אגודה אחת > הזמנה לדיון > האם אנו זקוקים למוסריות שאיננה תורנית?

האם אנו זקוקים למוסריות שאיננה תורנית?

בחור חרדי מחונך לשמור את התורה, הכוללת בחובה את הכל. אם הוא עוזב את התורה לכאורה אין לו כל סיבה לשמור חוק מעבר לחשש שמא ייתפס.
האם אנו זקוקים למערכת מוסרית נוספת? חוץ מחוקי המוסר הנובעים מן התורה? או שמא אם יש דברים מותרים לפי ההלכה, אל לנו לחפש סיבות לאסרם, גם אם הם לא נראים כל כך 'גלאט'?

 
| הזמנה לדיון | 9 תגובות

נדמה לי, ומעולם לא בדקתי את זה, שבחורים חרדיים שמתקלקלים הם חסרי עכבות בתחום המוסר. לרוב, ולא ככלל. הרהרתי פעם בדבר ועלה בדעתי רעיון. בחור חילוני מבית טוב, מחונך להיות אדם מוסרי והגון, לעזור לזקנה לחצות את הכביש, לא לגנוב, ועוד כדומה. בחור חרדי לעומת זאת מחונך לשמור את התורה, הכוללת בחובה את הכל. אם הוא עוזב את התורה לכאורה אין לו כל סיבה לשמור חוק מעבר לחשש שמא ייתפס.

תוכלו לדמיין את זה אפילו לעצמכם. לו יצוייר שהיתה עומדת לפניכם איזו דילמה, לא מוסרית בעליל, אבל חלקה גלאט לפי הלכה, וגם לא תיתפסו אף פעם. לא צריך להרחיק לכת, לפי שיטות המקילות בכספי ממשלה וכדומה. ניתן לפגוש אנשים יראים ושלמים שעושים מעשים שאנשים אחרים ברמתם לא היו עושים. משום שלפי הלכה זה בסדר.

לכאורה, מה הבעיה, בעין הלכתית בלבד ודאי אין כל בעיה או חשש. שאלתי היא אם מן הראוי לפתח מערכת מוסרית נוספת, לא מטרידה אותי האמירה שאין בתורה די. השאלה היא אם יש צורך במערכת כזו. נושרים לבד אינם סיבה מספקת. אבל אולי אנחנו עצמינו זקוקים למערכת כזו.

בכמה אשכולות שהתנהלו בפורום בחדרי חרדים הועלתה לדיון שאלת העתקת יצירות. ישנם שם כאלו שמזועזעים מכך שיש הסוברים שמותר. הזעזוע הגדול שלהם מתחיל בכך שהם חושבים שזה לא מוסרי בעליל, אז איך ייתכן שהתורה תתיר. העובדות ככל הנראה לא בצד שלהם. אבל שאלתי בכותרת נוגעת גם לזה. האם אנו צריכים להימנע מדבר חלק לפי הלכה, רק בגלל שכיום הוא "ניט שיין" ומקובל כלא מוסרי? ובכלל, וזו כבר שאלה נפרדת, כמה משפיעים המושגים העולמיים על המערכות שלנו,  הרי מעמד האשה כיום אינו כפי שהיה פעם… אבל זה באמת נושא נפרד.

 

9 תגובות
  • 01
    פנדורית
    2012/06/22 00:40

    כשאמרו חכמנו "דרך ארץ קדמה לתורה", הם לא התכוונו רק להמציא אימרה שתשמש נפלאות גננות בגן חדווה ורותי ותיתלה אחר כבוד על קיר "מידות ומעשים טובים" כשהיא כתובה בענק ארטליין סגול. הבסיס המוסרי הכרחי לאדם שומר תורה ומצוות, מפני שעל יסוד התשתית הזו אפשר להקדם הלאה. ולא, מאד פשוט להגיע לגדר "נבל ברשות התורה".

    אם כי, זה לא סותר את העובדה שלעיתים יכול להתרחש תהליך הפוך, שהתורה עצמה תעדן את מידותיו של האדם, שקיום המצוות יעצים את הרגשות האנושיים והמוסריים ואנשים ששומרים מצוות יהיו בעלי חוש אתי מפותח ורגיש יותר. וזה בדרך כלל קורה.

    נקודה חשובה נוספת:
    מוסר ומצפון שמבוססים על סרגל אנושי יכול בקלות להגיע לכדי עיוות. מצפון זה דבר מאד אינדיווידואלי, המון חילונים בטוחים שהם מצפוניים מאד, למשל כשהם נלחמים נגד ניסויים בבעלי חיים, בעוד הניסויים האלו עשויים לעזור לעולם הרפואה המדעי להנפיק תרופות שירפאו חולים. או למשל בשם ערכים כמו חירות, חופש הדיבור ודמוקרטיה אפשר לעיתים להגיע לאנרכיה, ולרצח אופי של אנשים חפים מפשע שבסך הכל הוגשה נגדם תלונה זדונית מצד גוף אינטרסנטי שהיה לו עניין להעליל עלילת סרק, ובשם "זכות הציבור לדעת" רצחו מנטלית ונפשית נשמה.

    בסופו של דבר, מוסר ומצפון יכולים להיות אמיתיים ונכונים אך ורק כשהם נשענים על התורה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 02
    לב העיברי
    2012/06/22 00:41

    הנה מקור לדיון בשאלה שנידונה באשכול זה
    מתוך דרשות הר"ן:

    ולפיכך אני סובר וראוי שיאמן בו, שכמו שהחוקים שאין להם מבוא כלל בתקון הסדור המדיני, והם סבה עצמית קרובה לחול השפע האלהי, כן משפטי התורה יש להם מבוא גדול, וכאלו הם משותפים בין סבת חול הענין האלהי באומתנו ותקון ענין קבוצנו. ואפשר שהם היו פונים יותר אל הענין אשר הוא יותר נשגב במעלה, ממה שהם היו פונים לתקון קבוצנו, כי התקון ההוא המלך אשר נעמיד עלינו ישלים ענינו, אבל השופטים והסנהדרין היה תכליתם לשפוט העם במשפט אמתי צודק בעצמו, שימשך ממנו הידבק ענין האלהי בנו, ישלים ממנו לגמרי סדור ענינן ההמוני או לא ישלים. ומפני זה אפשר שימצא בקצת משפטי ודיני האומות מה שהוא יותר קרוב לתקון הסדור המדיני, ממה שימצא בקצת משפטי התורה. ואין אנו חסרים בזה דבר, כי כל מה שיחסר מהתקון הנזכר היה משלימו המלך, אבל יש לנו מעלה גדולה עליהם כי מצד שהם צודקים בעצמם, רצה לומר משפט התורה כמו שאמר הכתוב: ושפטו את העם משפט צדק, ימשך שידבק ויחול השפע האלהי בנו…


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    הצבי ישראל
    2012/07/02 07:15

    הנידון הזה הוא באמת מאוד יסודי וכבד, ונראה שיש להוכיח שדנו בזה גדולי עולם בכל הדורות.
    אומר את חלקי בקצרה:
    1. כאדם הנאמן לתורה, ודאי שלא יכול להיות שיהיה לו מחויבות מוסרית שתעמוד כנגד התורה, כלומר אם יהיה התנגשות בין המוסר המצפוני-האנושי למצוות שיציית למוסר כנגד התורה, אלא בודאי שיציית לתורה, הנידון הוא על דברים שאינם מפורשים בתורה, ועל חינוך כללי למוסריות-מצפונית.
    2. איני רואה הכרח לומר שהתורה כוללת את כל המוסר, מאחר וזה תלוי בשאלות גדולות יותר מה היא מטרת התורה והמצוות.
    3. יש לחנך למוסריות בפני עצמה, מאחר ומהתורה אי אפשר להכריח את כל חלקי המוסר, עיין סעיף 2.
    4. התוקף של שמיעה בקול הצו המוסרי- מצפוני הפנימי, הוא מאותו תוקף של שמיעה בקול ה', אם לא לא נקבל את מה שההיגיון שלנו אומר לנו כמחייב, גם 'דבר ה' לא יכול לחייב.
    5. יש להדגיש לעצמינו ולחניכינו שהחיוב להיות מוסרי, אינו עומד בזכות עצמו, אלא שזהו 'דבר ה' שנטע בנו, וכמו שהביא הרב וויס במאמרו מדבריו המאירים של הרמב"ם.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 04
    נתנאל
    2012/07/02 19:29

    הנושא "האם יש מוסר עבור יהודי חוץ ממוסר התורה" והמסתעף, הוא רחב ועצום ועתיק יומין. יש בו מקורות החל מהתנ"ך וחז"ל עבור דרך גאונים וראשונים, אחרונים הוגים וחסידות, ועד ימינו אנו. יש במקורות סתירות רבות המצריכות יישוב. יש כמה דרכים ליישבן. לאחרונה עסקתי בשיטת הרמב"ם בנושא ודרכה התוודעתי להיקפו העצום.

    נושא כבד משקל כזה, שיש לו גם השלכות רבות, מצריך התייחסות רחבה ועמוקה מגובה במקורות רבים, ומטבע הדברים יש בו כמה וכמה שיטות שאין אחת דומה לחברתה, ולכל אחת מקורותיה שלה ועולמה הפנימי שלה. הנסיון לסכם את הנושא במאמר קצר וכמעט נטול מקורות, ומה עוד לחרוץ דעה החלטית על פי זה, הוא לדעתי יומרני מדי בלשון ממעיטה מאד. זו סוגיה לכל דבר, בעלת השלכות מעשיות, ויש להתייחס אליה בכל כובד הראש ובנתינת הדעת על ליבון וביסוס לא פחות מהאופן בו ניגשים לליבון הלכתא גבירתא.

    לקבלת טעימה מהיקפם של הדברים, אציין כאן למאמרו מצויין של הרב אהרן ליכטנשטיין "מוסר והלכה במסורת היהודית" שעוסק בדיוק בשאלה הנ"ל:
    קישור – http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/deot/lichtenshten-4.htm

    ובנוסף, לסקירה אקדמית (על מעלותיה וחסרונותיה), בספרם של סטטמן ושגיא "דת ומוסר" 1993 .
    קישור –
    http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95259698#1.0.6.fitwidth,

    ובספרו של שגיא "יהדות בין דת למוסר" 1998,
    קישור –
    http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=42989234#1.0.6.fitwidth


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 05
    מערכת אגודה אחת
    2012/07/08 17:25

    הרב דוד לוי שליט"א שלח לנו כתגובה מאמר מפרי עטו, העוסק בקדמותה של דרך ארץ לתורה. ‏ותורף דבריו כך הוא:‏

    לפי ההלכה אדם יכול לעשות כמה דברים, כגון לחזור בו ממיקח קודם קנין. אך אומרים לו "מי ‏שפרע", וכלומר, אף שאתה יכול לעשות כך, אין זה נכון לעשות כך.‏
    וכמו שמצינו שנפרע הקב"ה מדור המבול, אף שהיו לפני מתן תורה. כך מוכרח שיש חיובי דרך ארץ ‏שאינם תלויים במתן תורה.‏

    ולא עוד אלא, שהדרך להכיר את רצונו של הבורא היא על ידי דרך ארץ, שלפי האופנים בהם מנהיג ‏הבורא את עולמו, ניתן להכיר את רצונו, ואילו לא ניתנה תורה היינו למדים כמה וכמה עניינים ‏מבעלי החיים, משום שהם מבטאים בענינים אלו את ההנהגה האנושית הטבעית, וכך גם עלינו ‏לנהוג בהנהגה האנושית הטבעית.‏

    וביטול ההנהגה המחוייבת על פי דרך ארץ, היא השחתת הדרך, והיא שייכת רק אצל האדם, משום ‏שהוא בעל בחירה, ויכול לפעול על פי הדעת, שלא על פי האינסטינקטים.‏

    ושורש ההשחתה הזו היא ההתעלמות מרצונו של הבורא ית', וזה נגד כוונתו בבריאת האדם. ‏והביטוי החזק יותר של ההתכחשות הזו הוא האדם שאינו עומד בדיבורו. ואף שאינו מחוייב על פי ‏דין לעמוד בדיבורו בלא מעשה קנין, מכל מקום אי העמידה בדיבורו היא התכחשות לדרך ארץ ‏ולתכונה הבסיסית שלה, שאדם צריך לעשות את אשר אמר, גם כשאינו מחוייב על פי דין.‏

    למאמר המלא: http://www.aguda-achat.org.il/articles/1747/


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 06
    מערכת אגודה אחת
    2012/07/08 17:58

    מיכאל שלח כתגובה מאמר מפרי עטו, ובו הוא מציע לקלף את השכבות משאלת המוסר החוץ תורני, ולהעמיק עיון מהו כלל "המחייב שלנו לקיים את רצון ה'."

    למאמר המלא: http://www.aguda-achat.org.il/articles/1722/


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר