לפני חגים ומועדים. החבורות האלו אינם רק חבורות לימוד, אלא חבורות של עבודה משותפת התייעצות ותמיכה. זאת בנוסף לעצם ההתאגדות כקהילה ומגורים משותפים המאפשרים ליחיד לפרוח בערכיו, מאחר ויש לו באופן טבעי את הגיבוי הקהילתי. אלו המערכות שעל ידם הערכים יכולים להתממש. אין צריך לומר שגם חלק מהמערכות האלו מממשות ומביאות את יישום הערכים המשותפים.

מערכות אלו יושמו בקהילות מסוימות שבנו עצמם על ערכים מיוחדים, והצליחו יפה לממש את ערכיהם על ידי המודל הזה.

החלק הזה הוא המודל החיובי של התארגנות כקהילה, בו ההתארגנות מובילה ליישום הערכים המשותפים. להלן נציג את החששות היכולות לבוא מהתארגנות כקהילה, והצורך להיזהר מהם.

2. קיבעון ותנופה

 התארגנות אנשים כקהילה ובנייתה מעצם טבעה יש בה משום מסגרת והגדרות, ואין מנוס מזה וגם אין בזה דבר רע, אדרבה מתכנסים סביב המטרות והערכים שכולם דוגלים בהם ואליהם חותרים, וכך מיישמים אותם. אך הדבר יכול ליצור במשך הזמן קיבעון, לא רק שאין את הלהט והרצון שיש בתקופת הקמת הקהילה, אלא גם העשיה עצמה קופאת על שמריה, נצמדים לרעיונות הראשונים שעלו ליישום מכוח הערכים, ולא ממשיכים לחדש ולפתח רעיונות נוספים וחדשים הנובעים משורשי הערכים שהביאו לרעיונות האלו. הדבר קיים בכל קהילה ובכל ארגון, בו בתחילת בניינו יש תנופה של עשייה והתקדמות, ובמשך הזמן הדברים נקבעים ועומדים במקומם.

בהתארגנויות אחרות הדבר מובן ומתקבל, מאחר והארגון נעמד סביב המטרה שלשמו הוא הוקם והוא אכן פועל את מטרתו, למרות שגם שם כמובן יש הפסד וחיסרון של הלהט והחתירה הגורם שהדברים נעים בפחות שלימות ויעילות, אך הדבר נסבל מאחר והמטרה קיימת. בקהילה המתארגנת סביב בניית ערכים בניית ערכי התורה מתוקנים יותר פנימיים יותר הדבר יוצר בעיה של ממש, מאחר ואותו נקודה פנימית הדורשת מהאדם להעמיד את ערכיו בצורה מתוקנת יותר בצורה פנימית יותר אין לה מנוח, היא לא ידעה שבעה, ואם הדברים נקבעים ולא ממשיכים ליצור ולחדש מכוח אותו רצון להעמיד דברים על פנימיותם ועיקרם, הרי שגם אותם ערכים יישומיים הנובעים משורשי הערכים האלו נהפכים להיות נורמות חברתיות חיצוניות, וכמעט שבטל הנקודה הפנימית של הערכים שלשמם הוקמה הקהילה. הדבר מקשה בעיקר על אותו גרעין עיקרי של מבקשי אמת הנמצא בבסיס חברי הקהילה המרגישים כמעט איבוד המטרה עצמה שלשמה הוקמה הקהילה.

 

רבני קהילות באירופה. צילום: מאיר דהן

 

3. מנהיגים וחברים

בכל קהילה הנבנית, יש את אלו הבונים אותה, ויש את אלו המצטרפים אליה. גם מתוך הבונים עצמם, יש את הראשים המנהיגים, ויש את המצטרפים המסייעים המונהגים. המנהיגים קובעים את הדברים, את הערכים היישומיים, את כל הוצאת הדברים לפועל, כפי ראות עיניהם, כפי שהם חפצים שהקהילה תהיה מונהגת. כל קהילה חייבת מנהיגים שיקבעו וינהיגו אותה. הבעיה שיכולה להיווצר היא לחברים השותפים בקהילה, באשר מטבע הדברים החברים המצטרפים לקהילה הבונה דרך חדש, אלו המוכנים ורוצים ליצור לשנות למען הערכים הפנימיים האלו, הם אנשים דעתניים בעלי דעה בפני עצמם, כך שבטבעם של דברים יש הרבה בעלי דעה, כשם שפרצופיהם אינם שווים כך אין דיעותיהם שוות, ונוצר מצב של חיכוך ואי הסכמה מתמדת. להמון העם ולבני הדור השני והשלישי, הדברים מתקבלים בטבעיות ולא מפריעה להם כפיית דעת המנהיג עליהם, באשר אינם דעתניים בעצמם, אך לאותם אנשים אשר הצטרפו מכוח אותו נקודה פנימית של רצון לשנות להעמיד דברים מתוקנים יותר, קשה מאוד כאשר אין לדעתם מקום ביטוי, וכך גם אם הם לבסוף מקבלים את דעתו של המנהיג והדברים לא מגיעים לחיכוכים ומריבות של ממש, אבל הדברים מביאים להתמרמרות ואיבוד רצון וחיבור לקהילה.

 
4. התבדלות מהציבור הכללי וחיבור

 קהילה הבונה עצמה על ערכים מסוימים ומיוחדים וחפצה להצליח, היא חייבת לחדד את המסרים שלה, כך היא יכולה לבנות את הערכים בצורה ברורה, כך היא גורמת לחניכיה שלא לסטות מן הדרך ולקבל את הערכים המדויקים. לעיתים, מתוך הרצון הגדול לדיוק, ומתוך חרדה לשמירה על הערכים, היא אינה מאפשרת לחבריה ולחניכיה חיבור ופתיחות עם כלל הציבור שממנו הם באים ובעצם הם בשר מבשרו, מתוך חשש שהחיבור יגרום לטשטוש הערכים המדויקים. במקרה דנן, יכול להיוצר ניתוק מהציבור החרדי הכללי שומרי תורה ומצוות. קיים חשש לבידול המתבטא במעשה דיבור ומחשבה, הוא יכול להגיע למקומות עמוקים מאוד בעיצוב אישיותם של חברי הקהילה, באשר הוא נוגע לערכי הדת של האדם, שהם דברים הנוגעים בעיקרי זהותו של האדם, עד שהניתוק וההיבדלות יכול ליצור זהות חדשה ממש אצל חברי הקהילה. הבידול והזהות החדשה כוללים וגורמים לבעיות קשות.

אמנה כמה מהם:

 א. העמדת הדת על מקורות מצומצמים

הדת היא גדולה ורחבה הרבה יותר מקהילה מסוימת, הדת בנויה על מסורת של אלפי שנים, היא מורכבת מהמון חלקים והיבטים, לעולם קהילה מסוימת לא יכולה לתת את כל מה שהדת נותנת, אפילו יהיו רבני ומנהיגי הקהילה גדולי עולם. רק על ידי חיבור באופן מעשי ברור עם שאר החברה הגדולה שומרת התורה והמצוות נוצר הקבלה הזאת של הדת, מתוך התקשרות לכלל החברה בעלת אותם מסורות.

ב. חוסר זהות אצל חברי הקהילה

כל אדם צריך זהות ברורה. מכלל הזהות הוא זהותו הדתית. כאשר אדם משויך לחברה גדולה שומרת תורה ומצוות, הזהות הדתית נבנית אצלו בצורה ברורה וחזקה. ההיבדלות יוצרת ביטול של הזהות הכללית הזאת, ומאידך זהות דתית של השתייכות לקהילה קטנה, אינה מספיקה ליצירת זהות שלימה.

ג. ניתוק מהמשפחה והחברים הקודמים

כתוצאה מן ההיבדלות לעיתים האדם מתנתק ממשפחתו הקרובה אליו, כמו הוריו, אחיו שאינם נמנים על אותו קהילה בה הוא משתייך, היות ומסרי וערכי הקהילה כל כך חזקים ונעמדים על הערכים הבסיסיים ביותר בחייו. דומה הדבר לבעל תשובה המתנתק מהוריו וחבריו הקודמים, או אפילו לגר המתגיר.

לאור חששות אלו, ראוי לדעתי כאשר באים להקים קהילה המתאגדת לצורכי מימוש ערכים משותפים ערכי אמת, להעמיד אותה על בסיס רחב יותר, לא נוקשה ומוגדר כל כך, כך שיהא מקום לחידוש כל הזמן, יתאפשר לחברים לבטאות את דיעותיהם, ולא יצטרכו ולא יבדלו את החברים מכלל ציבור שומרי התורה והמצוות.

אינני יודע אם יש לי מודל שלם לזה, אבל הדברים האלו ראוי שיהיה לנגד עינינו בבואינו לחשוב על הקמת קהילה.

———————-

ואתם מה דעתכם וניסיונכם מהשתייכותכם הקהילתית?! כתבו לנו בתגובות.

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר