אגודה אחת > אחריות ציבורית > מדוע אדם מן השורה משוחרר לפעול יותר ממנהיג

מדוע אדם מן השורה משוחרר לפעול יותר ממנהיג

אם נוצר צורך לדאוג שבמסגרות צבאיות תישמר השבת כהלכתה, וגם כללי הכשרות. ואולי אפילו יהיה רב שימסור לחיילים שומרי המצוות שיעורים מפעם לפעם. מיד עולה השאלה, האם דאגה זו לא תגרום שבסופו של דבר המסגרת הצבאית השמורה יותר תיתפס כאפשרות יותר מעשית, וכך יבואו אליה יותר משהיו באים אליה לולי הדאגה הזו.

 
| אחריות ציבורית | תגובה אחת

אחת השאלות הגדולות הנשאלות בכל יזמה חדשה, היא שאלת התועלת מול המחיר. זו שאלה פשוטה ששואל אותה כל אדם שפותח עסק, או לפחות כך צריך להיות. אבל היא בוודאי שאלה נכונה כשמדובר ביזמה שיש בה בחינה 'דתית'. האם שם שמים יתקדש יותר מן המעשה הזה, או פחות.

התוצאה הישירה להעמדת השאלה הזו בפתח כל יזמה, היא פחות חיובית. משום שכשצצות שאלות ותמיהות אם יש לעשות מעשה פלוני או לאו, נוטה האדם לנקוט ב'שב ואל תעשה'. אלא ש'שב ואל תעשה' היא הכרעה בדיוק כמו כל הכרעה אחרת. ואף מקום יש לחשד שמא מידת העצלות מעורבת בהכרעה זו. ומה טעם 'להחמיר' כביכול.

הדילמות הגדולות בכל יזמה, הן הדילמות העוסקות בנזקים האפשריים. זו שאלת המחיר, משום שאם ייתכן נזק מסוים, ייתכן שהתועלת 'אינה שווה בנזק'. זו היא שאלת התועלת מול המחיר.

בגישה המנהיגותית, השוקלת כל תועלת אפשרית מול נזק אפשרי ל'כלל ישראל', כמעט אי אפשר לעשות דבר, ובצדק. אם אדם רוצה דרך משל לפתוח כפר נוער לנערים שאינם מתאימים ללימוד תורה אינטנסיבי, עליו לשאול את עצמו האם ייתכן שבגלל קיומו של כפר נוער כזה יהיה נער אחד שיעדיף ללכת אליו ולא לשבת בישיבה? ואם התשובה היא חיובית, לכאורה עליו להימנע מהעשיה הזו. אלא אם ברור לו שזה 'שווה' את המחיר. וזה כמובן בניגוד לגישה המקובלת כיום.

אם עלינו לדאוג למסגרות לימוד עבור אנשים עובדים, חובה עלינו לשאול את עצמינו, האם ייתכן שיצירת מצב (ויהיו שיאמרו 'מצג') בו קיומם של אנשים עובדים אינו 'בדיעבד' יפגע בחינוך המקובל, לפיו אין כזו אפשרות בכלל.

אם נוצר צורך לדאוג שבמסגרות צבאיות תישמר השבת כהלכתה, וגם כללי הכשרות. ואולי אפילו יהיה רב שימסור לחיילים שומרי המצוות שיעורים מפעם לפעם. מיד עולה השאלה, האם דאגה זו לא תגרום שבסופו של דבר המסגרת הצבאית השמורה יותר תיתפס כאפשרות יותר מעשית, וכך יבואו אליה יותר משהיו באים אליה לולי הדאגה הזו.

אם יכול אדם להמציא 'אינטרנט כשר', החוסם את התועבות מלהיכנס לבתי ישראל. שמא עליו לחוש לאותם אנשים שלא היו מכניסים אינטרנט פרוץ לביתם, ועתה בגלל ההמצאה שלו יכניסו? דוקא בנושא זה נפשט הספק, משום שהוכח מעבר לכל ספק שהתועלת רבה על הנזק, או במילים עדינות פחות, שהנזק מאינטרנט פרוץ גדול יותר מהנזק העלול להיגרם פה ושם מקיומו של אינטרנט כשר.

התוצאה של כל הספיקות הללו היא אחת ויחידה, שיתוק מוחלט! אי אפשר ליזום כלום, כי תמיד ישנו חשש שמא ייגרם נזק כלשהו, ונמצא העולם שמם. כך אי אפשר אפילו לפתוח ישיבה לבינונים, ומכאן המצב המוכר לנו שרוב הישיבות מיועדות למצויינים בלבד.

הפתרון לדילמות הללו נעוץ במושג מן התחום הקבלי, 'איתערותא דלתתא' = התעוררות מלמטה. שורש הבעיה היא 'ריכוזיות', משום שאם חובה על אדם לדאוג בכל מעשה חיובי שלו שמא יימצא אי שם מי שיינזק, אי אפשר לעשות מאומה. הפתרון הוא 'ביזור והפרטה', על האדם לדאוג לעצמו, כן, גם לרוחניות שלו ואולי אפילו בעיקר לרוחניות שלו. והדאגה הזו קודמת לחישבונות רבים. שיעשו אחרים את חשבון נפשם, ויישמרו מן הנזק העלול להיגרם להם מעצם קיומה של מסגרת של 'בדיעבד', ואנו את נפשנו הצלנו. מה עוד ששאלת אי קיומם של מסגרות 'דיעבד' גם היא טומנת בחובה נזק, לאלו הזקוקים למסגרות אלו.

 

תגובה אחת
  • 01
    מנחם רבינוביץ
    2012/06/11 18:59

    אכן כשאברכים באלעד רצו לפתוח לבנותיהם בית ספר יותר מחמיר מבית יעקב, מנע זאת הרב שטיינמן. וטענתו שיש לנו אחריות לכולם, ואם כל הבנות הטובות ייצאו מבית הספר, יישאר בית הספר ברמה נמוכה יותר.

    האם זו טענה הגיונית? אולי לרב שטיינמן עצמו… יש לו אחריות כלל ישראלית, והוא סבור שזה יגרום נזק. אבל איך אפשר לצוות על אברך לשלוח את בנותיו לבית ספר בינוני בעיניו רק בגלל אחריות כלל ישראלית כדי שרמת בית הספר תישמר??

    וכמו שהרב שטיינמן סבור כך במסגרות מחמירות יותר, כך אולי הוא סבור גם במסגרות מקילות יותר. זו זכותו. לא ברור לי איך הוא יכול לחייב אותנו. כך פעל גם הרב אלישיב בירושלים. אגב, זה לא היה נקי מנגיעות פוליטיות, לייזרזון פעל ברקע כדי לטרפד כל תכנית כזו. וכל הכבוד לו, יש לו אינטרס. אני רק לא מבין בשם איזה אידיאל אפשר לבוא לאדם ולחייב אותו לשלוח למסגרת הטרוגנית כדי לשמור על הטרוגניותה… שיעשו אחרים מה שיעשו, והאדם הפרטי מחוייב רק לעצמו.


    מה דעתך? Thumb up 0 Thumb down 0
    הגב
הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר