אגודה אחת > חינוך > ליב"ה תורנית בחיידרים – העשרת האינטליגנציה התורנית

ליב"ה תורנית בחיידרים – העשרת האינטליגנציה התורנית

המאמר צופה שהתמחותם של תלמידי חכמים במגוון תחומי היהדות, תייצר "אינטליגנציה תורנית בעלת ערך כלכלי" שאף תתרום לפרנסתם של אלפים רבים של תלמידי חכמים אשר יתנו מענה לביקוש הקיים בעולם היהודי בארץ ובתפוצות, בתחומי המשפט והגישור, בתחומי הדת והכשרות ובתחומי דעת יהודיים מגוונים כמו; אתיקה ורפואה, חינוך והוראה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתיקה כלכלית, ספרות, לשון, ועוד.

 
| חינוך | תגובה אחת

הרב אליהו סולובייצ'יק מוכר כאיש חזון, בסדרת המאמרים שלפנינו הוא מנסה לתמצת מה ניתן לשפר במערכת החינוך התורני, ובעקבותיה מה נוכל לשנות בהתנהלות של הציבור החרדי בכמה נושאים אקוטיים.

גם אם נרצה להתמיד בראיית העולם האופטימית שלנו, שיש לה על מה לסמוך. בסופו של יום נוכרח להודות שיש טעם להיערך ולחשוב קדימה. אין אנו בושים בחינוך שלנו, באופן יחסי הוא מצליח יותר מכל חינוך אחר. האם נסתפק בכך? "באופן יחסי" משמעו הצלחה יחסית. וזה אומר שפה ושם יש כאלו שלא הצליחו, ולצערינו מספרם הולך וגדל. הרי כל אחד ואחד מהם הוא עולם מלא. האם נוותר?

הרב סולובייצ'יק פורס בצורה מסודרת את הסיבות לכשלונות המעטים, ומציע איך נוכל לחתור לשלימות, להצלחה אבסולוטית, לא יחסית. מה עוד שהצלחה "יחסית לחינוך חסר ערכים" אינה חכמה כלל ועיקר. הרב סולובייצ'יק מונה אחת לאחת את הבעיות, ומציע דרך מושלמת לפתרון. לא השכלה כללית, לא לימודים אקדמאיים, לא משהו שניתן למצוא בקלות סיבה להתנגד לו. דרך תורנית מובהקת ורחבה, מבוססת על מקורותינו ומציעה פתרונות הן לבעיות של סיפוק ואתגרים והן לבעיות הפרנסה. דרך של תורת חיים בעולם המעשה.

 

תקציר

אנשי חינוך מדברים על שלש תופעות כאובות המצויות בחברתנו, אשר למגינת לב הולכות ומתרחבות:

1) 'נוער מנותק'. ברחוב החרדי יש נוכחות של מאות רבות של נערים שנפלטו מהמסגרות התורניות, הגדלים פרא ללא הכוונה דתית ואנושית כלשהיא.

2) 'משברי מוטיבציה סמויים בישיבות'. מדובר בגלי דכאון השוטפים תלמידים רבים שאינם מוצאים את דרכם בהתמודדות המתמדת מול הסטנדר. התלמידים שומרים על סטטוס של 'בן תורה', חזותם תקינה ונורמטיבית, אבל חיים בתוך עננה של עצבות, על אש נמוכה עם עיניים כבויות.

3) העדר עשיה וסיפוק אצל תלמידי חכמים בוגרים. הכמות של משרות תורניות הינה מוגבלת והעדר תחומי עשיה תורנית זמינים, משאירים אלפי תלמידי חכמים בגיל העמידה במצב של אי עשייה תורנית ראויה לשמה, מחוסרי סיפוק, חסרי ביטוי עצמי, בנוסף למצבם הכלכלי הקשה.

המאמר שלפנינו מבוסס על רעיונות שכותב השורות ליקט וערך מפי שיחות בבית המדרש ומדברי חוקרים ומלומדים. המאמר מוצא קשר בין שלש התופעות ומצביע על כך ששורשן נעוץ, בין השאר, במתרחש בכיתות הלימוד ובשיעורי הרמי"ם. תורתנו הקדושה תורת חיים היא, עמוקה מני ים ורחבה מני ארץ, ובמקום שהלימוד הממוסד יתפרס לרוחב, ובכך יאפשר לכל תלמיד להתחבר למקום המתאים לו ואשר יוכל למצוא בו את ייחודיותו, אנו עדים לתופעה הפוכה של האחדה, צמצום והתמקדות. חיובם של עשרות אלפי תלמידים למשך שנות העשרה שלהם לעסוק באותם תחומי עניין, באותם ספרים ופחות או יותר באותה דרך לימוד, יוצרת בהכרח 'אבטלה סמויה' כבר מראשית לימוד הגמרא. לא יתכן שכולם יאהבו ויתחברו לאותם תחומי עניין ובאותה צורת חשיבה. בנוסף, האחידות יוצרת צריח גבוה וצר להישגים בולטים והכרה חברתית בעולם התורני, ומולידה בעקבותיה תחרות עזה ואכזרית למעמד אשר ממנה הדרך קצרה לנשירה ולתחלואים דתיים וחברתיים שונים ומשונים.

במאמר אטען שיש להרחיב את הלימוד המוסדי על פני כל הספקטרום התורני, תוך כדי אימוץ עקרונות למידה איכותיים היוצרים בכיתה אקלים למידה עשיר אשר כל התלמידים שותפים בה. המאמר יציע בין השאר; הקמת מנגנון קישור בין בתי-דין למערכת החינוך אשר יזמין כיתות לימוד לצפות בדיונים הקשורים לתחום לימודם. הקמת 'מוזיאון תלמודי פעיל' אשר ישחזר את ההווי החיים של זמן חז"ל ויאפשר לתלמידים למשש, לחוות ולהתנסות בנושאי לימודיהם. נצביע גם על אפשרות השימוש במערכות ציבוריות הלכתיות שהסעירו את דעת הקהל התורני בשנים האחרונות, ובשאלות אקטואליות והיסטוריות, הקשורות לתחומי הגמרא הנלמדים, לתיבול הלימוד והעשרתו. נמליץ על עידוד התלמידים לשוטטות במרחבי ספרי השו"ת, ולנבירה בהקדמות של ספרים תורניים, על מתן מודעות לשאלות נוסח והכרת השתלשלות ספרי הקדמונים, כחלק מההווי הלימודי בכיתות הלימוד, ועוד כהנה וכהנה פעולות העשרה שייעשו בשיתוף התלמידים בפעילות מחשבתית ומעשית,  וכל זה עם זיקה אישית לכל תלמיד באשר הוא לפי מזגו ודרכי קליטתו.

במאמר אטען שאימוץ עקרונות למידה איכותיים כנ"ל, יעמיק את החיבור שבין התלמיד לנושאי לימודיו, ויאפשר למספר רב יותר של תלמידים להחזיק מעמד בשיעור ובכך יקטין את מספר הנושרים ממוסדות התורה. כמו כן אטען שזרעי הגירוי התורני-מרחבי שיקלטו אצל התלמידים, ינבטו בלבם, וברבות הימים יצמיחו עניין בתחומים תורניים המותאמים לאישיותם, יעמיקו בהם חקר, ויקצרו הישגים תורניים יחודיים, אשר ישפיעו על סביבתם ויעשירו את עולמה של היהדות.

המאמר צופה שהתמחותם של תלמידי חכמים במגוון תחומי היהדות, תייצר "אינטליגנציה תורנית בעלת ערך כלכלי" שאף תתרום לפרנסתם של אלפים רבים של תלמידי חכמים אשר יתנו מענה לביקוש הקיים בעולם היהודי בארץ ובתפוצות, בתחומי המשפט והגישור, בתחומי הדת והכשרות ובתחומי דעת יהודיים מגוונים כמו; אתיקה ורפואה, חינוך והוראה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתיקה כלכלית, ספרות, לשון, ועוד.

 המשך

 

תגובה אחת
  • 01
    מנחם רבינוביץ
    2012/06/13 17:48

    מסקרן מאוד. השאלה היא אם לכותב המאמר יש דרך להציע איך זה לא יהפוך ל'קרדום לחפור בו'. כיום כל בית דין לעניני ממונות נתפס כמסחטת כספים, לפחות בעיני המתבונן גם אם לא תמיד זה נכון. האדרת השיטה לא תועיל. ברור שיש לאנשים צורך במגשרים, אך יש משהו בטהרת הרעיון של לימוד לשמה, וגם אם זה לא מעשי לעד, עדיין הפיכת הלימוד מתחילה לכלי להתפרנס, צורמת מעט.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר