אגודה אחת > אחריות ציבורית > הבעיות שלנו – הפתרונות גם! לכבות שריפות או למנוע אותן?

הבעיות שלנו – הפתרונות גם! לכבות שריפות או למנוע אותן?

"ומה יקרה אם מדינת ישראל על כל אזרחיה יפטרו כל אדם עם כיפה שחורה משרות בצה"ל, ככה סתם, בלי סיבה. ופתאום ביום בהיר מתפוגגות כל ה'בעיות' שלנו עם צה"ל – האם לא נצטרך למצוא פתרון לכל הצעירים שלא מצאו את מקומם בישיבות"???

 
| אחריות ציבורית,חינוך,חרדים,כללי,לימודים,מאמרי מערכת | אין תגובות

ישנה תסמונת ידועה הנקראת 'כיבוי שריפות'. בתיאור המקובל למצב הזה, אדם נקלע שלא בטובתו למצב בו הוא לא מסוגל לתכנן תכנית מסודרת, שריפות פורצות באופן אקראי בכיוונים שונים, והוא נאלץ להקדיש את כל כוחותיו ומרצו כדי להתגונן מפניהם. בלי יכולת לנסות ולברר את סיבת פרוץ השריפות, את הדרך למנוע אותן מתחילה או דרך פעולה מסודרת אחרת.

לדאבון לב, מוכרחים להודות שבנושאים מסויימים ההתנהלות החרדית מזכירה את הקלישאה הזו, משתדלים לכבות שריפה כאן, ועד מהרה פורצת אחרת שם. אין זמן לשבת ולחשוב מדוע פרצה השריפה ואיך נוכל למנוע את השריפה הבאה.

ומאחר ואנו עסוקים בכיבוי שריפות מזדמנות, ולא במניעתם. אנו נוטים להיכשל במכשול נוסף, גרוע אף יותר מקודמו. אנו חושבים שאנו צריכים למצוא פתרון למצב כלשהו, משום שהוא נכפה עלינו. אבל אילו רק היינו מוצאים דרך להיחלץ מהכפיה, כך או אחרת, לא היה עלינו למצוא פתרון לבעיה ושלום על ישראל. ולא היא, הבעיה הקלה היא שהבעיות נכפות עלינו, הבעיה האמיתית היא שיש בעיה! ובמילים אחרות, יש לנו בעיה, ואנחנו צריכים למצוא פתרון.

ובמקום לדבר במילים גבוהות, נוכל לגשת לדוגמא מן השטח. הבה נניח שמדינת ישראל (על כל אזרחיה) מבינה שאדם עם כיפה שחורה אינו צריך לשרת בצה"ל, ככה סתם, בלי סיבה. ולפתע פתאום ביום בהיר מתפוגגות כל ה'בעיות' שלנו עם צה"ל. תעשו מה שתרצו. אל תשרתו, לא צריך.

האם במצב כביכול אידיאלי שכזה, לא נצטרך למצוא פתרון לכל אותם צעירים שלא מצאו את מקומם בישיבות? האם יש טעם להמשיך ולטעון שאין כאלו? 

 

בסופו של יום, העובדה שיש לנו 'אויב' להילחם איתו רק מסיטה את הבעיה מהגדרתה האמיתית, יש לנו בעיה עם נוער שאינו רוצה לשבת כל היום ללמוד תורה! קל לנו להילחם עם ה'אויב' שרוצה לגייס אותנו – ללא הבחנה – ולהפריע לנו לשבת ללמוד. אבל אם רק נפזר את מסך העשן, ניווכח בקלות שיש לנו בעיה.

והמסקנה השניה והחשובה יותר היא, אנחנו צריכים למצוא פתרון. פתרון אידיאלי, לא פתרון של כיבוי שריפות. מאוד מפתה לפתור בעיה בחברתה, אבל זה לא תרגיל מחשבתי מבריק, או שטיקל תורה. זו בעיה אחת, שלנו. ובעיה אחרת, פוליטית, פחות חשובה.

וכשאנו נופלים בפח ומתפתים לפתור בעיה בחברתה, אנחנו מפספסים את הפתרונות הטובים באמת. אנחנו לא צריכים לשלוח את הנוער שאינו לומד לצה"ל כדי לשלם מס שפתיים ולומר ששלחנו את אלו שאינם לומדים. הם לא צריכים לשמש 'מגן'  לאלו שלומדים. אנחנו צריכים למצוא להם פתרון, כי כל עוד הם לא לומדים הם לא עסוקים, וכשהם לא עסוקים זה לא טוב.

אנחנו צריכים לפתור את הבעיות שלנו בעצמינו, לא בגלל שמישהו מצפה מאיתנו לפתור את הבעיות שלו. אבל מותר לנו להודות, בינתיים אנחנו משתמשים בבעיות של אחרים כתירוץ, תירוץ מדוע אנחנו לא פותרים את הבעיות שלנו. וזה תירוץ גרוע.

 

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

כתובת הדוא"ל לא תפורסם באתר. חובה למלא את כל השדות.


להוספת תגובה מזוהה ולהרשמה ←


בשליחת התגובה אני מאשר/ת עריכת ניסוח/השמטת ביטויים שאינם הולמים את האתר