אגודה אחת > חינוך > ליב"ה תורנית – חלק שלישי, זעקות שבר

ליב"ה תורנית – חלק שלישי, זעקות שבר

הערכה מקובלת היא שצורתן העכשווית של מוסדות התורה היא תוצר תהליך של תיעוש שעבר על מוסדות התורה במאת השנים האחרונות. הציבור הולך וגדל כ"י, אבל התקציב לחינוך נשאר דל ולכן תלמידים רבים נמצאים ביד מלמדים מועטים, למנהלים קל יותר וזול יותר למשוך את המוסרות הלאה ללא עצירה למחשבה ותיכנון על כיוון ודרך מתבקשים. המערכת התקבעה והושרשה במבנה המוכר עד כאב של משרות, תקציבים, עמדות כוח ושאר אינטרסים נלוים כך שאין לצפות שהיא תיראה אחרת מאליה.

 
| חינוך | 7 תגובות

המשך מאמרו של הרב אליהו סולוביצ'יק

 

א.         זעקות שבר

להלן שלוש זעקות שבר על מבנה המערכת החינוכית ותוצאותיה, שפורסמו לאחרונה.

האחת בשם "צא ולמד" המתיחס לעובדה שהמערכת מובנית כך שרק מעטים יכולים להגיע להישג ולתהילה.

השניה בשם "הנתק בשיעורים בעיה מובנית" מתייחסת לעובדה שבשיעורים – שהם תמצית הלמידה – יש אבטלה סמויה רב מימדית.

השלישית בשם: "על שלושת אלו דאבה נפשנו" כואבת על תופעת הנוער הנושר, על משברי מוטיבציה סמויים ועל העדר עשיה וסיפוק של אברכים בגילאי הארבעים.

 

1)      המערכת החינוכית בנויה כך שרק מעטים יכולים להגיע להישג ולתהילה.

צא ולמד: כיתה של ארבעים תלמידים בחיידר או בישיבה, שהתוכנית הלימודית שלה היא פרק הראשון במסכת ב"ק, דהיינו גמרא, פירוש רש"י, תוספות, מפרשים ושיעורי רמי"ם. מה היא שאיפת המערכת? בכלליות אפשר לומר שישנם שתי מטרות: האחת, שהתלמידים יידעו את החומר הנלמד וישלטו בו. השניה, פיתוח חשיבה תורנית-למדנית. כמה תלמידים מסוגלים למלא את השאיפות הללו ולסיים את 'הזמן' עם תחושה חזקה של הישג, עם ראש מורם בגין תהילה מהמחנך ומהסובב? מיעוט שבמיעוט! כל האחרים יהיו תמיד 'פחות טובים' מהראשונים.

זאת ועוד, גם הילד המוצלח שקצר תהילה בחיידר והיה שם מן העשרה הראשונים, מגיע לישיבה קטנה, ושם 'אבוי' יש טובים ממנו. היש שבר כשברו? ולא זו בלבד, אלא מי שכבר צלח גם את הישיבה קטנה והצליח להתברג לשורה הראשונה ולהרים את ראשו, הנה הוא מגיע לישיבה גדולה טובה ומצוינת, ושם רח"ל יש טובים ממנו ועליו להתחיל להתרגל להיות 'בינוני' או בינוני פלוס, הלא כחורבן בית אלקינו ייחשב לו.

וכאן הבן שואל, המותר לעשות כדבר הזה, המותר לבנות מערכת שידוע מראש שרק תלמידים אחדים יקצרו 'תהילה' ויקבלו את האנרגיה הדרושה להמשך חייהם? לא ש'תהילה' היא תכלית או מטרה, אבל היא כלי חשוב לחיזוק עצמי ומאגר כוח להמשך הדרך. ולרוב התלמידים אין את הכלי הזה.

 

2)      הנתק בשיעורים, בעיה מובנית  (אבטלה סמויה בישיבה)

 להלן קטע מרשימה שנכתבה על ידי 'רבי אמיתי מיטלמן' ז"ל, ר"מ באחת הישיבות הקטנות בירושלים המבטא בכאב ובצורה פשטנית את חוסר האונים של המלמד המנסה לדבר אל כולם ואין לאל ידו.

"…'השיעור' מהווה את התוכן המרכזי של הישיבה, מאמציהם החינוכיים של המחנכים, התלמידים וההורים מתנקזים לשיעור. אליו מתכוננים, בו רוצים התלמידים להתבלט, עליו חוזרים ועל הנלמד שם נבחנים.

ומה קורה בשיעור? מלמד אחד יושב מול כשלושים וחמש תלמידים, וברוב המכריע של הזמן (לדברי אחד מתלמידי, מעל תשעים וחמש אחוז), המלמד מדבר וּמַרְצֶה, והתלמידים אמורים להקשיב ולהתרכז בדבריו. בפועל, מספר התלמידים המחזיקים מעמד כל השיעור ומפיקים ממנו את המקסימום, הוא מועט. רוב התלמידים מחוברים לשיעור למחצה, לשליש ולרביע, ומיעוט נוסף כלל לא יודע מה קורה בשיעור ומנותק ממנו לגמרי.

התלמיד שאינו מצליח להתרכז בשיעור, אם זה בגלל שהכישורים שלו הם יותר חזותיים מאשר מופשטים, או שהוא טיפוס פעלתני והישיבה השקטה מפריעה לו בריכוז, או שהנושא הנלמד אינו מגרה אותו, או שאינו אוהב את המלמד, או סיבות אישיות שונות המונעות ממנו להיות מחובר כולו לשיעור, חש אשם ותיסכול ונידון לכאב כרוני מצטבר ההולך וגדל עם השנים. שמחת חייו והאמונה בעצמו יורדת פלאים, וחוט של עצב מתלווה אליו במשך שנות חייו.


הצעקה

3)      על שלושה אלו דאבה נפשנו

על שלש תופעות מצויות בימינו דאבה נפשנו. על משברי השתייכות של תלמידים, על משברי מוטיבציה סמויים ועל העדר עשיה וסיפוק של אברכים בגילאי הארבעים.

א.         על משברי ההשתייכות מבחינה דתית וחברתית, של נערים בגלאי העשרה. משברים אלו, כיכרות הרחוב מעידים עליהם, ומפעם בפעם הם עולים על סדר היום הציבורי. הטיפול בנערים אלו אף הוא גלוי ברובו, ומתאפיין בניסיון לשלבם במוסדות פתוחים יותר, בפתיחת מוסדות ייחודיים עבורם המשלבים תורה ועבודה וביצירת יציבות לחייהם על ידי קישורם בשידוך מהיר וכדומה. לפי נתונים של עיריית ירושלים, מדובר בלמעלה מאלפיים נערים בירושלים שאינם נמצאים במסגרת לימודית. לא ידוע על מחקרים שנעשו בניתוח אוכלוסיה זו לגורמים חברתיים לרבדיה השונים.

ב.         על משברי המוטיבציה הסמויים. משברים אלו יש להם אופי פאסיבי, התלמיד נשאר נאמן לערכי הדת ולדרישות החברתיות, אבל הוא מאבד עניין בלימודים ובהתקדמותו האישית בכלל. משברים אלו ידועים פחות, אבל ניכרים הם על ידי התבוננות בתמורות החלות בחייהם הפנימיים, כמו פיתוח תדמית אישית שלילית, איבוד הבטחון העצמי ושקיעה לחיים חסרי מעש, בעצבות קבועה על פניהם ובמחיקת החיוך מפניהם. הפעילות החברתית לטיפול בהם מועטה ומוגבלת ביכולתה, והמעט הקיים הוא מגיע מפעילות יזומה ויצירתית של ההורים וקצת על ידי צוות הישיבה בה נמצא התלמיד.

ג.          על העדר עשיה וסיפוק מצד אברכים תלמידי חכמים מבוגרים. תחום זה הוא נושא רגיש, עדין וכואב עד מוות. ואף שהצניעות יפה לו, קרקע בוערת היא והכאב גדול מנשוא. מדובר באלפי אברכים, שלא הגיעו לכדי משרה תורנית, הם ממשיכים ללמוד בכולל, פרנסה נורמלית אין להם, הרדיפה אחר הגמ"חים משגעת אותם, החשק הלימודי מתמעט, עשירים הם בתורה ובדעת, יש להם הרבה מה למכור ואין להם קרקע להפרותה.

הערכה מקובלת היא שצורתן העכשווית של מוסדות התורה היא תוצר תהליך של תיעוש שעבר על מוסדות התורה במאת השנים האחרונות. הציבור הולך וגדל כ"י, אבל התקציב לחינוך נשאר דל ולכן תלמידים רבים נמצאים ביד מלמדים מועטים, למנהלים קל יותר וזול יותר למשוך את המוסרות הלאה ללא עצירה למחשבה ותיכנון על כיוון ודרך מתבקשים. המערכת התקבעה והושרשה במבנה המוכר עד כאב של משרות, תקציבים, עמדות כוח ושאר אינטרסים נלוים כך שאין לצפות שהיא תיראה אחרת מאליה.

אולם הכאב שלנו כהורים היודעים שבנינו (להבדיל מבנותינו) יכלו להתעשר יותר ולצמוח גבוה יותר ובאופן מותאם יותר לאופיים ולאישיותם, הוא זה שהוליד את הרשימה שלהלן שתכליתה הצגת רעיונות עם דוגמאות ללמידה איכותית, מגוונת ויצירתית.

 

המשך – הצעה מעשית לשינוי בחיידרים


7 תגובות
  • 01
    orelzion
    2012/06/20 13:23

    לגבי א שלכם, תמוה בעיני שנעלם מעיניכם מאמר חז"ל מפורש "בנוהג שבעולם אלף נכנסים למקרא וכו' אחד יוצא להוראה" (מדרש קהלת).
    כלומר כך הוא מנהגו של עולם כבר מזמן התנאים (לפחות).
    במקום לשנות את המערכת אפשר ללמד ילד שלא קרה כלום אם הוא לא שפיץ, והוא לא חייב להיות הכי טוב, העיקר שהוא ממשיך ללמוד – גם אם זה ברמה נמוכה.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
    • אליהו
      2012/07/04 17:25

      לorelzion
      א) ביחס למדרש, על אחד מאלף, זה מעניין.
      בכלל קשה מאד לדעת את המציאות באותם זמנים, אבל הרושם ממדרש זה, שמי שלא הצליח, יצא לעסוק במשהו אחר. כלומר, רק מאה המשיכו למשנה והשאר יצאו ללמוד מלאכה או אומנות. זה דווקא מתאים לטענה, שאי אפשר להחזיק בן אדם במקום שהוא לא מצליח בו.
      ב) בטענה "שאפשר להסביר לילד שלא קרה כלום אם הוא לא שפיץ". זה בהחלט נכון. אך האם זה מספיק? לא נראה לי שמישהו מאתנו המבוגרים היה מסתפק בזה. אנשים וגם ילדים רוצים להיות מיוחדים ולהגיע להישגים.


      מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
      הגב
      • orelzion
        2012/07/04 17:35

        מי טען שאנחנו אמורים לחנך את הילד למצויינות?! אתה אומר שכך הוא האופי שלך ניחא, אך למה שתעניק אותו גם לילדיך?
        ילד יכול להבין שהוא יכול להיות מצויין במשהו אחד והאחר מצויין במשהו אחר.
        הבעיה שציינת במאמר על ההלם בכניסה לישיבה קטנה כי שם יש מצויינים ממך – על זה דווה ליבי, וכי מצויינות נמדדת אך ורק בהשגים לימודיים?!
        זאת כוונתי להסביר לילד שהוא לא חייב להיות שפיץ אפשר להסביר לו כמה הוא טוב במשהו אחר.


        מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
        הגב
        • אליהו
          2012/07/04 17:56

          אכן.
          אני שואף למצב שיש כמה מצוינויות בלימוד התורה.
          הבעיה בעליה לישיבה גדולה, כאשר יש סולם אחד של ערכים, ואז מתחושה של מצוינות, הנער נופל ומרגיש בינוני. ולא שרע להיות בינוני.


          מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
          הגב
  • 02
    הצבי ישראל
    2012/07/03 01:30

    המאמר בכללותו נוגע ללב, ומדבר לעניין, אבל חסר בו לדעתי, הלב-הנקודה הפנימית, לא ייתכן מאמר שלם שמדבר על דרכי לימוד התורה, ולא נמצא בו כלל נימוקים עקרוניים יותר, הכול חברתי-חינוכי, אתמהה?!


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
  • 03
    אליהו
    2012/07/04 17:27

    בהחלט צודק.
    אך, ככל שהנימוקים עקרוניים יותר, אתה נופל בשוחה של "עקרונות". כולי עלמא לא פליגי שילד צריך ליהנות מהלימוד ולהצליח בו. אפשר לדבר על מטרת לימוד התורה: "תכלית תורה תשובה ומעשים טובים" אפשר לדבר על הרחבה של כל חלקי התורה ועוד.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר